פתחו את השער

הודות לקפסולות התאפשרה התפילה בכותל לכל מי שחפץ, כמעט ללא הפסקה בכל תקופת המגיפה. הקרן למורשת הכותל העמידה סדרנים רבים שניווטו את קהל המתפללים באופן מסודר לקפסולות פנויות וכך מנעו צפיפות. לנווט יהודים שמורגלים שנים לתפילה ולתנועה חופשית בכותל זו כמעט מלאכה בלתי אפשרית אך היא הכרחית עד שכולנו נהיה מחוסנים בע’’ה.
בשבוע שעבר ביום שלישי בלילה ממש לאחר סגירת עלוני השבת נחתו בארץ יונתן ואסתר פולארד הי’ו. לראות אותם יורדים מכבש המטוס ומנשקים את אדמת הקודש, היה רגע מרגש שאליו התפללנו, חלמנו ולחמנו יותר מ35 שנה. כבר כתבתי כאן שאני מצפה לפגוש בע’’ה את יונתן בתפילה בכותל ממש בקרוב. עכשיו זה ממש אפשרי. כוח האמונה שוב מוכיח את עצמו.
יונתן פולארד כנראה תיכנן את הרגע הזה עשרות שנים. הוא האמין באמונה שלמה שיעלה לארץ וינשק את רגביה הקדושים. יונתן הוא ישראלי שורשי ואוהב הארץ אף על פי שלא זכה להיוולד או לגור בארץ ישראל ואפילו לא לבקר פה. הוא קבל על עצמו סיכונים עצומים רק כדי לספק למדינת היהודים מידע חיוני לסייע לנו להתמודד עם איומים סמויים שרק האמריקאים ידעו עליהם ולא מיהרו למוסרם לנו. כבר כתבתי כאן שזה לא סוד שישראל מעבירה לאמריקאים מידע מודיעיני רגיש על המזרח התיכון ועל אירן וכן על איומים שנשקפים לאזרחים אמריקאים בכל העולם, אך לצערי האמריקאים לא תמיד ממהרים לגמול לנו על כך.
יונתן פולארד השיג עבורנו מידע ביטחוני מסווג וחיוני כאילו היה תושב ישראל שדואג לארצו ולמולדתו. זהו נס הערבות ההדדית של בני עמנו. נס שלא עומעם במהלך הגלות הארוכה ולא טושטש ברדיפות ובפוגרומים.
הרב מרדכי אליהו זצ’’ל ביקר את יונתן בכלא האמריקאי כדי לחזק אותו, לעודד את רוחו ואמונתו והכי חשוב – להודות לו בשם העם היהודי ובשם אזרחי ישראל על מסירות הנפש שלו למען בטחון מדינת היהודים.
השבוע שמעתי שיונתן הבטיח שהוא ורעייתו יהיו אזרחים יעילים ומועילים במדינת ישראל. אין ספק שיונתן רצה לגלות בזה שוב את נחישותו, להמשיך ולתרום ככל יכולתו לביסוסה הגשמי והרוחני של החברה הישראלית.
אי אפשר להזכיר את יונתן פולארד מבלי להכיר טובה ענקית למשפחת מבצרי היקרה. משפחת מבצרי ממגורשי גוש קטיף, לא נחה ולא שקטה יום וליל בארץ ובעולם במשך שנים רבות, הפכה כל אבן והרעישה עולמות ואף גייסה את כולנו, השכם והערב, למאבק ציבורי, עיקש ועקבי לשחרור יונתן מהכלא. לא פעם קיבלתי שיחת טלפון, בשעות מאוחרות מאד, מהרב אשר מבצרי או מבנו החמוד המכונה ‘קבצי’, בבקשה לגייסני למבצע חרום או לקמפיין אגרסיבי נוסף, בשעת הכושר שנוצרה, כדי לעורר את דעת הקהל בכל העולם ולצעוק גם כלפי שמים – ‘שחררו את יונתן!!!’
ברוך שהחיינו וקיימנו והגעינו לזמן הזה.
אני מאחל מכל ליבי, בע’’ה, לזוג פולרד בריאות טובה והתאקלמות קלה כתושבים רצויים ואהובים במדינתנו המשגשגת.