מגזין

ההשתלטות של הרש"פ

מאת:מוריה אופיר

כך מצליחה הרשות הפלסטינית לתפוס שטחים נרחבים מבלי להצטרך לאכלס אותם באנשים ובתשתיות משום שההשתלטות החקלאית לא נעשית ביוזמות פרטיות וכחלק מרצון לעבד את השטח לצורך פרנסה.

לצד הבנייה הבלתי חוקית ביו”ש אותה מקדמת הרשות הפלסטינית, פועלת בשטח מערכה אחרת שמותירה את רשויות האכיפה כמעט בלי יכולת לפעול, ומביאה למצב בלתי הפיך באלפי דונמים. גורמים בהתיישבות שמצויים בפרטים, מזהירים מפני השיטה שהצליחה לעבור מתחת לרדאר הציבורי, וקוראים למדינה להידרש לנושא ולשנות באופן שורשי את המדיניות בשטחי יהודה ושומרון.

מערכה על שטחי יהודה ושומרון ניטשת כבר שנים בשטח. הרשות הפלסטינית בסיוע ארגונים פרו פלסטינים, ובמימון מדינות זרות, משקיעה מליארדי שקלים בשנה בפעולות השתלטות שונות ברחבי יהודה ושומרון.
תוכנית פיאד היא תוכנית שהגה ראש הממשלה הפלסטיני דאז, סלאם פיאד, להקמת מדינה פלסטינית דה פקטו בכל שטחי יהודה ושומרון, בין השאר על ידי תפיסת קרקעות וקביעת עובדות בשטח – פועלת בקצב מוגבר ורשויות האכיפה מצליחות לאכוף חלק קטן ומינורי.

השתלטות חקלאית פלסטינית על אדמות יהודה ושומרון | תמונה: ארגון כולה שלנו

אדמות סקר הן אדמות ששיכות למדינה ונמצאות בהליך הכרזה וביצוע סקר לבירור הבעלות עליהן, אך טרם תם הליך רישומן. כך עשרות אלפי דונמים של אדמות סקר נתפסו במהלך השנים על ידי פלישות חקלאיות והפכו תוך עשור לקרקע פרטית ערבית לכל דבר ועניין.

לצד הבניה הבלתי חוקית, פעלה בשטח במשך שנים ארוכות מערכה אחרת של פלישה חקלאית לקרקעות חדשות שלא עובדו – ביניהם אדמות מדינה, שכמעט ולא נחשפה לעיני הציבור. המערכה החקלאית, על פי גורמים שמעורים בפרטים, מסוכנת אף יותר מבנייה רגילה ועלולה להביא למצב בלתי הפיך בתוך עשור.
“ההשתלטות החקלאית היא הרבה יותר מורכבת ובעייתית מבניה רגילה”, אומר איתן מלט רכז יו”ש בתנועת רגבים. “יש לכך שתי סיבות: האחת, שמאוד קשה לזהות את הפלישה בזמן אמת מכיוון שמדובר בנטיעת עצים צעירים וקטנים. הרשות הפלסטינית מנצלת זאת ומבצעת פלישה לשטחים שלא עובדו עד היום.
הסיבה השניה היא, שבשל החוק העות’מאני שעדיין שורר בשטחי יהודה ושומרון, ערבי יכול לאחר עשר שנים בהן עיבד את השטח, לטעון לבעלות על הקרקע מתוקף חזקה שלו עליה”.
אדמות סקר הן אדמות ששיכות למדינה ונמצאות בהליך הכרזה וביצוע סקר לבירור הבעלות עליהן, אך טרם תם הליך רישומן. כך עשרות אלפי דונמים של אדמות סקר נתפסו במהלך השנים על ידי פלישות חקלאיות והפכו תוך עשור לקרקע פרטית ערבית לכל דבר ועניין.
הדרך מהקמת מטע קטן של עצי פרי לבניה מסיבית ליצירת שכונה ערבית, לדברי מלט, קצרה מאוד. פעמים רבות במהלך סיור בשטח, בחינו מלט ואנשיו במטע חדש שהוקם. “כמה חודשים לאחר מכן נפרצה דרך חקלאית לכיוון המטעים, אחרי זה התווספו מטעים חדשים שפלשו לתוך אדמות הסקר באזור, טרסות ומבנים ארעיים נבנו, והיום כבר קיימת בשטח שכונה ערבית עם עשרות בתים ומשפחות”.
הוא מבקש לחדד את הסכנה הטמונה בפלישות החקלאיות: “כאשר ערבי פולש לאדמות סקר ובונה בית בלתי חוקי, יש למנהל האזרחי סמכות ויכולת לבצע אכיפה ולהרוס את המבנה. כשהוא מגיע קודם לשטח ומבצע פלישה חקלאית שאיתה כמעט ואיו כלים להתמודד, תוך עשור השטח הופך להיות בבעלותו והוא יכול להקים שם שכונה חדשה באין מפריע”.
יתרון נוסף לפלישה החקלאית הוא שההשקעה פחותה יחסית והבנייה נעשית בתקציבים מועטים. כך מצליחה הרשות הפלסטינית לתפוס שטחים נרחבים יותר מבלי להצטרך לאכלס אותם באנשים ובתשתיות משום שההשתלטות החקלאית לא נעשית ביוזמות פרטיות וכחלק מרצון לעבד את השטח לצורך פרנסה.

