הרב קוק בעיני גדולי ישראל

סיפורים מחייו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל

מנהג עשיתי לי מאז היותי נער בכיתה י’ ב”נתיב מאיר” ועד השנים האחרונות, לבוא מדי פעם בתום לימוד סוגיה עיונית, ולהעבירה תחת שבט בקורתו של הגאון המופלא, רבי שלמה פישר, ראש ישיבת איתרי. בשנים הראשונות הייתי מגיע בפיק ברכיים, עוצר בדרך בכל פינה וחוזר שוב ושוב על המהלך, מכין דרכי מילוט לכל קושיה שתעלה מצדו…ובסוף גם זה לא תמיד עזר לי…
התמדתו קיצונית, שיחו למדני, קצר, מהיר תגובה, חריף, לא גולש לשום נושא אחר. רק בשנים האחרונות הוא התחיל לשתף אותי בכמה מהגיגי לבו בתום המפגשים הללו, אולי בעקבות נושאים שעלו בפעילותנו ב’המקום’ בת”א. באחת הפעמים הוא אמר לי: זה לא סוד שלדרכו של הרב קוק היו מבקרים רבים, אבל יחד עם זאת, גדולי ישראל התייחסו אליו בהערצה מוחלטת. רוצה הוכחה לכך? פתח את הספר “אגרות לראי”ה”, לא “אגרות הראי”ה”, אלא הספר שכינס מהאגרות שאנשים כתבו אליו. אתה מוצא שם כמעט את כל גדולי ישראל, במכתביהם אליו, מקדימים לו תארים מופלגים ונדירים. אלא מאי? היום קם דור חדש, שאומר: כשהרבנים כתבו אליו הם היו צריכים לו, ביקשו עזרה בהשגת סרטיפיקט, ביקשו המלצה וכדו’, אז ברור שיכתבו לו בלשון כזאת. ואני אומר: זו אמירה גרועה לא פחות מהבקורת עליו, שהרי זו בעצם טענה כאילו כל גדולי ישראל הם כת חנפים, שתפנה לרב בתואר “פאר הדור” וכדו’ רק כדי להשיג טובות הנאה.
וכאן שאל הרב פישר: ‘מספרים שבטקס הקמת ישיבת נובהרדוק בבני ברק, ה”חזון איש” עמד כל זמן דרשתו של הרב קוק, וכשהביאו לו כסא הוא סירב לשבת באמרו: הרי התורה עומדת! אתה מכיר את הסיפור הזה?’ נענעתי בראשי. אכן שמעתי את הסיפור הזה מראש ישיבת הכותל הרב הדרי זצ”ל, ששמע את זה מהרב אושפיזאי הזקן זצ”ל, רבה של רמת גן ותלמידו של הרב קוק, שכמדומני גם היה זה שהגיש לחזו”א את הכסא. ‘אתה יודע למה החזו”א עמד? הוא הכיר את הטענות נגד הרב קוק, הוא שמע אותן עוד כשהיה גר בחו”ל, והוא רצה באופן הפגנתי לעמוד בדרשת הרב, כדי שיראו אחרים באיזה כבוד יש להתייחס לרב קוק. הוא ניסה לתקן את האווירה שיצרו הקנאים סביבו. היום יצרו בחלק מהישיבות אווירה של יחס לא מכבד כלפי הרב קוק, אבל זה לא מבטא את יחסם של גדולי ישראל’. עד כאן דבריו.