שבת בבוקר בדרך לכותל. ירושלים עוטפת אור. רוח קרירה וריח אורנים. לקראתי צועד יהודי חרדי בקפוטה שחורה, ר' חיים ויסברג, בנו של יוסל'ה, המוהל האגדי

הבריות רגילות לומר על הרב משה לוינגר (שבימים אלה ציינו את יום השנה הרביעי לפטירתו) כי הוא "אבי ההתיישבות בחברון", אבל האמת היא שהרב הוא

"מתי אלמד לבחור נכון, להאמין, לראות שטוב, בלי להביט שוב לאחור". יש כל מיני צמתים בחיים שלנו שאנחנו מוכרחים לבחור ולהחליט אם משהו נכון או

ההיסטוריון והפילוסוף הבריטי תומאס קרלייל (1795–1881) כתב על שלבי המשבר הרוחני. השלב הנמוך הוא ה'לאו הנצחי', שהוא, על פי תיאורו של קרלייל, קול הציניות וחוסר

עלינו להכיר היטב את הרכב, את יתרונותיו ואת מגבלותיו ולדעת לאתר תקלות בעיקר בשעת הנסיעה. רעשים – רעשים מוזרים בעת הנסיעה הם אות אזהרה שמשהו

ברזומה שלה מאז אפשר למצוא, בין היתר, הקמת תיאטרון ילדים על שם אביה, מספר לא מבוטל של הצגות ילדים, שתי הצגות נשים שהן שיח אינטימי

יש דברים שהם הרבה מעבר ל'חובת המחנכים' וכבר תלויים בנשמה ובאישיות של כל מחנך ומחנכת. הינה דוגמה מהשבוע שעבר: "רציתי לשתף אותך במקרה מרגש שקרה

בשבוע שעבר כתבתי על סגנונות של קשר זוגי 'חולה' – סוגים שונים של קשר לא בריא בין בני זוג, בבחינת 'סור מרע'. הפעם אני מבקש

בצלאל סמוטריץ | ח"כ, שר התחבורה כל העדה כולם קדושים, טען קרח, והסוף המר ידוע. לכאורה קרח צודק, ממש צודק. וכי לא נאמרו בתורה רק