ממשיכים בדרכו של אביה

בדרך לכותל | מאת ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה

ההקלה בסגר מקלה גם על הצעידה לכותל. הלב מתרונן וצוהל לקראת התפילה המרוממת לרגלי הר המוריה. בימים אלה נתחיל להוסיף בתפילה ‘ותן טל ומטר לברכה’, והרי אחרוני עולי הרגל הגיעו כבר לביתם בגליל. ואכן החזאי צופה לנו גשמי ברכה כבר השבוע. השנה נקבל את היורה ברגשות מעורבים. מצד אחד כולנו משתוקקים לגשם המתוק שירווה את השדות. די לראות את אור עיניו של סבא אברהם ברט בן השמונים פלוס הצועד בהתרגשות, ברגליים יחפות בפרדסו חש את אדמת הנגב הספוגה בטללי הגשם הראשון ועיניו מאירות ומחייכות, כדי להבין את התשוקה למטר. סבא אברהם מודד את כמות הגשם שירד בשדות כפר מימון, מתכופף שוב ושוב וחופן בידיו רגבי אדמה לחה ודשנה. הוא ממולל בהנאה בולטת, בין אצבעותיו, את רגבי עפר הארץ הטובה בשדות הנגב כאילו היו מטילי זהב טהור. ומצד שני, אני תוהה מה יעשו המוני המתפללים המסורים בעשרות אלפי מנייני ‘חצרות קודשך’?

בחורף הירושלמי הטמפרטורות צונחות לכיוון האפס. ספרי התורה לא יעמדו ברטיבות והקהל יצטרך להתמודד עם הצינה והרוחות. זו תהיה שעת מבחן נוספת למסירות הנפש של כולנו. אין חולק שהתכנסות בבתי הכנסת במבנים סגורים מסכנת את המתפללים ובני משפחותיהם. המסירות על תפילה בחוצות העיר והכפר תעמוד במבחנים ובגבהים חדשים. את צום כיפור קיימנו השנה בחוץ בחמסין, שזקני ירושלים לא זוכרים כמוהו. אז מה זה בשבילנו קצת גשם ומשבי רוח חורפית?
השבוע נציין את יום הסתלקותו של אביה יהושע ז״ל בננו היקר שעלה בסערה השמיימה לפני י’’ג שנים.
השנים שחולפות לא מכהות את הכאב והגעגועים רק גוברים. מהיכן שואבים נחמה?
מכיוון שהזכרתי כאן את מסירות הנפש של עם ישראל על תפילות ועל קודשי ישראל, אני חייב להזכיר גם את מסירות הנפש של אביה. אביה נהרג במזמור י”ט לחייו. בחייו הקצרים הספיק לקדש שם שמים, להתמסר כל כולו למעשים של חסד ולפעילויות לביסוס תורת ארץ ישראל וההתיישבות בארץ כולה.
כבר סיפרתי בעבר שברגעים לפני שנהרג הספיק במסירות לחלץ רכב של תושבת השומרון שנתקע ליד תחנת הדלק של קדומים. אביה היה בדרכו לישיבת ההסדר באלון מורה בה למד ולא רצה להחמיץ את השיעור האהוב של הרב יקי סביר, ובכל זאת התעקש לסייע ולתקן את הרכב המתחמם של המתיישבת. “אנחנו לא זזים מכאן עד שאנחנו מחלצים את הרכב’’ כך אמר לחברו. לאחר שסיים לחלץ את הרכב עם חברו, שלח הודעה לחבריו שלא ישכחו להגיע לשיעור של הרב סביר ויצא לדרכו האחרונה.
בסיבוב הקרוב, בין קדומים לצומת ג’ית, היה בור בכביש. אביה נפגע אנושות בראשו מעמוד בצד הדרך ונהרג במקום. הרכב התהפך לתוך הוואדי אך חברו, ב’’ה, לא נפגע.
בערב שלאחר התאונה הנוראה, התהפך באותו סיבוב בדיוק, רכב של משפחה יקרה בת חמש נפשות. הם יצאו מהתאונה, ב’’ה, בפציעות קלות בלבד. העמוד שנעקר לפני כן בתאונה הקטלנית לא עמד בדרכם ולא פגע בהם.
אביה ניחן בחוש צדק מיוחד ויושר פנימי יוצא דופן. רבות הדוגמאות להמחיש לכם את האישיות הבוגרת שלו. אתאר רק מקרה אחד: המחנך של אביה בישיבה התיכונית התורנית בקרני שומרון, חשף מעשה קונדס של כמה נערים מהכיתה. אביה לא השתתף במעשה. המורה לחץ בכל כוחו על אביה שיגלה מי מהבחורים היה מעורב בתעלול. אביה מילא פיו מים ולא היה מוכן בשום אופן להסגיר את חבריו. המורה נעלב קשות. צחקוק קולני של כמה תלמידים החמיר את המצב. לדעת התלמידים המורה לא היה מספיק תקיף להוציא את האמת לאור. המורה קרא לאביה ודרש ממנו להסגיר את האשמים למרות שלא היה מעורב במעשה: ״אתה מסולק הביתה עד שתסכים למסור את שמות חבריך״. אביה עמד על האמת שלו. הוא לא הסגיר את חבריו. אביה הורחק מהישיבה לזמן בלתי מוגבל. היה ברור לאביה שהמורה פועל משיקולי יוקרה ולא משיקולים חינוכיים. אביה לקח את זה מאד קשה. חוש הצדק שלו לא נתן לו להתפשר או להישבר. אביה העדיף לשלם מחיר אישי יקר ועד יומו האחרון לא הסגיר את חבריו. הלך עם האמת שלו עד הסוף. תרתי משמע.

