הלכה למעשה

מה גרם לכם להתעניין בחידון?

אוריאל: "המורה אמר שהשניים שיהיה להם הממוצע הגבוה ביותר בהלכה ייבחרו לחידון הישיבתי ויוכלו לעלות ממנו לחידון הארצי. אמרנו שאם ניבחר נלך יחד, ולמדנו יחד מההתחלה".

ניתאי: "לפני החידון המורה אמר שלשנינו הממוצע הכי גבוה בכיתה, אבל לא רציתי כל כך להשתתף. המורה ניסה לשכנע אותי, ובסוף אמרתי לעצמי: 'יאללה, לך על זה', וברוך ה' זכינו".

ניתאי: "היו פעמים שלא היינו בטוחים מה ההלכה. שאלנו מורים ונעזרנו באחרים עד שנכנסנו לעניינים והגענו למצב שכל אחד תומך בשני. בבית אבא שלי עזר לי, וזה עורר בי מוטיבציה להמשיך".מימין לשמאל-הרב אלעד היבש – מחנך כיתה ח', ניתאי היזמי, אוריאל אביב, הרב אמיר דדון – מנהל חטיבה.

מה הרגשתם ברגע הזכייה?

אוריאל: "אני יודע בבירור שגם בלי המקום הראשון עדיין כל הלימוד היה שווה".
ניתאי: "היינו בלחץ לפני שהודיעו על הזוכים כי לא ידענו במה ענינו נכון ובמה טעינו… כשהודיעו שזכינו הרגשתי הקלה של החיים".

הלימוד אכן משפיע על חיי היום-יום?

ניתאי: "בהתחלה לא שמתי לב לשינוי, אבל ביום-יום אני שם לב שהוא עוזר לי מאוד. למשל, היה לי איזה כלי שצריך טבילה, ובעייתי לטבול אותו כי הוא מכשיר חשמלי. ניסיתי לחשוב איך יוצאים מזה, וגיליתי שהכלי יוצר בישראל, כך שהוא אינו צריך טבילה בכלל".

אוריאל: "גם לי קרה משהו דומה! היה לי כלי חשמלי, רק שבמקרה שלי הוא לא יוצר בישראל. לכן עם עוד מישהו פירקנו אותו והרכבנו מחדש, וכך הכלי נחשב כאילו הוא יוצר בישראל".

לפני כשלוש שנים היה הזוכה בחידון יצחק, תלמיד בית הספר נועם בנים פסגת זאב. הוא סיפר כי חלומו היה לזכות בתואר הנכסף 'חתן ההלכה' בקרב התלמידים. "ידעתי שאם אתאמץ ככל יכולתי יש סיכוי שאזכה", אמר כשזכה, "והיות שיש לי ניוון שרירים, אני כבר מורגל שלא לוותר ולהתאמץ כמה שרק אפשר".

   על תהליך הלימוד של יצחק מספר הרב אבישי פרינץ, מנהל בית ספר נועם בנים פסגת זאב: "נתנו לו מחשב מיוחד. הוא מאוד רצה להשתתף בחידון ההלכה, ורב בית ספר ישב איתו לחברותא. יצחק השקיע, ולבסוף זכה בחידון. הלימוד נתן לו הרבה כוח ואושר, הוא ראה בזה הוכחה שגם הוא מסוגל.

"הרווח הגדול יותר הוא שיצחק יצר כיתה מגובשת סביב ילד שרוצה להידבק בהלכה. כולם נדבקו בהלכה כי כולם רצו לעודד אותו ולעזור לו. הלימוד שלו לחידון גיבש את כל הכיתה".

הרב פרינץ מספר על החידון מנקודת מבטו: "התוכנית נפלאה. היא לא מחליפה את שיעור ההלכה, יש שיעור רגיל שבו לומדים לעומק. אבל התוכנית נותנת את מבט הרוחב, את הידע שנרכש בלימוד בקיאות של חמש-שבע דקות בכל בוקר. היא גם קשורה לעיתוי בשנה והילד לומד בה משהו חדש.

"התלמידים אוהבים את זה, וזה רץ מקסים. הילדים יודעים שמכיתה ד' יש הלכה יומית, והם גם נהנים מהתוכן".

אורית ווייל, מנהלת נועם בנות קריית משה, מספרת על תוכנית ההלכה מזווית הראייה שלה: "תוכנית ההלכה מלווה יום-יום את בנותינו בנושאים הנוגעים לחייהן.

"מטרת התוכנית היא להקיף במהלך של כמה שנים את רוב ההלכות הנוגעות לכל אחת ואחת במעגל השנה, ויש בה דגשים מיוחדים. החידון מאתגר ומעניין מאוד, והתלמידות מגלות בקיאות של תלמידות חכמים. לעיתים אנו בקהל נפעמים משליטתן בחומר.

"בעקבות תוכנית ההלכה היומית התחלנו בבית הספר תוכנית ששמה 'לומדים על מנת לקיים': קבוצת תלמידות מקדישה מזמנה החופשי ללימוד הלכה בנושא שנתי, ובסוף השנה מתקיים חידון פנימי. כמו כן התלמידות מקבלות לקראת שבת לימוד משפחתי לשולחן השבת, המספק מקום לדיון ולשיח סביב הנושא".

התוכנית תורמת רבות להחדרת חיי הלכה לשגרת חיי התלמידים. את החידון רואה הרב שמחה ויסמן, ראש רשת החינוך נעם-צביה, כמעמד חשוב מאוד: "אנו עוטפים את התלמידים ואת התלמידות הלומדים ברשת בכל מיני תוכניות לימודים ערכיות וחברתיות. נושא ההלכה לכאורה מאוד יבש, אבל כתוב 'כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא, שנאמר: הליכות עולם לו, אל תקרי הליכות אלא הלכות'. אז מה אנו פתאום משנים סתם את הניקוד?

"ההלכות, שנראות יבשות, בעצם משנות לנו את ההליכות, את המידות שלנו. ההלכה היא הבסיס, וצריך לדעת את הבסיס. אנו מיישמים את הערך הזה בחידון, שמטרתו ליצור חידוד בלימוד, מעין קנאת סופרים".

עצם ההתכנסות יוצרת אווירה רוחנית, אווירה של תורה, ואת זה הרשת רוצה להעניק לתלמידיה. "ההתכנסות היא כעין מעמד הר סיני", אומר הרב ויסמן, "קבלת התורה שלנו ברשת נעם-צביה, ולכן החידון נערך בסביבות חג השבועות".

הרב ויסמן ממחיש בחידון עצמו את הנקודה שההלכות הן המידות, ההליכות: "אני אומר לתלמידים: 'תתפללו שתדעו לענות על השאלות, ולא שהחברים לא ידעו'".