המסע לעולם של חסד ירושלמי

בדרך לכותל | מאת ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה

בשבת האחרונה צעדתי לכותל עם רון בלב. שבת ירושלמית שקטה וחגיגית עטפה את העיר בהוד והדר. קרני השמש החורפית ריצדו בין הגגות ופילחו בשלל צבעים את האופק הצלול כיין. הגשם הראשון הבריק את הרחובות, וניחוח האורנים הרטובים שעל מחטיהם מנצנץ טל באור יקרות, מילא את האויר הצח. 
אין מקום יותר מרגש בעולם לקרוא בתורה את הפרשיות העוסקות בגבורתו של אברהם אבינו, איש החסד, מאשר הכותל המערבי, למרגלות הר המוריה. אמנם בחברון נפגשים עם קברי האבות ושם גם עשה אברהם קניין עולם על שדה מערת המכפלה. אך כשרצה אברהם אבינו לעשות את דבר ה’, עלה הוא ובנו למקום אשר הראה לו ה’ בירושלים.

 גם דוד המלך מלך שבע שנים בחברון עיר האבות כהכנה לביסוס שושלת הנצח של מלכות דוד ושלמה בירושלים.
חברון עיר האבות וירושלים עיר החסד.
אברהם באישיותו, במעשיו ובהכנסת האורחים שלו מלמד אותנו שכל מהות החיים של עם ישראל הוא להכיר טובה ולדבוק במידות החסד של בורא עולם – מה הוא רחום, אף אתה רחום.
גם כשאברהם שולח את אליעזר למצא אישה ליצחק, הסימן המובהק שמתבקש, הוא שהנערה תקרין באישיותה אהבת חסד והכנסת אורחים. שתשקה ביד רחבה את הבאים מדרך רחוקה ותשאב מים גם עבור הגמלים. רמז הוא למקור החסד, כאשר גמל עלינו ה’ את כל הטוב, כך נגמול אנו חסד לכל אחד ואחת.
בדרכי חזרה מהכותל אני צועד במעלה רחוב יפו. בצומת המלך ג’ורג’, צומת ה’איקסים’ המיתולוגי, אני מתעכב לרגע ליד מקום הפיגוע הרצחני במסעדת סבארו (לשעבר). והנה אני נכנס לחצר ירושלמית קטנה וטיפוסית, נסתרת מהמולת העיר. שלט קטן וצנוע מסמן בחץ את המדרגות התלולות המטפסות לבית חם לחיילים בודדים על שם סמ’’ר מייקל לוין הי’’ד.
מייקל נולד בפנסילבניה. בגיל 19 עזב את אמריקה ועלה בגפו לישראל, נחוש להתנדב לחטיבת הצנחנים. כשהגיע ללשכת גיוס לא נתנו לו להיכנס כי חסרו לו מסמכים. מייקל לא אמר נואש ובתושייה רבה טיפס על גג הבניין ונכנס דרך החלון היחיד שהיה פתוח. מלחמת לבנון השנייה פרצה בדיוק שנתיים לאחר שהתגייס. מייקל, גיבור ישראל, נהרג בקרב דמים. כוחו נקלע למארב של מחבלי חיזבאללה. אלפים רבים הגיעו להלווייתו בהר הרצל כדי להכיר טובה לחייל הבודד שמסר נפשו בגבורה ובנחישות להגן על עמו וארצו.
