למה נועם? אבי מעוז

'עת לעשות לה' הפרו תורתך'. כשהבית בוער כולם יוצאים לכבות את השרפה. כשיש מלחמת מצווה יוצאים כולם, גם חתן מחדרו וכלה מחופתה.

אבי מעוז

אתם, אנשי השטח ופעילי המפלגה, אנשי תורה. מה לכם ולפוליטיקה? האם זה תפקידכם?
"בעיקרון לא. אנשי תורה ותלמידי חכמים צריכים להיות עסוקים בלימוד תורה, ברוממות הרוח של העם ובהצבת ערך תורה במרכז חיינו הפרטיים והלאומיים כאחד".
אם כך, מה עובר עליכם?
"'עת לעשות לה' הפרו תורתך'. כשהבית בוער כולם יוצאים לכבות את השרפה. כשיש מלחמת מצווה יוצאים כולם, גם חתן מחדרו וכלה מחופתה. כשמנהלים מלחמה גלויה הדברים פשוטים ואין צורך להתווכח ולשכנע. אילו כפתה המדינה על אזרחיה לחלל שבת, היינו כולנו עולים על בריקדות, ואיש לא היה שואל שאלות. אך כשהדברים נעשים בהיחבא, בעורמה, בשימוש במניפולציות רגשיות 

הקמת מפלגת נעם קוממה עליה רבים ועלו טענות קשות על פלגנות ועל איבוד קולות שעלול להביא לעליית שלטון השמאל. תפסנו את אבי מעוז, האיש שעומד מאחורי המפלגה, השטח והקמפיין לשיחה קצרה על נעם, המפלגה והחזון

ופסיכולוגיות, כדי שאנשים כמוך למשל לא יחושו בשינויים, המצב חמור שבעתיים. 
"מתחת לאפנו מתנהלת היום מלחמה של ממש נגד יסודות הקיום שלנו כעם וכמדינה יהודית בארץ ישראל".
תוכל לפרט? על איזו מלחמה אתה מדבר?
"בשנים האחרונות גופים רבים עתירי ממון חודרים אל מוקדי ההשפעה במדינה ושואפים לחנך מחדש את כולנו. באמצעות כסף וסוכני שינוי הם נכנסים למשרד החינוך (גם לחינוך הממלכתי-דתי), לצה"ל, לאקדמיה ולתקשורת ומקדמים אג'נדות אנטי-יהודיות ואנטי-אנושיות כדי להחליש את יהדותה של המדינה ואת כוח העמידה של העם היושב בציון".

יש לך דוגמאות ממשיות לכך?
"יש לכך דוגמאות רבות: ערעור התא המשפחתי הבריא דרך קרנות זרות וארגוני גאווה המעורבים במשרד החינוך; מימון השתלמויות שמטרתן מחיקת הזהות המינית והצבת חלופות המביאות לחורבן המשפחה והעולם; הכפשה והכלמה תקשורתית ('שיימינג') של כל מי שמביע דעתו נגד חורבן המשפחה.
"השתלטות הולכת וגוברת של ארגונים רפורמים על הצביון היהודי במדינה דרך קידום חקיקה אנטי-דתית על ידי שותפות במאות דיונים של ועדות הכנסת בנושאים אלו וכן על ידי עתירות שונות לבג"ץ; קידום נישואי התערובת במגוון דרכים; ניסיון לקבע את מעמד הרפורמים בכותל אגב ביזוי קודשי ישראל.
"פגיעה גוברת והולכת בשמירת השבת במרחב הציבורי, כגון הפעלת התחבורה הציבורית, עבודות הרכבת בשבת ועוד.
"החלשה של הצבא על ידי הכנסת נשים לתפקידים קרביים במסווה של שוויוניות מגדרית וכן החלשת הרוח דרך 'חינוך מחדש' של קציני צה"ל.
"כניסת גופים העוינים את התורה ואת היהדות אל מערכות הציבור, כגון כניסת קרן מנדל (המזוהה עם הקרן לישראל חדשה, וראשיה הם רפורמים וקונסרבטיבים) למערכת החינוך; מעורבות ארגונים כגון ארגון בינה ומכון הרטמן (הנתמכים בקרן לישראל חדשה) בחינוך הקצינים בצה"ל ועוד".

