חושבת בקול
יערית יאיר

יפה, טובה ומתוקה
חושבת בקול | יערית יאיר היי קטנה, יפה שלי, מתוקה, רכה. עוד לא נולדת, ואני כל כך מתרגשת לבואך, מצפה בכיליון עיניים. תקופה ארוכה של ציפייה, והינה את ממש כאן. ואני נרגשת. לא מאמינה לכל הטוב הזה, שזכיתי בך. אני מניחה את הידיים על הבטן, יושבת






כאן ועכשיו
חושבת בקול | יערית יאיר המחשבות שלי נודדות אל תקופת הקורונה. מתחננות – אל תכלאונו. בדיוק חזרתי לטעום קצת מהעולם שהיה לנו קודם, בדיוק חזר לי קצת צבע ללחיים. התחלתי להיות עסוקה במיוחד בדברים של שגרה שכבר שכחתי איך היא נראית. הבקרים חזרו להיות עמוסים


לא גדול עליך
חושבת בקול | יערית יאיר החופש הגדול נחת עלינו בהפתעה. מי לא אוהב הפתעות? ועוד חופש?! בשבועיים האחרונים היה השיח בין החברים שלנו בסגנון "הכן משפחתך לחופש". מה נעשה עם המתבגרים? מה נעשה עם הצעירים? איך נארגן להם עבודה? איך נתמודד עם הלילות הארוכים? ועוד



רק בגלל הרוח
חושבת בקול | יערית יאיר מוצאי חג שבועות, ימי קיץ לא רשמי מתחילים ברוח סתיו. שגרה חדשה-ישנה מזדחלת לתוכי. משיב הרוח המסדר את הזמנים, סידר לי את הימים האחרונים לפני החג בנינוחות ורוגע פנימיים המגובים במציאות חיצונית. נראה לי שאני יכולה להגדיר את זה שלמות.


ל"ג בעומר שלי
חושבת בקול | יערית יאיר בימים אלו ממש, ל"ג בעומר לפני שנה, אירע לנו נס גדול. נס פרטי. גדול. עוד לא הכרנו אז מעל דפי העיתון. כל השפע הזה נפתח אלינו רק חודש אחר כך. מאז נפתחו בי מעיינות הודיה, הכרת הטוב וראיית הטוב עצומים

תופעות הלוואי
חושבת בקול | יערית יאיר אפשר לומר ולהרגיש שתקופת הקורונה נגמרה ונשארנו להתמודד עם תופעות הלוואי. הלוואי שיהיו לימודים כרגיל, הלוואי שייפתחו עסקים כרגיל, הלוואי שלא יהיו פקקים, הלוואי שלא יהיה גל שני או שלפחות יהיה מתון יותר. ונדמה שבאמת כולם מגויסים לחשוב איך להגשים


אין לי מה ללבוש
חושבת בקול | יערית יאיר כולנו מכירים את ההרגשה הזאת: עומדים מול ארון מלא עד להתפקע, אבל אין מה ללבוש! ובדרך כלל זה קורה בבוקר, רבע שעה לפני שצריכים לצאת לעבודה, חצי שעה לפני פגישה עם חברות או שעה לפני שבת.ואז גוררים את התחושה הזאת איתנו,


לגדול עם מלאכים
חושבת בקול | יערית יאיר מובא בשם הזוהר הקדוש: "אין לך עשב מלמטה שאין לו ממונה מלמעלה שאומר לו גדל". מלאך. ממונה על עשב. ואומר לו גדל. וזה כל ייעודו של המלאך בעולם, לומר לצמח המסוים שהוא ממונה עליו – לגדול.כמה אמון המלאך הזה צריך בצמח.

אלרגיה או אנרגיה
חושבת בקול | יערית יאיר לפעמים אני מוצאת את עצמי אומרת בכל מיני הקשרים: "נו, ומה, יש לך אלרגייה לאנשים?" זה מגיע בדרך כלל מייד אחרי הצעה לנסוע למקומות המוניים ודחוסים.מי שמכיר אותי יודע שאני חברותית ואוהבת להיות בהמון אדם. תמיד אהבתי. יש משהו מיוחד

יפה, טובה ומתוקה
חושבת בקול | יערית יאיר היי קטנה, יפה שלי, מתוקה, רכה. עוד לא נולדת, ואני כל כך מתרגשת לבואך, מצפה בכיליון עיניים. תקופה ארוכה של ציפייה, והינה את ממש כאן. ואני נרגשת. לא מאמינה לכל הטוב הזה, שזכיתי בך. אני מניחה את הידיים על הבטן, יושבת