לאביה הייתה נשמה ארץ ישראלית גדולה, הוא גילה מסירות נפש מיוחדת על קיום ההתיישבות בכל חלקי הארץ: בגוש קטיף, בצפון השומרון, בעמונה ובכל מקום. בכפר דרום הוא התייצב בגבורה בלב המאבק. אביה התבצר עם חבריו על גג בית הכנסת כדי להפגין בעוז, שלא מוותרים על חבלי ארץ אהובה בשום תנאי – לא חד צדדי ולא דו צדדי, לא בקלות ולא בקושי. לאחר מכן הוא סייע לעליות המחודשות ליישובים חומש ושאנור והביא למפגינים, מתחת אפם של השוטרים, שמיכות ולבוש חם שאסף בעזרת הג’יפ שגייס מסבא אברהם ברט מכפר מימון. בערב שבת התרים מאפיות וסיפק עוגות וחלות חמות בשפע לאנשים בשטח. את הג’יפ הוא החביא בשיחים כדי שלא יוחרם על ידי השוטרים. לאחר מכן, בפינוי הראשון בעמונה, הוא היה בין הראשונים שבאו לחזק את המתיישבים. הוא חטף  מהיס’’מניקים מכות רצח, אף על פי שהוא וחבריו השתתפו במחאה פאסיבית לחלוטין ולא תקפו איש.

אביה היה מסור מאד לחבריו וגם לאברכים שלא הכיר קודם. הוא סייע בתבונה ובתושייה מיוחדת לכל מי שנזקק לעזרה: בתיקון מחשב, בבדיקה של רכב, בתיקון או בבחירת מכונת כביסה וכד’. פעם סיפר לי בענווה מיוחדת, שאינו מכיר הרבה מהפונים אליו, ואפילו אינו יודע איך הגיעו אליו, אך הוא מקפיד להושיט עזרה ככל יכולתיו לכל מי שפונה בכל שעה ובכל עניין. מפעל חסד מרשים של בחור ישיבה אחד.

לאחר מותו אספנו כוחות בס’’ד ובעידוד המשפחה וחברים הקמנו את ‘קרן אביה’ שממשיכה את דרכו ופועלת בתחום מפעלי חסד, חיזוק ההתיישבות בהר הזיתים ובכל הארץ, חיזוק מפעלי החינוך, לימוד זהירות בדרכים, גאולת אדמות, נוער בסיכוי ועוד.

ביום חמישי השבוע, אור לי’’ב מרחשוון בשעה 20:30 נזמין אתכם לשמוע איתנו שיעור מיוחד של הרב מאיר גולדויכט שליט’’א בזום. הרב מאיר מוסר נפשו על מתן מאות ואלפי שיעורים בארץ ובחו’’ל יום יום, שעה שעה, ללא תמורה. הרב נרתם למפעלי החינוך וההתיישבות של קרן אביה ומשתתף קבוע בין מעבירי השיעורים בהר הזיתים בהושענא רבה ובמשך כל השנה.

בימי הסגר דאגנו מאד שלא יחזרו ימי ההפקר בהר הזיתים, ששוב, לצערי, נותר שומם כמו לפני י’’ג שנים. לכן הקפדנו לפקוד את ההר ואף לשמור על קשר עם כוחות הבטחון והמשטרה שעושים בהר, ובכל הארץ, מלאכת קודש במסירות עצומה.

על מסירות נפש כבר דיברנו?

כתבות נוספות בקטגורית בדרך לכוותל