חובת הציבור לדעת 9

חובת הציבור לדעת | איילת שליסל

ד"ר מיכאל בן ארי נפסל על ידי בג"ץ מלהתמודד בבחירות לכנסת ה21, כיצד נתן להתמודד עם האקטיבזם השיפוטי של בג"צ?

ח"כ נפתלי בנט, עו"ד איתמר בן גביר, ח"כ בצלאל סמוטריץ, ניר אורבך
עו"ד איתמר בן גביר

עו"ד איתמר בן גביר
ממועמדי איחוד מפלגות הימין

רבים מדברים נגד ה"אקטיביזם", אך לצערי לאחר ארבע שנות ממשלת "ימין" בית המשפט העליון עדיין הוציא פסק דין שהוא לא רק אחד משיאי האקטיביזם וההתערבות (בית המשפט קיבל ערעור על החלטת הכנסת) אלא גם מהווה פסטיבל צביעות, בן ארי נפסל. בל"ד אושרה.
אינני מאשים את שרי הממשלה הנוכחית שיזמו את פסק הדין, אבל שינוי צריך לעשות במאה שמונים מעלות, ולא רק בדיבורים. בית המשפט רוקן מתוכן לחלוטין את הוראות סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת, המונע את התמודדותם של מועמדים גזעניים או תומכי טרור לכנסת, 

ובאמצעות לוליינות משפטית כביכול הסביר מדוע הוראות סעיף זה חלות על יהודי צדיק כמו ד"ר בן ארי ולא על מחבלים תומכי שאהידים כמו איימן עודה. 

הפתרון, בכל הכבוד, הוא לא למנות עוד שופט בעל אג'נדה ציונית יהודית (מבורך) ולהבין שעל כל מינוי כזה אנו "משלמים" במינוי שופט מהצד השני. הפתרון הוא לשנות את שיטת מינוי השופטים בישראל. לא עוד חבר מביא חבר, שופט מביא שופט, אלא הצעת חוק שתשנה את הרכב הוועדה. לא צריך לבטל את הוועדה. פשוט צריך להיות רציני והחלטי בדרישה להוציא את השופטים ממנה. לנציגי הימין בממשלה הקודמת היו ארבע שנים לשנות זאת, זה לא נעשה. אני מגיע לבצע.

נפתלי בנט ח"כ

ח"כ נפתלי בנט
יו״ר הימין החדש
וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני

מקרה בן ארי, שאינני מסכים עם עמדותיו, הוא רק סמל לבעיה רחבה יותר שהיא אחת משאלות הליבה בבחירות עודף המשפטיזציה ועליונות בג״ץ. מערכת המשפט הפכה עצמה ל״שליטת על״, וזה חמור שבעתיים כאשר הדבר פוגע בביטחון הלאומי וכובל את ידי הדרג המדיני וחיילי צה״ל מלנצח את חמאס.
במדינה דמוקרטית לא ייתכן שבית המשפט יתערב בכל תחום, יעקוף את רצון העם ויקבע דה פקטו את מדיניות הממשלה. במדינה דמוקרטית העם בוחר, נבחרי הציבור מושלים, המשפטנים מייעצים ובית המשפט העליון אמור להתערב אך ורק במקרים חריגים של עריצות הרוב על המיעוט. בג״ץ שמגן על זכויות המיעוט? בוודאי. בג״ץ שכופה עמדותיו על הדרג הנבחר ? אסור שיקרה. המצב הנוכחי, שבו המשפטיזציה חודרת לכל תחום, ובית המשפט מתערב בתחומי ביטחון וברשימות המועמדים לכנסת, הוא תוצאה של 40 שנות שלטון הליכוד, שחיזק את בתי המשפט וביצר את מעמדם.

למצב הנוכחי יש רק פתרון אחד: איילת שקד.
מדינת ישראל התברכה בשרת המשפטים הטובה בתולדותיה, אשר פועלת לאזן ולרסן את הסמכויות שבית המשפט נטל לעצמו. בקדנציה הנוכחית הצליחה שקד להגיע להישג חסר תקדים במינוי שישה שופטים שמרנים לבית המשפט העליון ועוד כ-334 לבתי המשפט המחוזיים, ונוסף על כך פעלה בתחומים רבים אחרים. 40 שנה ואיילת שקד אחת. 
גם לאחר הבחירות אנו מתחייבים להמשיך להילחם על שלב ב׳, תוכנית ״100 הימים״ של השרה שקד, שבמסגרתה נפעל לביטול הוועדה למינוי שופטים לשופטי העליון, נמשיך לחתור להעברת פסקת ההתגברות במתכונתה המלאה, נפעל לקיום שימוע ציבורי לשופטי העליון ונעביר את חוק היועמ״שים, כך שכל שר יוכל לבחור יועמ״ש שיסייע במימוש מדיניותו.
בזכות הרוח האמיצה של שקד ושלי ובזכות והיכולת המוכחת לחולל מהפכות אני בטוח שנצליח להביא לשינוי משמעותי גם בתחום הזה. אם רוצים שזה יקרה – התשובה היא רק נ׳ בקלפי, הימין החדש.