כאן ועכשיו
חושבת בקול | יערית יאיר המחשבות שלי נודדות אל תקופת הקורונה. מתחננות – אל תכלאונו. בדיוק חזרתי לטעום קצת מהעולם שהיה לנו קודם, בדיוק חזר לי קצת צבע ללחיים. התחלתי להיות עסוקה במיוחד בדברים של שגרה שכבר שכחתי איך היא נראית. הבקרים חזרו להיות עמוסים


לא גדול עליך
חושבת בקול | יערית יאיר החופש הגדול נחת עלינו בהפתעה. מי לא אוהב הפתעות? ועוד חופש?! בשבועיים האחרונים היה השיח בין החברים שלנו בסגנון "הכן משפחתך לחופש". מה נעשה עם המתבגרים? מה נעשה עם הצעירים? איך נארגן להם עבודה? איך נתמודד עם הלילות הארוכים? ועוד



רק בגלל הרוח
חושבת בקול | יערית יאיר מוצאי חג שבועות, ימי קיץ לא רשמי מתחילים ברוח סתיו. שגרה חדשה-ישנה מזדחלת לתוכי. משיב הרוח המסדר את הזמנים, סידר לי את הימים האחרונים לפני החג בנינוחות ורוגע פנימיים המגובים במציאות חיצונית. נראה לי שאני יכולה להגדיר את זה שלמות.


ל"ג בעומר שלי
חושבת בקול | יערית יאיר בימים אלו ממש, ל"ג בעומר לפני שנה, אירע לנו נס גדול. נס פרטי. גדול. עוד לא הכרנו אז מעל דפי העיתון. כל השפע הזה נפתח אלינו רק חודש אחר כך. מאז נפתחו בי מעיינות הודיה, הכרת הטוב וראיית הטוב עצומים

תופעות הלוואי
חושבת בקול | יערית יאיר אפשר לומר ולהרגיש שתקופת הקורונה נגמרה ונשארנו להתמודד עם תופעות הלוואי. הלוואי שיהיו לימודים כרגיל, הלוואי שייפתחו עסקים כרגיל, הלוואי שלא יהיו פקקים, הלוואי שלא יהיה גל שני או שלפחות יהיה מתון יותר. ונדמה שבאמת כולם מגויסים לחשוב איך להגשים


אין לי מה ללבוש
חושבת בקול | יערית יאיר כולנו מכירים את ההרגשה הזאת: עומדים מול ארון מלא עד להתפקע, אבל אין מה ללבוש! ובדרך כלל זה קורה בבוקר, רבע שעה לפני שצריכים לצאת לעבודה, חצי שעה לפני פגישה עם חברות או שעה לפני שבת.ואז גוררים את התחושה הזאת איתנו,


לגדול עם מלאכים
חושבת בקול | יערית יאיר מובא בשם הזוהר הקדוש: "אין לך עשב מלמטה שאין לו ממונה מלמעלה שאומר לו גדל". מלאך. ממונה על עשב. ואומר לו גדל. וזה כל ייעודו של המלאך בעולם, לומר לצמח המסוים שהוא ממונה עליו – לגדול.כמה אמון המלאך הזה צריך בצמח.

אלרגיה או אנרגיה
חושבת בקול | יערית יאיר לפעמים אני מוצאת את עצמי אומרת בכל מיני הקשרים: "נו, ומה, יש לך אלרגייה לאנשים?" זה מגיע בדרך כלל מייד אחרי הצעה לנסוע למקומות המוניים ודחוסים.מי שמכיר אותי יודע שאני חברותית ואוהבת להיות בהמון אדם. תמיד אהבתי. יש משהו מיוחד


מאין באתי ולאן אני הולכת
חושבת בקול | יערית יאיר לעיתים יש לי תחושה כאילו יש לי וייז מובנה במוח. מחשב מסלולים, מחפש דרכים. מהי הדרך קצרה ביותר ליעד הרחוק ביותר. כולל אפשרות של מסננים משלבים, שיהיה הכי זול ויעיל. בהתאמה לגיל 40, כל הזמן טורדות אותי מחשבות מה עשיתי

יומני היקר שלום
חושבת בקול | יערית יאיר זה שבועות מספר שמחצית הכוס הריקה מאיימת לייבש לי את ההסתכלות. אני מושכת חזק לעבר המחצית המלאה, ממש מאלצת את עצמי להיות שם ולא רק לדשדש בכפות הרגליים, אך התחושה היא שזה חזק ממני, ואני לא מצליחה פעם אחר פעם.לפני