אתם רואים קו אחיד בין מניעי הפרעות הקודמות למהומות האחרונות?
ד”ר מרדכי קידר: “בבסיס הפרעות אז והיום נמצאת התפיסה האסלאמית שהיהודים הם “בני קופים וחזירים” (מופיע בקראן 5:60), “רוצחי נביאים” (2:91), אויבי המוסלמים (5:82) ועוד כהנה וכהנה כינויי גנאי הן בקראן והן בחדית’– שהיא המסורת בע”פ של הדת האסלאמיסטית. היהודי, כמו גם הנוצרי, חייב לחיות תחת חסות האסלאם (“אהל ד’ימה”) במסכנות (“מסכנה”) כעונש על אי אמונתו ב”נבואת” מוחמד. 
את מבצעי ההשתלטות מנהלת הרשות הפלסטינית, תוך השקעה במקומות אסטרטגיים שיוצרים רצף ערבי אזורי.
ארגונים לאומיים במסווה הומניטרי

השתלטות חקלאית פלסטינית על אדמות יהודה ושומרון | תמונה: ארגון כולה שלנו

את המימון לפעילות מקבלת הרשות מהאיחוד האירופי ושורת ארגונים זרים אחרים. הארגונים עושים כל שביכולתם על מנת לעודד חקלאים ערבים לצאת לעבד שטחים חדשים. הם מספקים להם עצים לשתילה, גדרות, מיכלי מים ומתנדבים, וכמעט כל דבר שדרוש לתפיסת הקרקע. לעיתים מסתתרים הארגונים תחת מסווה של סיוע הומניטרי או פעילות למען איכות הסביבה, אך סקירה קצרה מראה שמדובר בארגונים לאומניים שמטרתם היא אחת: להביא למצב של הקמת מדינה פלסטינית דה פקטו על שטחי יהודה ושומרון.
השתלטות חקלאית – כלי נשק לכל דבר ועניין
מאיר אטינגר מפורום כולה שלנו, הנאבק על שלמות הארץ והרחבת גבולות ההתיישבות, עוקב אחר ארגוני השתלטות הערבים ביהודה ושומרון, מצביע על קשר ישיר בין פעולות חקלאיות שמבוצעות בשטח על ידי הארגונים – לתוכנית פיאד של הרשות הפלסטינית.
“הפלישות החקלאיות ביהודה ושומרון הם על רקע לאומי מתוך מהלך אסטרטגי וגדול”, אומר אטינגר. “כך למשל הועדה החקלאית ברשות הפלסטינית, מי שמרכזת חלק ניכר מפעולות ההשתלטות, פועלת תחת שני משרדים: המשרד לענייני גדרות והתנחלויות – גוף שתפקידו להיאבק בהתיישבות היהודית, ומשרד החקלאות”. לדבריו, “הדבר מראה באופן ברור, כי ברשות הפלסטינית רואים בגידולים החקלאיים כלי נשק לכל דבר ועניין במערכה אותם הם מנהלים כנגד ההתיישבות היהודית”.
אטינגר מספר, כי ההשתלטות החקלאית היא אחת מדרכי הפעולה המרכזיות שרואים שהרשות פועלת בהם.
