כולנו במחלוקת הזאת ספיר חיים

גדולה מהחיים | ספיר חיים - מורה לתאטרון, שחקנית ומרצה

"אתה לא מבין כלום", "זה לא נכון", "אתה טועה", "אני צודקת", "הדרך הזאת שגויה", "למה עשית ככה? זה אסור", ועוד משפטים ועוד מילים ועוד תוספות לתוך בלגן אחד שלם! כולנו חלק מפאזל שלם, אבל כולנו שונים בתוך הפאזל הזה, ולכל אחד עמדתו ודעתו. אנחנו ממהרים לשפוט, לבקר, לחתוך, לדלג ולהמשיך הלאה בשנייה, ברגע אחד של תגובה, ברגע אחד של ניתוח, פרשנות ומחשבה שגויה על האחר.

 

 

העולם בנוי מצבעים, מגוונים, מדעות, מעמדות ומפנים שונים לגמרי, אבל אנחנו עדיין לא משתחררים מסטיגמות, מדעות, מרושם, ממחשבה מיותרת וסתמית שמלווה אותנו לתוך המחלוקות והסכסוכים. בכל מקום יכולה להתקיים מחלוקת, אך השאלה היא אם היא לשם שמיים. האם היא תקדם אותי? האם אבטל את דעתו של האחר? האם אחשוב רע על האחר? איך אתמודד עם מחשבותיי ורגשותיי בעקבות מחלוקת שאין מה לעשות, הוא הוא ואני אני? 

בתחילת דרכי בתשובה פגשתי דעות שונות ועולמות שונים לגמרי מהעולם שלי, וידעתי שהדרך שלי נכונה ויציבה ומלאה ברצון ואהבה ואני בטוחה במי ובמה שאני, אבל קולות ורעשים נפגשו איתי בכל התהליך שעברתי. הייתי שומעת דעות, אוטמת את אוזניי ושואלת את עצמי: "זה נכון? למה הטענות והדעות צריכות להיות חזקות ועוצמתיות כל כך, ואינן מתקבלות?" בכל מעגל חברתי ובכל קהילה יש בעד ויש נגד, אבל איפה החיבור והגישור? איך חוצים גשרים מלאים בדעות שונות? 

על ידי המחלוקת אנחנו מגיעים ללשון הרע, לסכסוכים, לריבים ולפתחים שאינם נסגרים. המחלוקת נובעת מהסתכלות וראייה מסוימת של משהו שאני מאמין בו ואף אחד לא יזיז אותי מזה. אם אני חושב שזה כחול, זה כחול. 

אנחנו מלאים בתבונה, חוכמה, למידה וידיעה, כל אחד בעולמו המיוחד שלו, אבל הקבלה חייבת להיות מולנו. יש כל כך הרבה הכללות, כל כך הרבה דעות ומחשבות שסוגרות אותנו מלקבל ולראות מעבר.

בכל פעם שאני נפגשת עם אותו חסיד שדעותיו חזקות וישירות כל כך אני נעמדת מולו בעיניים מלאות והפה שלי בא לומר לו: "תראה שטוב, תראה איפה אתה היום ואיפה היינו פעם. מכולם תקבל". אבל בכל פעם אנחנו מגיעים לאותה מריבה על מדינתנו האהובה, שיש בה חלקים מורכבים, אבל עדיין אותה אנחנו אוהבים, כמו ילד שלא משנה מה קורה איתו, אנחנו נאהב אותו. זו הגדולה שבמחלוקת: לא משנה מה אני, עדיין אראה בו טוב ועדיין אאמין בו ועדיין אקבל אותו. 

אנחנו טעונים ומלאים על הכול, אבל רגע אחד של עצירה וראייה של למה אני חושב כך, מה באמת מפריע לי, מה מפריע לו, יכול לגשר על המחלוקות. לפעמים צריך לנקות את כל הלכלוך הזה שמונע מאיתנו להתקרב, לראות, להכיר לחקור ולדרוש.

לא נחלוק, רק נתחבר!

"אשר יצר את האדם בצלמו, בצלם דמות תבניתו" 

Sapirtamir20@gmail.com  להזמנת הרצאה/שאלה אפשר לכתוב לי בשמחה 

כתבות נוספות מ"גדולה מהחיים"

במה קטנה

גדולה מהחיים | ספיר חיים – מורה לתאטרון, שחקנית ומרצה רמקול לעיתים ניתנת לנו הבמה

קרא עוד »