עוד אני יורד במדרגות ויוצא לרחוב הראשי אני פוגש לוין אחר, ממשפחה אחרת. לפני ניצב עם חיוכו הקסום, ידידי היקר, הרב בנימין-בנג’י לוין, יבדל’’א, נכדו של ר’ אריה לוין זצ’’ל. הרב בנג’י הוא איש חסד בעל ענווה מיוחדת, ההולך בדרך החסד של סבו. הרב בנג’י מכהן כרב בית הכנסת ‘’אחדות ישראל’ על שם עולי הגרדום. בית הכנסת ניצב בחצר ירושלמית ציורית ורחבה הממוקמת כמאתיים מטר במעלה רחוב יפו ואנו פוסעים לשם יחד. כל מתפלל יבחין מיד ששמו של הסבא המיוחד, חרוט על הסטנדר הצנוע, העומד בכותל המזרח ומסמן את מקום תפילתו של ר’ אריה לוין רב בית הכנסת. הרב אריה לוין היה איש החסד, שהקדיש את חייו בענווה רבה, במשך שנים רבות, יום ולייל, לסייע בנחישות ובמסירות לעולי הגרדום, אסירי ציון הגיבורים, ובני משפחותיהם.
משם המשכנו כמאה מטר במעלה רחוב יפו לבית הכנסת ‘זוהרי חמה’ מול שוק ‘מחנה יהודה’. כאן התפלל ר’ אריה, מידי בוקר, תפילת ותיקין לפני שחצה את הרחוב לתלמוד תורה ‘’עץ חיים’’ שבו לימד תינוקות של בית רבן במשך עשרות שנים.
בחצר ‘’עץ חיים’’ המפורסמת, הסמוכה מאד לשוק מחנה יהודה, פורסמו השבוע היתרי בנייה למגדלי מגורים רבי קומות שיאכלסו מאות משפחות לצד חנויות, עסקים ואפילו בית מלון חדש בן 70 חדרים – כמניין 70 אומות העולם.
אין ספק שהחסד הירושלמי המופלא, שמתגבר ומתחזק דווקא עתה בתקופת הקורונה, סולל את הדרך להחשת בניין ירושלים וזירוז הגאולה. הרב צבי יהודה שינן באוזניי אין ספור פעמים שהפרק בתהילים ‘’שיר המעלות’’, שאותו אנו אומרים לפני ברכת המזון, מתייחס ממש עכשיו, ממש לתקופתנו. רק צריך לפקוח העיניים לראות ולהבין את פסוקי הנבואה של דוד המלך שמתארים את תקופתנו: ‘’אז יאמרו בגויים הגדיל ה’ לעשות עם אלה…היינו שמחים”. עת לשמוח. ה’ מגדיל לעשות עימנו. הוא מרעיף עלנו חסד ואפילו הגויים רואים ומבינים זאת היטב.
עוד אני פוסע לכיוון ביתי בקריית משה-גבעת שאול, אני רואה מרחוק את השלט המזמין ל’בית של אביה’. ‘הבית של אביה’ הוא מפעל של חסד בדרכו של אביה. אביה קרוי על שם סבי האהוב, אברהם יהושע ועל שם רבנו היקר, אברהם יצחק הכהן קוק. וכשמו של אביה, אברהם – כן הוא. לאביה הייתה אהבת חסד ואישיות של נתינה מיוחדת. ‘הבית של אביה’ הוא מעגל חסד נובע ובלתי פוסק. כל אחד ואחת שמביאים בגד כתרומה עושים חסד. גם הקונים שמשלמים שלושה שקלים על בגד חדש או יד שנייה גם הם תורמים למפעל החסד הזה. המתנדבים עושים חסד. בעלי הצרכים המיוחדים העובדים כאן מקבלים ומעניקים חסד. בימי הקורונה הבית פתוח לקניות ולהתנדבות כל שעות הבוקר על פי כללי הזהירות. אנו נמנעים מלערוך בו אירועים קהילתיים כבשגרה, ומתפללים כל העת שנוכל שוב להתאסף בו בעז’’ה לאירועים קהילתיים ולהנות משירת קרליבך מעוררת או מסדנאות לבטיחות בדרכים לנוער ולמבוגרים.
אלו רק כמה דוגמאות קטנות מעולם החסד הירושלמי המופלא שפועל בדרכו של אברהם אבינו. בקרוב ניפגש בעז’’ה עם עוד דמויות ירושלמיות מעניינות מאד.■

כתבות נוספות בקטגורית בדרך לכוותל