“מעבר למשאבים הרבים שמוקצים לפעילות החקלאית, השר לענייני גדרות והתנחלויות וראשי המשרד אף משתתפים בפעמים רבות באירועים של פלישה ערבית חדשה, כאמירה וקריאה לציבור הערבי להצטרף למאמצים ל”שמירת שטחי יהודה ושומרון מפני השתלטות הכיבוש”, כלשונם. כאשר מבצע המנהל האזרחי מפעם לפעם פעולות אכיפה כנגד פלישה חקלאית, המקום הופך מיד לפרוייקט דגל של הרשות הפלסטינית שמגיעה לשטח אחרי העקירה, נוטעת מחדש את העצים שנעקרו ומבצעת במקום אירוע רב משתתפים, בהם בכירים במשרדי הרש”פ”.
אטינגר מצביע על הבדל נוסף בין הבניה הערבית ביהודה ושומרון לזו היהודית: “בעוד שיהודי שמעוניין להקים ישוב חדש או לבצע רכישה של קרקע חקלאית, נתקל בבירוקרטיה ארוכה ומנוע מהיכולת לבנות ברוב השטח ביהודה ושומרון, הרש”פ אינה מבדילה בין שטחי A, B, וC, ובונה בחופשיות בכולם”. מלט מוסיף ש”את הפן הלאומי בפלישה לאדמות חדשות ניתן לראות בנקל בשטח בפעמים רבות ואנו רואים שטחים גדולים שמוכשרים ומעובדים במקומות שאינם ראויים כלל לגידולים חקלאיים, אך לשם יצירת חזקה על הקרקע לבניה עתידית, מגיעים ערבים וכביכול מבצעים במקום עבודות חקלאיות”.
גם גורמים בקרב רשויות האכיפה טוענים שהפלישה החקלאית חמורה הרבה יותר מבנייה בלתי חוקית, מכיוון שגם לאחר שלושים שנים בית שנבנה באופן בלתי חוקי יישאר כנתון בסטטוס לא חוקי ותמיד יהיה אפשר לבצע בו פעולות אכיפה. לעומת זאת, בכל שנה שהפולש נמצא בקרקע חקלאית, הדבר רק מעמיק יותר ויותר את חזקתו על המקום.

“התופעה הבעייתית הזאת יצרה מצבים בישובים שלמים, בהם קיימות אדמות סקר שהמנהל האזרחי מעוניין לפתוח בתהליכי הסדרה של המקום, אך בשטח קיים מטע חקלאי שהוקם לפני שני עשורים וכבר התקבעה עליו חזקת בעלות – דבר שיכול למנוע את הסדרת האדמות כולן”, מבהיר מלט.

אל מול ההפקרה הכמעט מוחלטת של מדינת ישראל את אדמות המדינה, פועלת הרשות הפלסטינית ומבצעת רישום מסודר של כל האדמות ביהודה ושומרון – ביניהם ישובים יהודיים שרירים וקיימים ואדמות מדינה רבות- על שמם של ערבים פרטיים מהכפרים הסמוכים, שעל פי רוב אינם קשורים כלל לאותה הקרקע. במקביל לרישום הקרקעות על בעלים פרטיים, מעודדת הרשות את הבעלים החדשים לבצע עיבוד ופיתוח של השטח, כדי לחזק את טענת הבעלות על הקרקע – דבר שיביא להכרה ישראלית עתידית בבעלות על הקרקע.

