עשות ספרים הרבה

סיפורים מחייו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל

בספריה כתבי עת ישנים. מצאתי פעם קטע מפתיע בחריפותו מעיתון מעריב של שנת תרצ”ה או תרצ”ו, אחרי פטירת הרב קוק, מאת עורך ומייסד העיתון ד”ר עזריאל קרליבך. מתוך דבריו (לא ציטוט מדוייק) היה: ‘זכיתי ללמוד מעט בישיבת מרכז הרב, אצל הרב קוק. האיש הענק הזה לא זכה להרבה תלמידים או אנשים שהבינו אותו. הפער בינו לבין הציבור היה בלתי נתפס. יצירתו שבכתב היתה ענקית, ולצערי מוכרח אני להגיד כי היא תרד לטימיון. כתבי היד המרובים שלו – איש לא יתעניין בהם, הם לא יזכו לצאת לאור, ושמו יישכח עם השנים. כמה חבל שזה גורלו של אדם שהיה כל כך הרבה יותר גדול מאנשי דורו’. האם התקיימה “נבואת” תלמידו זה? אינני יודע אם יש יצירה תורנית שהיתה לה עדנה כה גדולה, גם אם רק אחרי שנים רבות. כמה ספרים נכתבו רק בעקבות ספריו? ואעפ”כ, משהו מן האמת היה בה.

 לפני כמה שנים סיפר לי אחד מעורכי כתבי הרב, שלמרות כל מה שהודפס, יתכן שרוב כתביו עדיין לא ראו אור. חלקם מפוזרים בעולם אצל אספנים, חלקם בארכיונים שונים, גם בארץ. כדוגמה הוא הביא את האגרות. אף על פי שארבעה כרכים מן האגרות נדפסו, הרי רוב האיגרות חסרות (הרב היה ממספר את האגרות, וניתן לראות קפיצות גדולות). ואוסיף: הרב היה מוסר שיעור עיוני בישיבה בשנותיה הראשונות, שעות רצופות בשעות הערב. היכן כל חידושי תורתו שבנגלה? הודפסו תשובותיו, ומעט מחידושיו, אבל כמה חבל שלא הגיעו לידינו סיכומים של שיעורי העיון המרובים. (דוגמה לדרכו הלימודית הבאתי בספרי “מרבדים” על הש”ס). על כך קראנו בחג הסוכות במגילת קהלת, ע”פ פירוש הדרוש של ר’ שלמה קלוגר – “בני הזהר עשות ספרים הרבה!” (קהלת י”ב).

סיפורים נוספים