חיפשתי תנועה מצאתי בית
חושבת בקול | יערית יאיר ערב שבת ארגון, ואני מוצאת את עצמי יושבת כמו לפני אירוע מיוחד; ממש ממש רוצה לכתוב ברכה אישית, אבל המילים לא יוצאות לי מהמקלדת. ואם כבר יוצאות מילים, הן לא בקצב הלב. הלב על 200, המילים על 20. יש לי

שיחת לקוחות
חושבת בקול | יערית יאיר – "שירות לקוחות שלום".– "שלום, קניתי אצלכם מוצר ואני רוצה להחזיר אותו".– "אין בעיה. מתי בוצעה הרכישה?"– "אה… מזמן. תני לי לראות… בראש חודש תשרי".– "אה, תבין. עברו 14 יום מרגע הרכישה, זו בעיה, אבל אני אנסה לעזור לך. אני



אחרי החגים כבר כאן
חושבת בקול | יערית יאיר כמה לא רציתי שיגיע כבר "אחרי החגים" הזה. מי צריך את השגרה הזאת, את הימים האפורים, הארוכים, המאוד דומים זה לזה. היה לי טוב, ממלא וכיפי כל תקופת חגי תשרי. בכל יום קמתי עם השאלה איזה יום היום. הפתעה כל



פתוח סגור פתוח
חושבת בקול | יערית יאיר לפני כשבועיים, בחופשה המשפחתית, יצא לי לבקר בבניין משרדים גדול. בתום הביקור, כשהידיים שלי עמוסות בשקיות, התקרבתי למעלית (אל תשפטו אותי, עליתי ברגל!) וקלטתי בזווית העין שהדלת שלה מתחילה להיסגר. רצתי לעברה מתנשפת, הכנסתי אליה את כף רגל וראיתי כף

מחשבות על החורבן
חושבת בקול | יערית יאיר ניסיתי להכניס לטור את כל המחשבות שלי על חורבן. אין לי הרוחב והעומק לפרוס את הסיבות לחורבן, את התמורות שחלו בשנים בין חורבן בית אחד לשני. אין לי כלים לשפוט למה "בית שרוף שרפתם", ולמען האמת אין לי מה לחדש


זה לא הגיל
חושבת בקול | יערית יאיר בשבוע שעבר השתעשעה הרשת באפליקציה שמראה לנו איך ניראה בעוד 40 שנה. האמת, יש לי חיבה יתרה לגיל השלישי. משהו בקצב שלהם, בנועם, בהבנה מה חשוב באמת על פני השטויות שאנחנו, הצעירים, רודפים אחריהן כאילו היו חשובות. משהו בקמטים החרושים,

להשתחרר מכבליי
חושבת בקול | יערית יאיר "עיקר חיות האדם היא שישחרר עצמו מכבלי עצמו". לא מצלצל לכם מוכר? לו חי הרב קוק חי בדורנו אנו, ודאי היה כותב על זה משהו בסגנון "שחרור הראי"ה". כמה אני נדרשת לשחרר את עצמי מעצמי. בכמה כבלים נפשי אזוקה. בכמה

ואיפה אני?
חושבת בקול | יערית יאיר רוב הזמן אני תופסת מעצמי אדם הגיוני. לאחרונה הרגשתי קצת בסחרור. כחלק מהניסיון להבין מה עובר עליי הכנתי רשימה קטנה ממש של משפטים הגיוניים וחיפשתי שם את עצמי. לא הגיוני, אני יודעת. אבל בואו נתקדם. בכל בוקר הדבר הראשון שאדם

ריח החופש הגדול
חושבת בקול | יערית יאיר לכל תקופה בשנה יש מאפיין: תקופת אלול מתאפיינת בריח של סמטאות צפופות וסידורים עתיקים. ריח של תה חם וקפה מהביל. עייפות מצטברת, שינה שנגמרה מוקדם מדי, בכל זאת… סליחות. תחושה של יראה וציפייה למחילה. תקופת חגי תשרי מצידה עמוסה בריחות

במקום פתיחה
חושבת בקול | יערית יאיר מוצאי שבת, 11 בלילה, ואני לא מצליחה לכתוב. אחרי 6 ק"מ של הליצה (הליכה משולבת בריצה, צריך לשמור על הברכיים) לא יוצאת לי שום מחשבה בקול. אני מוצפת מחשבות על גודל התקופה שלפנינו, על גודל החופשה של ילדינו, איך מדהים