“צו אכיפה – ליהודים בלבד”
כשנחשפים לנורמות המשפטיות שקיימות ביהודה ושומרון, מבחינים מיד כי ההפליה, בין החוקים שנאכפים על חקלאות יהודית לאלו שנאכפים על חקלאים ערבים, זועקת לשמים. רק השבוע נתן בג”ץ פסק דין כנגד משק אחיה, והורה על עקירתם של אלפי עצי פרי בשטח של כמאה ושבעים דונם חרף חזקת עיבוד הקרקע שהיתה למשק בשטח. פסק הדין שנתנו השופטים עומד בבסיסו על “צו שימוש מפריע” – צו שמיועד לאוכלוסיה היהודית בלבד. 
“צו שימוש מפריע” הוא צו שנכנס לארסנל הכלים השיפוטי לפני כעשור וחצי, בעקבות חוות דעת שניתנה על ידי פרקליטה ביחידת יועמ”ש איו”ש בשם רונית לוין-שנור. שנור טענה, כי “לא נכון לפתור סכסוכי מקרקעין ביו”ש בבתי משפט, מאחר שלערבים קשה לגשת לערכאות והם פוחדים מאלימות המתנחלים. במקרה של תלונה מצד ערבי על פלישה”, אמרה שנור, “יש לפנות את החקלאי היהודי מהשטח באופן חד־צדדי”.
ביחידת יועמ”ש איו”ש אימצו את חוות הדעת, ומאז הוצאו לפיה צווים רבים.
דוגמה נוספת להפלייה שקיימת ביהודה ושומרון, היא של שדה חקלאי השייך לתושבי גבעת גאולת ציון שבגוש שילה: כשהגיעו התושבים לפני כשלוש שנים לחרוש את שדה החיטה שבבעלותם, אותו הוא מעבדים מעל עשור, עצרה המשטרה את אחד התושבים בחשד ל”הסגת גבול”. במשטרה טענו להסגת גבול למרות שמסמכי הבעלות כביכול שהוצגו על ידי הערבי שהתלונן, אינם מוכרים ברשויות הישראליות, וקיבלו הכרה מהרשות הפלסטינית בלבד – דבר שכאמור הוא חסר כל ערך מכיוון שהרשות מלבינה קרקעות באופן גורף, בלי קשר למעמד האמיתי של הקרקע.
מה מדינת ישראל צריכה לעשות כדי לעצור את הפלישה החקלאית?
“מה שנדרש הוא לבצע בדחיפות הסדר מקרקעין קבוע של כל אדמות יהודה ושומרון”, אומר מלט. “את הדבר הזה היה צריך לעשות כבר לפני שני עשורים, לא היום”.
“הסדר מקרקעין פירושו שהמדינה לוקחת אחריות על השטח, וקובעת למי שייכת כל פיסת אדמה ביהודה ושומרון, כפי שביצעה המדינה בשנות השישים והשבעים בתוך שטחי הקו הירוק. במדינת ישראל אין שטח הפקר, וכך צריך להיות גם בשטחי יהודה ושומרון”. אטינגר מבקש להאיר נקודה נוספת שמהווה את שורש הבעיה מבחינתו: “המציאות בשטח מלמדת שלא ניתן למנוע את ההשתלטות הערבית רק על ידי אכיפה של בניה בלתי חוקית, אלא רק במקום בו נמצאים וגרים יהודים אפשר יהיה למנוע את ההשתלטות לאורך זמן”.
לדבריו, ההתיישבות צריכה להפנות את המשאבים מבנייה צמודת גדר ובנייה מאושרת בתב”ע, לבניה שמתפרסת על פני שטחים נרחבים שמטרתה לתפוס את כל המרחב הפנוי. “במדיניות הממשלה המסתמנת, בה יישמר כביכול הסטטוס קוו, הדבר חשוב שבעתיים מכיוון שבשטחי יהודה ושומרון אין וואקום, ושטח שלא תהיה בו נוכחות יהודית, ייתפס חיש מהר בידיים ערביות. אם לא נידרש לסוגיית השטחים הפתוחים ברצינות, אנו נמצא את עצמנו עם מדינה פלסטינית בשטח דה פקטו, בעוד עשור”, מסכם אטינגר.

