לאן שתצביעו תגיעו

הם החליטו “לקום על הרגליים”, ולא להיכנע לנכות. הם מראים זאת בנחישות על המגרש.

כשגיליתי את כדורסל כיסאות הגלגלים התחלתי ללכת עם משפחתי למשחקים של קבוצת בית הלוחם בירושלים. כל משחק מבחינתנו היה שיעור: שיעור בכוח רצון, שיעור במסירות, שיעור בחברות, שיעור בספורטיביות, שיעור באהבה ועוד לא מעט שיעורים היינו מקבלים כשהיינו מגיעים למשחק.
יום אחד ישבתי במשרדי שבקומת החניון שבתחנה המרכזית בירושלים, שם שימשתי מנכ”ל קניון התחנה המרכזית. הגיע אלי חברי רועי בן טולילא לפגישה שנקבעה מראש. רועי הגיע למשרד מלווה בחמישיה של קבוצת בית הלוחם בירושלים. הם סיפרו שהגיעו לגמר הגביע מול בית הלוחם תל אביב והמשחק יערך בירושלים.
בדרך כלל מגיעים למשחק גמר הגביע בין 200 ל300 צופים. הקהל מורכב ברובו ממשפחות השחקנים וחברים קרובים. רועי החליט שהשנה הם רוצים להביא עוד אנשים למשחק. הם שכנעו את האחראי על תיק הספורט בעיריית ירושלים שייתן להם את אולם הכדורסל במלחה לטובת המשחק. האולם במלחה בן 2000 מקומות ישיבה, ובו שחקה אז קבוצת הפועל ירושלים. רועי והחבר’ה פחדו שהם יתבזו ולא יגיעו די צופים למשחק .
הסתכלתי על החבורה המופלאה הזאת שיושבת סביב השולחן שלי. לא יודע מאיפה היה לי את האומץ להגיד להם את המשפט הבא: “אני קונה עכשיו 23 כרטיסים למשחק למשפחתי ולחברי בעלות של 25 ₪ לכל כרטיס, אני אומר לכם שהאולם יהיה מלא עד אפס מקום, ויהיו עוד מאות אנשים בחוץ שלא יהיה להם מקום”.
הם הסתכלו עלי כאילו נחתי מהשמיים. רועי אמר בביטחון “אני הולך עם אורי והאמונה שלו”.
צעירים מירושלים ואנשים רבים נוספים החלו להתארגן לשיווק המשחק. בסופו של דבר, הערב של משחק הגמר הגיע ביום 4.5.2009 בשעה 19:15, לאולם נכנסו כ2,400 אנשים ובתוכם משפחות רבות. יו”ר הכנסת וראש עיריית ירושלים הגיעו למשחק, המשחק שודר בערוץ הספורט.
לא ניתן לתאר במילים את ההתרגשות הרבה והאנרגיות המדהימות שליוו את המשחק. אומנם ת”א ניצחו אותנו בעשרים נקודות יתרון, אבל ההרגשה בלב היתה של ניצחון ענק, הרגשתי את ניצחון הרוח.
לאחר ששחקני מכבי תל אביב קיבלו את הגביע, השחקנים משתי הקבוצות שמו את ילדיהם על כיסאות הגלגלים, ושתי הקבוצות התאחדו לקבוצה אחת גדולה מלאה בגאווה ובשמחה. הם עשו כמה סיבובי ניצחון מסביב לאולם כש2,400 אוהדים עומדים ומוחאים כפיים במשך כרבע שעה בהתרגשות שלא ניתן לתארה במילים.
אסיים בקוריוז קטן: בסיום המשחק הקהל פרץ בהמוניו למגרש וכל הילדים רצו כדי לקבל חתימות מהשחקנים בכיסאות הגלגלים. שחקני הפועל ירושלים שצפו במשחק גם הם ירדו למגרש אבל אף אחד מהילדים לא התייחס אליהם, הם היו עסוקים בלקבל חתימות מהשחקנים הגיבורים היושבים על כיסאות הגלגלים.