בדרך לכותל | מאת ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה

ההליכה לכותל בימים של חשש מהתפרצות מחודשת של הנגיף מרגשת ומלאה אתגרים. מצד אחד השתוקקנו לרגע הזה, ומצד שני אנו נדרשים לעמוד בתור בסמוך לכותל עד שתתפנה קפסולת תפילה שתקלוט אותנו תחת שמש בהירה לשפוך את שיחנו בצפיפות לפני בורא עולם.
כל שיעול או התעטשות של אחד המתפללים מקפיצים את הנוכחים ומסיטים את הריכוז מהתפילה או מקריאת התורה. התפילות כאן בכותל עושות את הדרך הקצרה ביותר לקודש הקודשים ולכיסא הכבוד. מחשבות אלו ואחרות מציפות אותי. אני מונה בדרכי את הנושאים שעליהם אבקש ואת ההצלחות שעליהן עליי להודות. חלק גדול מהתפילות של השבועות האחרונים כבר התגשמו, ואני מתכנן להודות לה' על כל השפע בדיוק באותו מקום שביקשתי והתפללתי עליו.
בלי משים נכנסות למוחי מחשבות של חול: הזדמנויות עסקיות, רעיונות שיווקיים. מצד אחד אני פורטם אחד-אחד מכיוון שעל כולם אני רוצה להודות, לבקש ולהתפלל. מצד שני ידוע לכול שבשבת לא מבקשים על צורכי הפרט אלא רק על ענייני הכלל. אני דוחק את מחשבותיי הארציות, והן צפות ועולות כאילו מאליהן.
אני מבקש מהקב"ה: "אהגה בתורת א-ל ותחכמני" – ריבונו של עולם, אנא סייע לי שלא לחשוב על עבודה בשבת, "חפציך אסורים וגם לחשוב חשבונות", אף על פי שאני משתוקק להודות לך על הברכה שאתה שולח ומשרה אצלי גם בעניינים החומריים. אני מנחם את עצמי בעובדה שהחומריות היא הבסיס שעליו חל וזורח כל עולם הרוח. הרי גם מסעי הפרסום שאנו עורכים על מנת לקדם ולפתח ארגוני תורה, קהילה וחסד, גם הם שייכים לעולם מופלא של 'עולם חסד ייבנה', כמו בכנס "הערבות ההדדית" שהיינו שותפים בהפקתו בימים האחרונים.
ועוד אני מנחם עצמי, שהרי "הרהורים מותרים ולשדך הבנות", מחשבה זו מרגיעה אותי ומניחה מעט את דעתי, אך מוחי עדיין טרוד ולא רגוע. אני משתוקק ליהנות משלוות השבת הירושלמית של "לעמל קראו דרור ונתתי את ברכתי". ואיפה אני בכל סיפור הזה?
והינה כשאני מגיע לרחבת הכותל לפתע פתאום כל מחשבותיי מזדככות. הרהורי החול נמוגים כלא היו. הקדושה האופפת את שריד חומת בית מקדשנו משרה עליי רוח חדשה וכוחות רעננים. המפגש עם מראות הקדושה של מאות יהודים מתפללים ומהללים את ה' נוכח הר המוריה מעניקה לי תוספת של שמחה ואמונה. במקום כל מחשבות החול שנעלמו, נותרה רק הכרת הטוב לבורא עולם על הזכות המופלאה שנתן לנו לחיות בארץ ישראל ולהיות חלק מהעם המופלא הזה, ומעל הכול אמונה גדולה שממש מכאן תבוא בקרוב השמועה הגואלת שמתחילים סוף-סוף בבניין בית הבחירה.
שבת שלום. רוגע, בריאות ושגשוג לפרט ולכלל.
כתבות נוספות בקטגורית בדרך לכוותל

להכיר טובה
בדרך לכותל | מאת ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה בחג הסוכות התארחנו אצל בתנו ומשפחתה

קולות של גאולה
בדרך לכותל | מאת ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה חגי תשרי חלפו כחלום, ולמרות כל

כל ההתחלות טובות
בדרך לכותל| מאת ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה בשבת שעברה לא זכיתי לצעוד לכותל אך

ובחרת בחיים
בדרך לכותל| מאת ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה מאוחדים בהר הזיתים השבת לא אזכה לצעוד


לשמוע אל הרינה
בדרך לכותל| מאת ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה ראש חודש אלול. בדרכי לכותל לתפילת שבת

חנות קטנה ומטריפה
בדרך לכותל| מאת ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה שמחה כפולה יש ליהודי החביב הזה כשהוא

חתונת שני צדיקים ורוחו של אב
בדרך לכותל| מאת ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה השבוע זכיתי לשמוח בחתונתם המרגשת של אפרת

ורחובות העיר יימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה
בדרך לכותל| מאת ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה ההליכה המרגשת לתפילת שבת בבוקר בכותל בימי

שעון השמש מתקתק למודרנה
בדרך לכותל| מאת ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה בדרך למניין של גבי שיינין בכותל בשבת

שעטנז בשוק הערבי
בדרך לכותל| מאת ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה שבת קיצית באווירה ירושלמית קסומה. אני עולה

פצצה בגולן
בדרך לכותל| מאת ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה בחופשת הקיץ אפשר להכיר בירושלים אורחים נפלאים

פרה אדומה בהר הזיתים- ישראל גולדברג
בדרך לכותל| מאת ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה שבת בבוקר. שמש קיצית שולחת קרניים ראשונות

האקדח הקדוש- ישראל גולדברג
סיפור קצר| מאת ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה השבוע עלינו לציונו הקדוש של מורנו ורבנו

מתאחדים בהר
סיפור קצר| מאת ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה שבת בבוקר בדרך לכותל. ירושלים עוטפת אור.

פצצה של עם/ ישראל גולדברג
סיפור קצר| מאת ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה בדרכי לכותל אני נזכר ביהודי מופלא. וכך

הריקוד הראשון שלי עם הרב צבי יהודה ביום שחרור ירושלים
סיפור קצר| מאת ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה שבת בבוקר, ואני צועד בזריזות על מסילת

פרקי עצמאות/ ישראל גולדברג
סיפור קצר| מאת ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה יום אחד נכנס אל הרב צבי יהודה