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לכתבות נוספות באותה קטגוריה

הימין החדש?

בשקט בשקט בנט ונבחרתו, הלא נבחרת, עברו שמאלה. המפלגה שהתיימרה לשאת את השם “ימינה” הוכיחה עד כמה אנשיה, ובעיקר נבחריה

קרא עוד »

גבולות השיח

ידוע ומוכר הדבר כי לפני בחירות, כל צד של המפה הפוליטית מנסה לשכנע את הציבור בצדקת דרכו, בטוהר כוונותיו ובאמת

קרא עוד »

ההשתלטות של הרש"פ

לצד הבנייה הבלתי חוקית ביו”ש אותה מקדמת הרשות הפלסטינית, פועלת בשטח מערכה אחרת שמותירה את רשויות האכיפה כמעט בלי יכולת

קרא עוד »

פעמיים תפילין

בתקופה האחרונה נושא הנחת התפילין עלה לכותרות. אשתף בשני סיפורים על תפילין בעם ישראל, אחד מרגש מאוד ואחד מצחיק.בערב שבת

קרא עוד »
גמרא עם אצבע

לימוד גמרא

שאלה: איך ניגשים ללמוד דף גמרא לבד? תשובה:שלום לך! נתייחס בקצרה לקשיים המרכזיים בלימוד ולדרכי הלימוד שיעזרו להתקדם.מחסומים: שפת הגמרא

קרא עוד »

ביני לנדאו

אבא ואמאדוד ושרה לנדאו- נתנו לי הכל ובכל כיוון שהלכתי האמינו בי והם תמיד שם בשבילי. קרית ארבע חברוןעיר מולדתי.

קרא עוד »

100 שנים של מאבק

ישבנו לשיחה צפופה עם ד”ר מרדכי קידר – מרצה במחלקות לערבית ומזרח תיכון, והמזרחן ד”ר אדי כהן, שניהם חוקרים במרכז

קרא עוד »
כהנים בברכת כהנים

בקרוביי אקדש

במשך שנים, סעדנו סעודות שבת בחדר האוכל של ישיבת שעלבים, כשבעלי היה ר”מ בישיבה. בטקס נטילת הידיים של הבחורים, היה

קרא עוד »
אגל על הברקס

תקלה בבלמי הרכב

לפני כמה שנים, התייחסנו לאיתור תקלות בנסיעה, לאחר ששמענו בצער עמוק ובזעזוע על התאונה המחרידה בכניסה לטבריה ועל מותם של

קרא עוד »
עטרה גרמן

עטרה גרמן

אבאיהודה גרמן. לא יעזור הגיל ושנות העצמאות, אם קורה משהו הדבר הראשון זה טלפון אליו. השיחה בדרך חזור הביתה בשעות

קרא עוד »
בחורה מביטה בחלון

בוחרת בחיים

החיים שלנו הם מסע ארוך, מסע שיש בו לב ונשמה ואנשים ומשפחה וצער וכאב ושמחות והצלחות ומכשולים וגם הרבה טוב.

קרא עוד »

שליח מהשמיים

יש לי אחיין ששמו איתי שכטר, איתי משחק כדור רגל בליגת העל. איתי אדם מאמין ותמיד בשמחה. בשנת 2014 איתי

קרא עוד »

אביב של אהבת חינם

צעדתי לכותל מוקדם בשבת בבוקר ותהיתי האם יאירו פני המנורה והרחבה תתמלא סוף סוף במתפללים לאחר שבועות של מתח. שמחתי

קרא עוד »
גלילה למעלה