הרצל בן ארי

הרצל בן ארי נולד בתל אביב, כיהן כראש המועצה הדתית בקרני שומרון ולאחר מכן עמד בראש מועצת קרני שומרון במשך עשור. כיום הוא מנכ"ל החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי, ובין בניית בתי כנסת לפיתוח הרובע תפסנו אותו לשיחה קצרה על עתיקות, חדשנות והקודש שביניהן

הרצל בן ארי

איך התחיל הקשר שלך עם ירושלים?
"הקשר שלי עם ירושלים התחיל כבר כשהייתי בן 5 ובאתי עם אבי זצ"ל לקבר דוד המלך. זה היה עוד לפני 1967, ועלינו למרפסת שמעל הקבר שממנה היו צופים היהודים אל ירושלים שבין החומות. את כל הכיסופים והערגה שלהם לירושלים הם ביטאו משם. הסתכלתי על אבי וראיתי שהדמעות זולגות לו מהעיניים. שאלתי אותו: 'אבא, למה אתה בוכה?' והוא אמר לי משפט שמלווה אותי עד היום: 'תראה, שם היה הר הבית, בית המקדש, הכותל המערבי. אלפיים שנה חלמנו לחזור למקומות האלה, ועכשיו אנחנו פה ולא יכולים להיכנס. לא יכולים להגיע ולגעת'.

תראה, שם היה הר הבית, בית המקדש, הכותל המערבי. אלפיים שנה חלמנו לחזור למקומות האלה, ועכשיו אנחנו פה ולא יכולים להיכנס. לא יכולים להגיע ולגעת

"עברו כמה שנים, ואחרי המלחמה עליתי לירושלים עם ההורים ויכולנו להגיע ולגעת. ברבות השנים הם רכשו להם חלקות קבר בהר הזיתים, ואני מתקשר איתם דרך החלון פה מולי."
"תפקיד מנכ"ל החברה לשיקום ופיתוח הרובע הוא הגשמת החלום וסגירת מעגל של דורות, של ההורים שלי, של הסבים שלי. כולם חלמו להגיע לירושלים, אל קריה יפהפייה, כמו השיר של רבי יהודה הלוי: 'קריה יפהפייה קריה למלך רב לך נכספה נפשי מפאתי מערב'. רבי יהודה הלוי, בן המאה ה-11, גר בטולדו שבספרד, ומשם הוא כתב את השיר המדהים הזה. את כל החלומות והכיסופים שינק מדורות עברו הוא העביר אלינו, ועכשיו שאנחנו פה המשימה שלנו היא לוודא שכל יהודי שבא לכאן, מישראל ומכל העולם, יגיע למקום הכי יפה שיכול להיות, לקריה יפהפייה. זה החלום שלי".

כולם זוכרים את ירושלים ממגילת איכה, אבל מי שנכנס לירושלים עכשיו רואה את העיר ביופייה. זה המוטו שלנו: להפוך את הרובע היהודי מפרוזדור שמוביל לרובע – לטרקלין

איך הגעת מקרני שומרון לירושלים?
"החלום של כל יהודי הוא להגיע לירושלים. שנתיים לאחר הנישואין היינו מהמתיישבים הראשונים בקרני שומרון והתחלתי את הפעילות הציבורית שלי שם. 13 שנה כיהנתי בראש המועצה הדתית בקרני שומרון, וקיבלתי פרס הצטיינות על המועצה הדתית המצטיינת בכל הארץ, ואז אמר לי ראש המועצה דאז יהודה ליברמן שהוא אינו מתכוון להמשיך והציע לי להתמודד במקומו. בהתחלה לא רציתי, אך אחרי לחץ כיהנתי בראש המועצה שתי קדנציות.
"עשינו שם הרבה דברים וקידמנו את היישוב, אך שני דברים מרכזיים שאני גאה בהם: הצלחנו להכליל את קרני שומרון בגושי ההתיישבות – עד אז יישוב שלא היה בגושי ההתיישבות לא ניתן היה לבנות בו – ובזכות ההכללה של קרני שומרון בגושי ההתיישבות בסוף הקדנציה השנייה שלי קיבלנו היתר לבניית 500 יח"ד בקרני שומרון. כמו כן קיבלנו את ההיתר וגמר תכנון לכביש עוקף נבי אליאס. שני הישגים אסטרטגיים אלו עזרו מאוד לתושבי קרני שומרון.
מה החזון שלך לעיר העתיקה?
"המטרה שלי היא להגשים את החלום של רבי יהודה הלוי, להפוך את העיר העתיקה לקריה יפהפייה, שתייר שיבוא לכאן יבין מה הקשר בין עם ישראל לירושלים. אונסק"ו טוענים שאין קשר, ואנחנו צריכים לבוא ולהראות את הקשר. לדוגמה, עד שנות ה-70 הייתה מחלוקת בין הארכאולוגים לאן הגיעה העיר ירושלים בימי בית ראשון, ואז חשפו את החומה הרחבה מימי חזקיה המלך והמחלוקת הוכרעה. אבל מי שרואה עכשיו את החומה רואה גל אבנים בלי שום תיווך או הסבר מה היא, והמבקר לא מבין מה יש שם.

