סא"ל בועז קוקיא

סא"ל בועז קוקיא אביו של סמל רון קוקיא הי"ד, על בנו שנרצח בפיגוע בערד ועל המאבק להחזרת ההרתעה נגד מחבלים

סא"ל בועז קוקיא

סמל רון יצחק קוקיא הי"ד.
"רון היה ילד שמח ודעתן. הוא אהב מאוד תמיד את חברת הילדים, גדל בחברת אחים גדולים וסיגל לעצמו התנהגות בוגרת שלא הייתה אופיינית לבני גילו, ועם זאת אהב להשתולל, לשחק ולהשתטות ככל ילד.
"רון התגייס לחטיבת הנח"ל, והיה שם לוחם. אהבתו לקליעה ומקבציו הטובים הובילו אותו לקבל את תפקיד הקלע. הוא הצטרף כחבר סגל למפל"ג, ולאחר מכן היה נהג מ״פ, ונהנה מהשירות ומחבריו לצוות. הדבקות במשימה והמחויבות לחבריו הובילו אותו לחזור מוקדם מרגילה כדי להצטרף אל חבריו שפעלו לתגבור באבטחת יישובים בגזרת חברון".
נפילתו של רון.
"בי"ב בכסלו תשע"ח בשעה 21:26 נרצח רון בדקירות סכין. הרוצח היה בדווי ישראלי תושב פזורת כסייפה, חלאד אבו ג'ודה, שתכנן להרדים חייל ולחטוף אותו לצורך שחרור אסירים פלסטיניים. זאהי אבו ג'ודה, אחיו למחצה, היה שותף לתכנון. בן 19 היה רון בנופלו".

התמודדות עם השכול.
"לכל אדם ומשפחה יש דרכי התמודדות משלהם. מה שמאפיין את המשפחות בפורום 'בוחרים בחיים', שאני שותף לו, הוא הרצון להגביר את הלחימה בטרור כדי להציל חיים לצד המשך החיים ובניית המשפחה".

הריסת בתי מחבלים.

"זה מהלך ההרתעה היחיד שמדינת ישראל משתמשת בו, וגם את זה היא עושה במשורה. עוברים שבועות וחודשים עד שבית של מחבל נהרס. הבדיקות שעורך הצבא, וספציפית פיקוד מרכז, שאחראי לנושא, הופכות את כל התהליך למורכב ומסורבל מאוד. אלו כללים שקבע בג"ץ לפני 20 שנה, כשדרש לבדוק אם יש עוד מישהו שגר בבית ולא היה מעורב, אם יש נפגעים נוספים מהריסת הבית ודברים כאלה. התוצאה היא שגם כשיש הריסה היא מתבצעת לאט מאוד, והרבה פעמים הורסים רק חדר או משהו בסגנון".

בתי המחבלים שרצחו את רון.

"את הבתים שלהם אי אפשר להרוס כי הם אזרחי ישראל, והם לא תחת החוק הצבאי. מה שכן, מדובר בבתים לא חוקיים שאפשר להרוס כמו כל בנייה לא חוקית בישראל, אבל אף אחד לא עושה את זה. בכלל, על המחבלים שרצחו את רון אפשר להטיל סנקציות כמו שלילת אזרחות ושלילת תקציבי הביטוח הלאומי. שני הדברים האלה ניתנים לביצוע, והם יגבירו את ההרתעה וימנעו את הפיגוע הבא".

בג"ץ.

"בג"ץ מערים הרבה מאוד קשיים על המאבק בטרור.  כל בית של מחבל שצריך להרוס נכנס לדיונים ארוכים, גם בקשות לשלילת אזרחות מגיעות אליו. בכלל, בכל פעם שיש מהלך נגד מחבלים שורה של ארגוני שמאל עותרת לבג"ץ. זה גרם לצבא ולשאר הגורמים לפחד כל הזמן מה בג"ץ יפסוק, ולכן הם מנטרלים את עצמם מראש".

התנהלות גורמי הביטחון והממשלה.

"יש תחושת תסכול גדולה מהתפקוד של הרשות המבצעת. אנחנו יודעים שהיא יכולה לעשות הרבה יותר בלהרתיע מחבלים, אבל היא לא. לדוגמה, במקרה של רוצחי רון יש המלצה של הפרקליטות לשלול להם את האזרחות, אבל כבר ארבעה חודשים אני ממתין לתשובה ממשרד הפנים, והיא עוד לא הגיעה".

הרתעה נגד מחבלים.

"הרתעה היא הדבר החשוב ביותר כדי לעצור את הטרור. כיום כל מחבל חושב שמשתלם לו להיות מחבל. ממשלת ישראל ממשיכה להעביר כספים לרשות ומצמצמת אותם צמצום חלקי בלבד, ולא מקזזת את כל הסכום שצריך לקזז לפי חוק קיזוז כספי טרור. התוצאה היא שכל מחבל בפוטנציה רואה את השכן שלו בכפר עושה מעשה אידאולוגי, מבצע פיגוע ועולה למעמד חברתי גבוה, וגם מקבל בכל חודש 5,000–7,000 שקל בכל חודש. זה רק מדרבן אותו לבצע פיגועים. רק הרתעה אפקטיבית תפחית את המוטיבציה הזאת".

חבילת ההרתעה של פורום 'בוחרים בחיים'.

"את חבילת ההרתעה ילדו ויצרו המשפחות השכולות עם תנועת 'אם תרצו' בעיקר בעקבות נתונים שהגיעו אלינו מהכלא הודות לסוהרים. חבילת ההרתעה מבקשת להפסיק את החגיגות שיש בבתי הכלא למחבלים. היא כוללת בין השאר הגבלות במזון שניתן לאסירים שם, דרישה לעונש מוות, הפסקת הפינוקים שניתנים לאסירים, הפסקת ביקורים ועוד. 

"נוסף על כך החבילה עוסקת בהרתעה שאינה קשורה לשהות בבתי הכלא: הריסת בתי מחבלים, שלילת אזרחות ותושבות, אי-החזרת גופות מחבלים, קיזוז כספי טרור של הרשות הפלסטינית שמוחל בצורה חלקית כיום, עונש מוות למחבלים על פי החוק הצבאי ועוד".


כתבות נוספות בקטגורית אחד על אחד

אודרי ליימן קרן יחד

קרן יחד

לירון לב-שוקרון אודרי ליימן (60), ילידת בלגיה עלתה לארץ לבדה כשהייתה בת 18, וכיום נשואה

קרא עוד »
חופה

מדרש חופה

יהודה גופשטיין נפגשנו לשיחה קצרה עם הרב דודי פוטש לשוחח על 'מדרש חופה' הסדנאות והשפעתן

קרא עוד »