אם האידאולוגיה של פירוק התא המשפחתי תשלוט בכיפה, לא יישאר פה 'עם ישראל' בשביל מעשה ההתיישבות. אם נאפשר לרפורמים ולקרן החדשה לישראל לקעקע את שורשי התרבות היהודית הישראלית האלוקית, תהפוך מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, והמשילות לא תעלה ולא תוריד.

אם זה בוער כל כך למה נזכרתם רק היום?
"מצאת מקום חרפתנו. ייתכן שגם אנו, שהיינו שקועים באוהלה של תורה, לא נתנו את הדעת למתרחש סביבנו, ואולי אף אותנו הצליחו להרדים".
למה ראית צורך בהקמת מפלגה חדשה? האם אנשים כמו הרב רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ', שוודאי אמונים על ערכים אלו, אינם טובים דיים לייצג אותנו?
"הם אנשים מצוינים המאמינים בכל מה שאנו מאמינים".
ומדוע לא ללכת איתם?
"בחיינו הציבוריים והלאומיים יש נושאים רבים כבדי משקל וחשובים מאוד, כגון התיישבות, ביטחון, שלטון בג"ץ, תקצוב מוסדות חינוך וכן הנושאים שהזכרנו. כידוע, כאשר מפלגה נכנסת לקואליציה היא אינה יכולה לממש את כל רצונותיה, אלא היא קובעת סדר עדיפויות ומחליטה אילו נושאים הם מבחינתה 'ייהרג ובל יעבור'.
"במשא ומתן הקואליציוני העמיד הבית היהודי בראש סדר העדיפויות שלו את נושא ההתיישבות, את סוגיית המשילות, את מעמד החמ"ד ותקצוב מוסדותיו וכו'. בשל כך נדחקו לשוליים הנושאים החמורים והמסוכנים ביותר לעם ישראל, שעליהם הצבענו כאן.
"כמו כן במצב שנוצר אחרי האיחוד עם הימין החדש, הרב רפי פרץ וסמוטריץ' ודאי אינם יכולים להילחם כראוי בענייני הזהות היהודית. בקמפיין מפלגת ימינה אפילו לא מוזכר המאבק הבסיסי על שמשפחה היא אבא ואימא, וגם אין כל אזכור של המאבק ברפורמים. לכן אין ספק בנחיצותה של מפלגה שתציב דרישות אלו בראש סדר העדיפויות".
אם אני מבין נכון, יש כאן ויכוח אידאולוגי מהי הנקודה החשובה ביותר היום בעם ישראל שעליה ולמענה צריך למסור את הנפש: אם אלו סוגיות ההתיישבות, המשילות, תקצוב החינוך הדתי והתורני או שמא סוגיות הלהט"בים, הרפורמים וחדירת גופי חוץ למערכות הציבוריות.
"אכן".
מדוע אתה חושב שהסוגיות שהצבעת עליהן חמורות יותר?
"העולם בנוי מחומר ורוח, גוף ונשמה, ואי אפשר לאחד ללא האחר, אבל הנשמה קודמת לגוף בכוחה ובנצחיותה. אכן, אין ערוך לחשיבותה של ההתיישבות, והמשילות גם היא חשובה ומרכזית. אבל אם נצליח לקדם את הסוגיות של ההתיישבות והמשילות וכו', ובו בזמן נאבד את הרוח והנשמה של עם ישראל, לא הועלנו כלום.
"אם האידאולוגיה של פירוק התא המשפחתי תשלוט בכיפה, לא יישאר פה 'עם ישראל' בשביל מעשה ההתיישבות. אם נאפשר לרפורמים ולקרן החדשה לישראל לקעקע את שורשי התרבות היהודית הישראלית האלוקית, תהפוך מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, והמשילות לא תעלה ולא תוריד.
"אם אג'נדות פוסט-מודרניות ישתלטו על הצבא ועל השיח הציבורי, מדינת ישראל תתנער חלילה מתורה ומערכים יהודיים, ואז, כדברי הרב קוק, 'אין די באר את גודל האסון'. כשיש נביקת הרוח, כל החומר גם ייפול, חס ושלום.
"הערובה היחידה להצליח במפעל הנשגב של הקמת מדינה שתהיה כיסא ה' בעולם היא חיבור לרוח ולנשמה היהודית ומלחמה ללא פשרות בכל הרוחות הזרות המנסות לקעקע את כרם ישראל, אמונתנו ותרבותנו".

