המגשר העולמי | אריק סגל

דב סמיט

ריאיון עם אריק סגל מומחה במשברים בין-לאומייים

פרשת השבוע, פרשת קרח, עוסקת במחלוקת קרח ועדתו: משבר אמון של קרח במנהיגותו של משה רבנו. גם היום יש משברים דיפלומטיים בין מנהיגים או מדינות שעלולים להצית עימותים פנימיים או אזוריים, ולכן צריך לדעת מראש כיצד לנהוג בזהירות ברגעי משבר. אריאל (אריק) סגל, מומחה בענייני משברים דיפלומטיים, מסביר לנו מהם התהליכים שנועדו למנוע מלחמות מיותרות.

במסגרת מפגש של ארגון החברה האזרחית ישראל-טורקיה באיסטנבול

אריק, ספר לנו בקצרה על עצמך. איך התחלת את הקריירה שלך וכמה זמן אתה עוסק בזה?
"אני בוגר של תחום היחב"ל, תואר ראשון בקנדה ותואר שני באוניברסיטת תל אביב. ראיתי שאני נמשך לפן תחומי המשבר, ובעקבות זאת עשיתי קורס בפן המעשי, שהוא קורס של משא ומתן, קורס גישור, ושם רכשתי את הכלים שעוזרים לי לנהל משברים. אני עושה זאת בשבע השנים האחרונות, ובין השאר מעביר קורסים במכללת הדסה בירושלים ובמקומות אחרים בארץ ובעולם. דוגמה לכך הוא עניין שבו לוקחים משבר או קונפליקט, כמו המשבר שהיה בין ישראל לטורקייה, ולומדים איך אפשר לנהל אותו וכיצד אפשר לפתור אותו בלי מלחמה מיותרת".

מי ששולט בכל הנושא הוא מי שחזק בפוליטיקה ומי שחזק בכלכלה, והם שמכתיבים את המשבר לכאן ולכאן. המצב הכלכלי באיראן רע מאוד, ולאזרחים האיראנים נמאס מהמצב שבו הפוליטיקה של המנהיגים פוגעת בכלכלה של המדינה.

ספר על משבר בין-לאומי שהשתתפת בו.
"מילאתי תפקיד חשוב בכל המשבר שהיה עם טורקייה, שהתחיל בעקבות משט המרמרה, וזאת אחרי שחיפשתי במה לעסוק אחרי הלימודים. הכרתי כל מיני אנשים, דיפלומטים, עיתונאים, אנשי עסקים, מי שאינם עובדי מדינה וההבנה בפוליטיקה אינה עומדת בראש מעייניהם, שדיברו ביניהם איך אפשר לפתור את המשבר הזה, והתחלתי לנהל את המשבר מהפן האזרחי.
"ההשפעה המדינית החלה לבוא בעקבותיה כהשפעה ארוכת טווח, וזו השפעה שלא רואים ממבט ראשון. יש דברים שקורים כל הזמן מאחורי הקלעים, כמו הקשרים בין המדינות שנשארו יציבות גם במהלך המשבר למרות גירושי השגרירים מהמדינות".
ספר על משבר בין-לאומי היסטורי.
"בשנת 1962 הציבה רוסיה טילים בקובה, לא רחוק מגבולות ארצות הברית. ארצות הברית ראתה בכך איום על שטחה, המשך למלחמה הקרה. השבוע אמר שר החוץ הרוסי שאם תציב ארצות הברית טילים בסמוך לאיראן או לרוסיה, יהיה משבר חמור שלא היה כמותו מאז משבר הטילים בקובה. "המשבר ההוא נחשב אז למשבר חמור מאחר שהיה מעורב בו נשק גרעיני וסיכון של המוני בני אדם. אפשר ללמוד המון מהדרך שבה נפתר המשבר: בסוף החליטה רוסיה להוציא את הטילים מקובה, מאחר שגם ארצות הברית וגם רוסיה הבינו שהן לא רוצות למצוא את עצמן במלחמת עולם נוספת. במשבר זה היו מעורבים כמה גופים, ובראשם האומות המאוחדות, שניסו כל הזמן לתווך בין הצדדים ולהרגיע את המצב.
"היום המצב קצת שונה, אך משבר הטילים בקובה עדיין נחשב משבר רציני למרות השנים שחלפו. גם כשקורה משבר דומה אנו לומדים מה עושים, עם מי מדברים, איך מרגיעים את המצב, איך מתנהל המשא ומתן, איך המתווכים עובדים, וכל זה קורה לפעמים מתחת לפני השטח כדי שלא להרוס את היחסים בין הצדדים אלא להגיע לפתרון שיסיים את המשבר. במצבים כאלו אנחנו נוטים להיות תחת השפעות פסיכולוגיות של לחץ ועלולים שלא לבצע את ההחלטה. מרבית מהמשברים נפתרים מתחת לפני השטח כדי שלא להלחיץ יותר את הקהל".​

