כל אשר תעשה תצליח

בדרך לכותל | מאת ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה

 בדרכי לכותל בימי אדר אני מתמלא גם בשמחה מיוחדת וגם בזיכרונות מעוררי השראה.
בי"ד באדר חל יום הזיכרון לרב צבי יהודה קוק זצ"ל. זכיתי לגור בביתו במשך שלוש שנים, ללמוד ממנו ולשמשו כמו בן.
אלו היו ימים שלאחר שחרורי מהצבא. הוריי, תושבי תל אביב, נבהלו וחששו מאוד מהבשורה שאני מעוניין לעלות לירושלים ללמוד תורה. הם לחצו עליי ללמוד באוניברסיטה מקצוע מעשי כדי שאוכל להתפרנס בכבוד. 
התייעצתי עם הרב צבי יהודה, והוא הנחה אותי כך: "תעשה את החשבון של אבא. תלמד ראיית חשבון וכלכלה כמקצוע נקי, תקיים כך כיבוד הורים, ובמקביל תמשיך ללמוד בישיבה הקדושה".

 כך עשיתי. נרשמתי והתחלתי ללמוד. אבי ע"ה שמח מאוד והתרגש לשמוע את עצתו של הרב החכם וביקש לפגוש אותו.
כשהגענו לביתו ישב הרב ליד השולחן. אבי נכנס ביראת כבוד ובהתרגשות חבוש כיפה ופתח במילות תודה על תמיכתו של הרב בלימוד באוניברסיטה. הרב הביט באבי במבט חם ואמר לו בהדגשה שלא משאירה מקום לספק "תורה, תורה, תורה".
אבי היה נבוך. הוא חשב שהרב חוזר בו. והרב שוב חזר על הציווי "תורה, תורה, תורה" בעודו מחזק את דבריו בטפיחות קלות על השולחן. כך נמשכה השיחה, והרב חוזר שוב ושוב על הציווי. תורה, תורה, תורה.
כשקם אבי היקר ממקומו כדי להיפרד פתח הרב במאור פנים שלא ראיתי מעולם והרעיף בעוצמה צרורות של ברכות מעלפות. הברכה העיקרית הייתה ברכת כוהן, וממנה הרעיף הרב ברכה על אבי: "כל אשר תעשה תצליח!" ואז הוסיף הרב לאבי צרור ברכות להצלחת בנו (אני). "כל אשר יעשה יצליח" ועוד מלוא הסל תשבחות ואיחולים. ליבו של אבי התרחב, הוא הודה לרב על הברכות, והם נפרדו בחום רב לשלום.
כששאלתי את הרב מדוע הוא אומר לי ללמוד באוניברסיטה ואילו לאבי הוא מדגיש רק תורה תורה השיב לי הרב בחיוך רחב שהוא לא חייב בכיבוד הורים כמו שאני חייב לאבי היקר, ולכן הדגיש לאבי את סדר העדיפויות והקדימויות בעולם. קודם כול תורה! מתוך תורה נובעת המציאות, ומשם נובע החינוך והמעשה כולו.
אבי הבין את הרמז העבה של הרב וגם התנחם מהברכות השופעות, וכך שרתה מאז בביתנו התל אביבי יותר סבלנות לדרכי החדשה.
זו הייתה דרכו של הרב צבי יהודה. לקרב כל אחד בסבלנות ובהתבוננות לעומק הנשמה. להוסיף לכל אדם את מה שטעון אצלו חיזוק. לדבר לכל אחד ואחת בלשונם ובסגנון המובן להם. הוא אמר לי כמה פעמים: "לסינים תדבר סינית, לצרפתים תדבר צרפתית" וכו'.
לא סתם הביא הרב את דוגמת השפות, שכן דיבר בעצמו כמה וכמה שפות, ובהן צרפתית, אנגלית, גרמנית, יידיש, עברית ועוד.
בבית הרב חזיתי בפלאי פלאות של תיקון נשמות ובניית אישיות. ראיתי מסירות נפש ללא גבול להצלת נפשות והתייחסות פעילה מעומק הלב לצורכי הכלל והפרט.
כמה ימים אחרי הבחירות האחרונות יחול יום הזיכרון של הרב. סמיכות האירועים מעוררת בי את האמונה שאפשר ללכת בדרכו של הרב צבי יהודה גם במישור הציבורי, הערכי, המקרב והמאחד. כמו שהדגיש לנו הרב מאות פעמים: אהרן הכוהן היה אוהב את הבריות, ומתוך כך היה מקרב אותן. ולא להפך.
געגועים מציפים אותי לאבא ולרב צבי יהודה, שניים מהאנשים שהשפיעו על חיי יותר מכל אחד אחר
שבת שלום ופורים שמח.

כתבות נוספות בקטגורית בדרך לכוותל