יש קונפליקט מובנה בין הולכי הרגל לנהגים, ואם תהיה תשומת לב של שני הצדדים יהיו פחות תאונות ונפגעים

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

"המטרה המרכזית היא להפחית את מספר תאונות הדרכים ואת מספר הנפגעים ברחבי הארץ. באחריותנו שטח בין-עירוני ועירוני, ואנחנו מתמקדים בכמה תחומי פעילות: הסברה, חינוך ותשתיות בשיתוף משרד התחבורה. אנחנו רשות עצמאית הנתונה לאחריות שר התחבורה".

איזו מין פעילות אתם עושים?

"לדוגמה, בירושלים ממש בתקופה זאת אנחנו מנתחים תאונות ונפגעים. על סמך הנתונים אנחנו בונים את תוכנית העבודה לשנה הבאה. התוכנית הזאת תהיה המצפן שלנו, ועל פיו נדע במה עלינו לטפל כדי להוריד את מספר הנפגעים, בדגש על התאונות החמורות והקטלניות. נפעל בעוצמה באזורים האלה ובאוכלוסיות האלה להפחתת הנפגעים.

"אם יש נפגעים של הולכי רגל במגזר החרדי אנחנו מגיעים לזירה, בודקים את התשתית באזור שבו אירעה ומנסים למצוא פתרונות למניעת התאונה הבאה, כמו הסברה וחינוך הילדים והציבור. חשוב גם להודות לדיאנה קוגן, מנהלת מטה הבטיחות בעיריית ירושלים, שמסייעת רבות לקידום הבטיחות בעיר".

כממונה על אזור ירושלים, אתה אחראי לציבור חרדי רחב. מהם הדגשים המיוחדים לציבור הזה?

"לימודי זה"ב נפוצים במוסדות של הבנות, אבל כמעט שלא לומדים אותם בתלמודי התורה של הבנים. היינו שמחים לראות גם שם את הלימוד ואת החינוך להתנהגות בטוחה יותר בדרך. לא מעט ילדים רוכבים על הכביש ללא קסדה, וזה נובע מחוסר מודעות.

"ממש לפני כמה חודשים היה סיפור באחד מיישובי בנימין של ילד שלא חבש קסדה ונפגע מרכב, ואילו חבש קסדה הייתה פציעה חמורה פחות. בחודש האחרון יצא עיתון לציבור החרדי שכל כולו מסרים בטיחותיים שמכוונים בעיקר לילדים, אבל גם להורים".

עם אילו בעיות אתם מתמודדים בכל הנוגע למודעות הולכי הרגל?

"מעבר החצייה מיועד להולכי רגל, וכשמגיעים בקורקינט במהירות הנהגים מופתעים. אנחנו מזכירים כל הזמן שצריך לרדת מהאופניים ורק אז לחצות. מעבר חצייה הוא מקום בטוח מאוד לחצייה, אבל מאחר שהוא נתפס אזור בטוח בעיני החוצים הם חוצים בלי לשים לב, והסיכוי להיפגע דווקא גדל. כשאנחנו חוצים שלא במעבר חצייה אנו ערניים, אבל במעבר חצייה נוצרת אשליית בטיחות להולכי הרגל".

בוא נדבר קצת על הנהגים.

"יש נהגים שמתעסקים בטלפון הנייד, בין שבהודעות כתובות ובין שבדיבור. בכל מקרה שנהג מתעסק בטלפון דעתו מוסחת ממה שקורה בכביש. תשומת הלב שלו פוחתת. יש קונפליקט מובנה בין הולכי הרגל לנהגים, ואם תהיה תשומת לב של שני הצדדים יהיו פחות תאונות ונפגעים".

אופניים חשמליים.

"החוק מגדיר בבירור שמי שרשאי לרכוב צריך להיות בן 16 ומעלה, ולמרות זאת לא אחת גם נערים צעירים וילדים רוכבים על אופניים חשמליים. ברור לחלוטין שהורה שמאפשר זאת עובר על החוק.

"החקיקה לקראת החמרה, והחל מאחד בינואר מי שירכב על אופניים חשמליים יחויב בהכשרה קודמת. הוא יצטרך לעבור מבחן או תאוריה ויקבל מעין רישיון. אנחנו רוצים למסד את כל התחום של האופניים החשמליים. חשוב להגיד שעל ההורים למנוע רכיבת ילדים שעדיין לא מלאו להם 16, כי לנערים ולילדים אין מיומנות של הבנת המתרחש בכביש.

"עוד נקודה היא הסיכון שהם מסכנים את הולכי הרגל אם הם רוכבים על המדרכה, שמיועדת רק להולכי הרגל. האופניים נהיו נפוצים יותר ויותר. גם מבוגרים בירושלים רוכבים על אופניים חשמליים ככלי תחבורה, גם צעירים חרדים, אבל הבעיה הגדולה היא שלא חובשים קסדות. בינואר החוק יחייב גם לבישת קסדה ברכיבה על אופניים חשמליים".

מה בנוגע לתשתיות בכבישים?

"ברור לחלוטין שבכל הכבישים החד-מסלוליים היה נכון להתקין מפרדה קשיחה, אבל הרבה פעמים הדבר לא מתאפשר מכל מיני סיבות. זה דורש פיתוח ותקציבים רבים. באופן אישי ברור שהיא הייתה משפרת את הבטיחות ומונעת תאונות חזית אל חזית. זה בתחום האחריות של משרד התחבורה ולא שלנו, ומשרד התחבורה מפעיל שיקול דעת נרחב באשר לשאלה איזו פעילות תגביר בטיחות באיזה כביש. יש סדר עדיפויות".

מה המצב בישראל מבחינת תאונות דרכים לעומת מדינות אחרות?

"מדינת ישראל ממוקמת פחות או יותר באמצע".

פארק הזה"ב?

"אני רוצה להביע את הערכתי ואת תודתי למר ישראל גולדברג על הנכונות ועל המוטיבציה לקדם פרויקטים רבים בנושא זהירות בדרכים ולהפעיל את פארק הזה"ב המופלא שנה בשנה. הפעילות בפארק הזה"ב של קרן אביה כל כולה מיועדת להגברת המודעות לבטיחות בדרכים בציבור החרדי, הדתי-לאומי והכללי. המטרה היא להשפיע על המשתתפים שישמרו על עצמם בכבישים.

"בפעילויות אלו מצליחים באופן חווייתי לגרום לילדים להבין את חשיבות חבישת הקסדה ואת סדר החצייה הבטוחה. להפנים עד כמה חשוב לחגור חגורות בטיחות בכל נסיעה, גם מלפנים וגם מאחור. שלל מסרים חשובים עוברים היטב בפארק הזה"ב אגב חוויה נעימה, מאתגרת ומחנכת".