אם כבר הזכרת את המשבר עם איראן, מה דעתך על משברים של כיום? לדוגמה, איראן–ארצות הברית, וכיצד פותרים משברים בין-לאומיים?
"היום המצב שונה, מאחר שלאנשים יש הרבה יותר מה להפסיד, ולכן איראן עושה את צעדיה בזהירות, כי היא יכולה להפסיד הרבה. העימות עם ארצות הברית יכול להפיל את המשטר. המשבר הזה כעת נמצא בעימות והפחדות, ויוצא ממנו רק רע. מי ששולט בכל הנושא הוא מי שחזק בפוליטיקה ומי שחזק בכלכלה, והם שמכתיבים את המשבר לכאן ולכאן. המצב הכלכלי באיראן רע מאוד, ולאזרחים האיראנים נמאס מהמצב שבו הפוליטיקה של המנהיגים פוגעת בכלכלה של המדינה.
"כאשר מתקיים משא ומתן ישיר רואים מה כל אחד רוצה ומה כל אחד צריך ואיך אפשר להגיע למצב ששני הצדדים יוצאים מרוצים. נניח שהאיראנים רוצים שיפחיתו בסנקציות, וארצות הברית מוכנה לעשות זאת בתנאי שיפחיתו בהעשרת אורניום: 

איראן מפחיתה בהעשרת אורניום, וארצות הברית מורידה סנקציה אחת ועוד אחת. בסוף יוצא שהמשבר נפתר כי שני הצדדים מגיעים להסכמה משותפת או להסכמת ביניים, וכל צד לוקח חלק ומבצע את מה שמוטל עליו, ולאט-לאט יוצאים ממשברים שלב אחרי שלב. תהליך כזה יכול להביא לפתרון סופי של המשבר.
"אפשר לנהל משא ומתן באמצעות מתווך שמכיר את שני הצדדים ואפשר לסמוך עליו, וכל תפקידו הוא לדלג בין צד לצד עם המסרים של הצד האחר עד שמגיעים להסכמה משותפת של סיום המשבר. כמובן, לא תמיד אפשר לדעת מה הצד האחר חושב, ומספיק שצד אחד יורה טיל אחד בטעות אל עבר הצד האחר, ואז כל המשא ומתן יורד לטמיון. 
"לכן צריך לבצע את הצעדים בזהירות מרובה, לפעמים אף רחוק מעיני התקשורת, כדי שהמשא ומתן ייעשה בשקט, ללא לחץ מהצדדים. כשהמשא ומתן הזה מניב פירות אפשר לעבור למשא ומתן ישיר בין הצדדים עד לסיום המשבר ולפתרונו".

לסיום, האם יש משהו שהיית רוצה להוסיף בנושא המשברים הדיפלומטיים?
"צריך לדעת שבכל משבר כזה צריך לעבוד טוב מהראש, לתכנן את הצעדים של היריב או האויב, וצריך תמיד להתכונן מראש. כמו כן תמיד מומלץ שיהיה לנשיא צוות לענייני משברים שמנהל עבורו משא ומתן כאשר יש משברים.
"לפעמים המשברים מפתיעים אותנו, ולא תמיד אפשר לחזות אותם בגלל לחץ של זמן. יש פחד של הפסקת המשא ומתן כי לא רוצים להיכנס לעימות צבאי או מדיני, ולכן כדאי להתכונן למשברים בלתי צפויים, וחשוב שתמיד נהיה מוכנים גם אם בסוף לא ייעשה שימוש בצוות הזה".

כתבות נוספות בקטגורית אחד על אחד

חופה

מדרש חופה

יהודה גופשטיין נפגשנו לשיחה קצרה עם הרב דודי פוטש לשוחח על 'מדרש חופה' הסדנאות והשפעתן

קרא עוד »
אסף אשתר, גילוי דעת

אסף אשתר

אסף אשתר הוא יכול להצחיק קהל רב וגם להפגין בקיאות מרשימה תכניות העוסקות בשירה עברית,

קרא עוד »
דני נבנצל

דני נבנצאל

איפה הכול התחיל? "גדלתי בתל אביב, ולאחר התיכון התחלתי ללמוד הנדסת אלקטרוניקה כעתודאי. את עבודת

קרא עוד »