"חברת מבטים בע"מ בראשות אורי אברמסון זכתה במכרז לשיקום החומה הרחבה, ועד יום ירושלים הקרוב תשולט החומה הרחבה בהסברים מדויקים ומפורטים על ימי חזקיה המלך ועל המלחמה באשור, והתיירים שיבואו ייחוו חוויה נהדרת בממצא הארכאולוגי הכי מעניין שיש בעיר העתיקה. נוסף על כך אנחנו עובדים עכשיו על פרויקט של ציור קיר ברחוב הקארדו, ציור שמסביר על העיר העתיקה ועל ההיסטוריה של עם ישראל וירושלים".
מפרוזדור לטרקלין
"הנראות של הרובע היהודי היא המשימה שלי. היום אתה מסתובב ברובע ויש 15 סוגי פנסים, כבלים זרוקים על הקירות, ובכלל הנראות לא מתאימה לקריה יפהפייה. הכנו תוכנית מודולרית, והיא תהפוך את הרובע להרבה יותר מזמין. כבר עכשיו הקמנו בכיכר רוסנק פינת ישיבה יפהפייה, והמטרה היא שכל הממצאים הארכאולוגיים שמונחים עכשיו בלי הסבר ייאספו, עם רשות העתיקות, ונשים אותם בפינות מסודרות על מעמד עם תאורה והסבר. כמו כן שדרגנו את הבית השרוף ואת הרובע ההרודיאני. 

"כולם זוכרים את ירושלים ממגילת איכה, אבל מי שנכנס לירושלים עכשיו רואה את העיר ביופייה. זה המוטו שלנו: להפוך את הרובע היהודי מפרוזדור שמוביל לרובע – לטרקלין".
נלך לעבר הקרוב: ראינו בדרך את העבודות על שיקום בית כנסת תפארת ישראל.
"את בית כנסת תפארת ישראל בנה ניסן בק לפני 148 שנים במקום שהייתה אמורה להיות הכנסייה הרוסית, שנבנתה לימים במגרש הרוסים. בית הכנסת היה רם ונישא. במלחמת השחרור כבש הלגיון הירדני את העיר העתיקה והחריב את שני הדגלים של הרובע היהודי: בית כנסת החורבה ובית כנסת תפארת ישראל.
"לפני עשר שנים שיקמה החברה לשיקום הרובע היהודי את בית כנסת החורבה, ועכשיו אנחנו עמלים על שיקומו של בית כנסת תפארת ישראל. זהו בית הכנסת שהאדמו"ר מרוז'ין אמר עליו שעד שבית המקדש ייבנה התפילות עוברות דרכו עד לרקיע".

מעלית אל המודרנה
שמענו גם על תוכנית לבניית מעלית לרובע היהודי.
"מכל הפרויקטים שציינתי עד עכשיו, מבחינתי השפיץ של העשייה הוא הבנייה של המעלית בכותל. אני רואה עכשיו את המבוגרים שיורדים 140 מדרגות עד לכותל וסובלים בדרך, וליבי נחמץ. הכנו תכנית מפורטת הכוללת פיר בעומק של 26 מטרים ומנהרה באורך של כשבעים מטר המעבר במנהרה יהיה חוויתי ויותיר רושם היסטורי משמעותי על המבקרים., ברוך ה' קיבלנו את כל האישורים, ובעוד שלוש שנים בע"ה תהיה מעלית. זה חסד לכל מי שיבוא לכותל".

כתבות נוספות בקטגורית אחד על אחד

אודרי ליימן קרן יחד

קרן יחד

לירון לב-שוקרון אודרי ליימן (60), ילידת בלגיה עלתה לארץ לבדה כשהייתה בת 18, וכיום נשואה

קרא עוד »
חופה

מדרש חופה

יהודה גופשטיין נפגשנו לשיחה קצרה עם הרב דודי פוטש לשוחח על 'מדרש חופה' הסדנאות והשפעתן

קרא עוד »
אסף אשתר, גילוי דעת

אסף אשתר

אסף אשתר הוא יכול להצחיק קהל רב וגם להפגין בקיאות מרשימה תכניות העוסקות בשירה עברית,

קרא עוד »
דני נבנצל

דני נבנצאל

איפה הכול התחיל? "גדלתי בתל אביב, ולאחר התיכון התחלתי ללמוד הנדסת אלקטרוניקה כעתודאי. את עבודת

קרא עוד »