ח"כ בצלאל סמוטריץ

ח"כ בצלאל סמוטריץ
יו"ר האיחוד הלאומי,
איחוד מפלגות הימין

משפט אינו מדע מדויק אלא ערוגה פורחת להשקפות עולם. כאשר בג"ץ מחליט שהוא מבטל את נוהל שכן, מונע הריסות בתי מחבלים או מצמצם אותן בעקבות פלפולים משפטיים, זו לא אמת משפטית, זו השקפת עולם. בוויכוח הזה אין ניטרליות משפטית, ועליו להיות מוכרע על ידי העם, באמצעות נבחריו.
כבר יותר מעשרים שנה, מאז המהפכה השיפוטית של אהרון ברק, התרגלו השופטים יותר ויותר שהם לא רק שופטים אלא גם מתווים מדיניות. אלו לא רק שאלות של גבולות המשפט החוקתי, יש כאן הרגל ואווירה. השופטים התרגלו שהכול שפיט, ושכל שאלה, אפילו תאורטית, היא עילה לדיון מעמיק על עקרונות השיטה ועד כמה למתוח זכויות אדם.

בישראל של היום מצווה לתקוף פוליטיקאים על כל צעד, אבל אסור באיסור גמור לתקוף שופטים. הפוליטיקאים מושחתים, השופטים קדושים. ביקורת על נבחרי ציבור היא חופש הביטוי, ביקורת על שופטים היא שיסוי וסכנה לדמוקרטיה. בשל כך, עם המציאות שלפיה השופטים מבוגרים יותר מחברי הכנסת והם אינם מתחלפים בכל ארבע שנים, התרגלו השופטים לזלזל בנבחרי הציבור, לא להתחשב בהחלטותיהם, לפרש את דבריהם אחרת ממה שהם עצמם התכוונו או פשוט לבטל את חקיקת הכנסת פעם אחר פעם.
זה מצב מסוכן ובלתי בריא. לנו, נבחרי הציבור, יש אחריות לשנות. אנחנו לא מונינו בשיטת הסניוריטי, שדינה לעבור מן העולם, אלא על ידי הציבור. אם מדיניות הממשלה תיכשל, לא השופטים ישלמו בכיסאותיהם, הציבור כולו ישלם. ולכן, מכיוון שלנו האחריות, לנו גם הסמכות.

ניר אורבך

ניר אורבך
מזכ"ל הבית היהודי

ההחלטה הזו היא תקדים מסוכן לדמוקרטיה ויש בה פגיעה מהותית בזכות היסוד להבחר. התזמון של פרסום ההחלטה, בשעת שידור מהדורות החדשות, מעיד על הכנסת שיקולים נוספים וכניעה ללחץ שמגיע מכיוון מאד מסוים של המפה הפוליטית. בקדנציה הבאה הבית היהודי ימשיך לבלום את הפגיעה של שופטי בג"צ בדמוקרטיה בשני אופנים: חיזוק בית המשפט באמצעת מינוי שופטים מגוונים ואף הגדלת מספר השופטים מחד, ומאידך, החלשת ההתערבות הבוטה בעבודה הכנסת והפגיעה המתמשכת בעקרון היסוד הבסיסי שכל נערה ונערה לומדים בשיעור האזרחות הראשון, עקרון הפרדת הרשויות.

האקטיביזם השיפוטי נוגע במערכות רבות בחיים הציבוריים במדינת ישראל ופעמים רבות יוצר הלכות פסיקה מנותקות מכוונת המחוקק. ההתמודדות מול האקטיביזם והיכולת שלנו להחזיר את הגישה השמרנית ששוללת את המוטו ולפיו "מלוא כל הארץ משפט" היא חיונית וחשוב לשמור על החוסן הלאומי שלנו כמדינה יהודית ודמוקרטית.

כתבות נוספות באותה קטגוריה

חופה

מדרש חופה

יהודה גופשטיין נפגשנו לשיחה קצרה עם הרב דודי פוטש לשוחח על 'מדרש חופה' הסדנאות והשפעתן

קרא עוד »
אסף אשתר, גילוי דעת

אסף אשתר

אסף אשתר הוא יכול להצחיק קהל רב וגם להפגין בקיאות מרשימה תכניות העוסקות בשירה עברית,

קרא עוד »
דני נבנצל

דני נבנצאל

איפה הכול התחיל? "גדלתי בתל אביב, ולאחר התיכון התחלתי ללמוד הנדסת אלקטרוניקה כעתודאי. את עבודת

קרא עוד »