אם אלו סוגיות של רוח ונשמה, מה הקשר שלהן לכוח פוליטי? הרי רוח ונשמה לעם ישראל אינן מוחדרות בשדה הפוליטי אלא בשדה החינוך, הרבצת תורה, קירוב רחוקים.
"אכן, יש לחנך ולהרבות תורה, וזהו תפקידם העיקרי של אנשי רוח. אך כיוון שלוחמים בזהותה היהודית של מדינת ישראל משתמשים ברשות המחוקקת וברשות המבצעת כדי להחדיר את האג'נדות שלהם, פועלים בכל כוחם בשדה הפוליטי ודוחפים לחקיקה בנושאים אלו ולחדירה למשרדי ממשלה ומערכות ציבוריות, עלינו להיות שם! אי אפשר להסתפק בהשפעה על אנשים פרטיים כאשר השדה הציבורי כולו מותקף ועובר שינויים רדיקליים שיעצבו מחדש את המדינה כולה".

אם תיכנסו לכנסת, מה כבר תוכלו לעשות?

"התופעות החמורות שהוזכרו לעיל יכולות להתרחש רק משום שמסתירים אותן מעיני הציבור, או ליתר דיוק, מציגים אותם בגרסה מכובסת ובשם התקין פוליטית, בלי לחשוף את כל פרטיהן ומורכבותן.

"אין ספק שאילו היה הציבור ער לאמת השלמה על המהפכה התרבותית שרוצים לחולל כאן, הוא היה מתנגד לה ולא מאפשר אותה. בדיוק מסיבה זו עלינו להיות מיוצגים בכנסת ישראל. חברי הכנסת חשובים לא בגלל הנאומים שיישאו על הבמה אלא בגלל היכולת החוקית והציבורית שלהם לעורר דיון ציבורי בסוגיות שעליהן יצביעו.

"חבר כנסת, וקל וחומר יו"ר ועדת פיקוח, כגון ועדת החינוך של הכנסת, יכול לכפות דיון ציבורי כמעט בכל נושא שהוא רואה לנכון. נוסף על כך יש לו כלים לאלץ את פקידי המשרדים הרלוונטיים לתת לו את כל המידע על פעילותם, כולל סיכומי שיחות, הסכמים עם נותני שותפויות וכדומה. כך הוא יכול לחשוף לציבור את עומק הבעיה ואת האחראים האמיתיים להיווצרותה".

כיצד אתה חושב שאנשים שאינם מנוסים בפוליטיקה יהיו מסוגלים לשחות ברפש שהיא מייצרת ולהצליח בדרכם? כבר ראינו בכנסת אנשי תורה שהתקשו ביותר לפעול בשקרים ובתככנות, ועם כל האידאולוגיה והרצון הטוב לא יכלו לקדם כלום. 

"כל חבר כנסת התחיל פעם את דרכו בפוליטיקה. מדובר כאן באנשים שאינם רק אנשי תורה אלא אנשי מעשה מוכשרים ביותר. אין ספק שהם ילמדו את נבכי הפוליטיקה. יתרה מכך, מכיוון שכל התנועה הזאת פועלת לשם שמיים, בע"ה יתקיים בהם 'מי שפעל עם אל יבוא וייטול שכרו'". 

אתה לא חושש שריצת מפלגת נעם תיצור קרע בציבור הדתי-לאומי?

"ראשית, אנו מאמינים שהמאבק בסוגיות אלו יביא לחיבורים ולאחדות עם ציבורים רחבים שעד היום היו רחוקים מאיתנו. כבר היום מחוגי הבית, המפגשים האישיים והשיח בטלפון וברשתות החברתיות מדהים לראות עד כמה הציבור הרחב – חילונים, מסורתיים, חרדים, בעלי תשובה ועוד – מתחבר לנושאים האלה ומזדהים איתם. 

"שנית, אין ספק שאחדות היא דבר חשוב ביותר, אך לא בכל מחיר. איננו יכולים להישאר אדישים במחנה כשהבית בוער לעינינו ואיש אינו מכיר בחומרת המצב ואינו מוכן לצאת להסתכן ולמסור את הנפש לכיבוי הבערה". 

יש סכנה ממשית שלא תעברו את אחוז החסימה, שקולות רבים ילכו לאיבוד ויביאו עלינו את שלטון השמאל.
"אנו נדהמים לגלות עד כמו הסוגיות הללו של איבוד הזהות היהודית והאנושית נוגעות בציפור הנפש של אנשים רבים. אנו פוגשים הורים המתייסרים מכך שבנם 'נושא' בן זוג או שבתם 'נישאת' לבת זוג או שילדיהם נישאים לגויים; אנשים הכואבים את סתימת הפיות בסוגיות אלו ועוד. על כן אנו מאמינים שרבים מחוץ למעגלים המוכרים לנו יצטרפו אלינו ויצביעו לנו".
סליחה, אבל מאמונה עדיין לא קונים במכולת. לא ראינו אף סקר אחד שבו אתם עוברים את אחוז החסימה.
"כפי שציינתי, בידינו אינדיקציות ברורות לכך שאנו עוברים את אחוז החסימה. ערכנו עד היום מאות חוגי בית, דיברנו ונפגשנו עם עשרות אלפי אנשים בפגישות פנים אל פנים, שיחות טלפון, התכתבויות ברשתות החברתיות ועוד, והתברר בע"ה שהסיכוי שלנו לעבור גדול מאוד.
"אצרף רק סקר עומק שערך עבורנו הסוקר מנו גבע, שלפיו 9% מהציבור (!) שוקלים להצביע לנעם אם ישתכנעו שהיא עוברת את אחוז החסימה. כבר היום יותר מארבעים אלף איש חתמו על תמיכה בנעם והביעו כוונה להצביע לה אם יתברר כי סיכוייה ריאליים. אין הדבר תלוי אלא בנו! אם כל מי שמבין את חשיבות העניין אך יושב על הגדר ושואל את עצמו אם ההצלחה ריאלית יצטרף למהלך, בעזרת ה' נעבור את אחוז החסימה, ובגדול!"

כתבות נוספות בקטגורית אחד על אחד

אודרי ליימן קרן יחד

קרן יחד

לירון לב-שוקרון אודרי ליימן (60), ילידת בלגיה עלתה לארץ לבדה כשהייתה בת 18, וכיום נשואה

קרא עוד »
חופה

מדרש חופה

יהודה גופשטיין נפגשנו לשיחה קצרה עם הרב דודי פוטש לשוחח על 'מדרש חופה' הסדנאות והשפעתן

קרא עוד »
אסף אשתר, גילוי דעת

אסף אשתר

אסף אשתר הוא יכול להצחיק קהל רב וגם להפגין בקיאות מרשימה תכניות העוסקות בשירה עברית,

קרא עוד »
דני נבנצל

דני נבנצאל

איפה הכול התחיל? "גדלתי בתל אביב, ולאחר התיכון התחלתי ללמוד הנדסת אלקטרוניקה כעתודאי. את עבודת

קרא עוד »