חובת הציבור לדעת- בתי משפט

אחרי הסערה בעפולה. האם ראוי שבית המשפט יתערב באירועים שהעירייה מארגנת לציבור הדתי על פי אורחות חייו?

עו"ד איתמר בן גביר, יו"ר עוצמה יהודית:

איתמר בן גביר

עו"ד איתמר בן גביר

לפני כשנה הוקמה בעיר רהט בריכה שבה שעות שחייה נפרדות בלבד. זמן קצר קודם לכן הודיעה דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כי ההפרדה הקיימת בין נשים לגברים בבריכה העירונית בקריית ארבע אסורה. בעוצמה יהודית החלטנו לאתגר את זילבר, ובמכתב ששלחנו לה תהינו מדוע לא ייאכפו אותם נהלים האוסרים הפרדה גם בבריכה ברהט. זילבר אומנם השיבה כי אכן מדובר בהפרדה אסורה, וכי אותם נהלים ייאכפו גם ברהט, אולם השבוע, בעקבות בדיקה של העיתונאי קלמן ליבסקינד, נתגלה כי לזילבר וחבריה במשרד המשפטים אין כלל כוונה לאכוף את אותם נהלים גם ברהט. הנימוקים? "מדובר בבריכה ראשונה במקום"… פרשת הבריכה בקריית ארבע וכן פרשת ההופעה בעפולה שאירעה לאחרונה מעלות תהיות רבות בדבר מקומה ותפקידה של מערכת המשפט בחיינו. יש שופטים ופקידים במשרד המשפטים הסבורים כי תפקידם הוא לחנך את הציבור הדתי והחרדי. לא השוויון והדרת נשים הם שמעניינים אותם,

 ואילו היו דואגים לזכויות נשים ודאי היו מאפשרים לנשות קריית ארבע לשחות בשחייה נפרדת, ולנשים החרדיות שהגיעו לעפולה לשבת בנפרד. התערבות זילבר, שיוצרת בעצמה מצג משפטי מוטעה ופועלת בניגוד לתכלית החוק, מלמדת כי במשרד המשפטים יש מי שמבקש לחנך את הציבור הדתי והחרדי בעוד עם עיריית רהט לא מתעסקים. הגיע הזמן לעשות סדר: תפקידו של בית המשפט הוא לשפוט בסכסוכים בין אנשים, ותפקידם של פקידי משרד המשפטים הוא להיצמד להוראות החוק. ואחרי כל זה יש להודות: בראשות משרד המשפטים עמדה בארבע השנים האחרונות שרה מהימין. לצערנו, שינוי מהותי לא ראינו. הגיעה העת לשינוי.

ח"כ יצחק פינדרוס, יהדות התורה:

ח"כ יצחק פינדרוס

ח"כ יצחק פינדרוס

רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני
אני מתחבט בסוגיה של איך תנועות שקמו להגן על המין החלש דווקא משתמשות בכוחן להציק לאוכלוסייה חלשה וכאמצעי לדריסת הרוב את המיעוט. גם כשקמים להגן על נשים ולחזק אותן התנועות האלה רודפות אחר נשים שרוצות לרקוד, ששייכות למיעוט ושאינן מוכנות לרקוד בפני גברים ומוצאות את עצמן נאבקות במי שרוצים לדאוג לזכויות אזרח, ולכן תולשים את המחיצות באמצעות שוטרים.
שוו בנפשכם למשל כניסה לשמחת בית השואבה בתולדות אהרון במאה שערים שתישמר על ידי המשטרה כך שלא תהיה כניסה בהפרדה בחסות בית הדין הגבוה לצדק, כי צריך לוודא שהנשים חלילה לא תקופחנה ותוכלנה להישאר בבית, כי בתולדות אהרון אם אין כניסה נפרדת, אין כניסה.
יש מיליון אזרחים שרוצים אירועים 'מיושנים' כמו שהיה בתיקון גדול במקדש, אבל אין מקומם בעולם מתקדם נאור ומתוקן שבו יש זכויות אזרח…

ואם חלילה ירצו גברים או נשים ללמוד לתואר בהפרדה במכללה פרטית, יבוא הרוב הפלורליסטי, שאינו מוכן שחלילה הם יבואו ויושפעו מהאינטליגנציה ומאורחות החיים באוניברסיטה, ומסיבות כמובן פלורליסטיות של הגנה על נשים וחלילה הדרה ואפליה על רקע מין יאסור עליהם גם במכללה את הלימודים בהפרדה. 
זה מזכיר לי את הפסוק (ירמיהו ב, לג) "לכן גם את הרעות למדת את דרכיך". רד"ק והמצודות פירשו: שעלית על האומות ולימדת אותן את הרוע. זה בדיוק הסיפור של רבי פרלמן. בשלושה מבני קהילתו טבח בבית הכנסת בפיטסבורג רוצח שפל, והוא שולח בקשה לתובע הכללי שלא לתת עונש מוות לרוצח. כמו שלמדנו, המרחם על האכזרים סופו שמתאכזר על הרחמנים, וכבר נאמר "רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני".
נמשיך בדרך התורה ויקוים בנו "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמר ה' אלוקים לך את הברית… ואהבך" וגו' עד "ואכלת את כל העמים לא תחוס עינך".

ח"כ עידית סילמן, יו"ר פורום נשים של הבית היהודי:

ח"כ עידית סילמן יו"ר פורום נשים של הבית היהודי

ח"כ עידית סילמן

הליברליזם הצבוע שאופף את ישראל לאחרונה מציף בעיית עומק ומאלץ אותנו לעסוק בה.
ברור לכול כי המאבק סביב ההופעה בעפולה לא נבע ממניעים ליברליים, מרצון בשוויון או בתיקון עוול כזה או אחר.
"הדאגה" המפלה רק כלפי נשות הציבור החרדי בעוד ציבורים אחרים ממשיכים 'להפלות' נשים מעידה כי שוויון לנשים הוא הדבר האחרון שמעסיק את אותם הארגונים.
לגופו של עניין, שאלת זהותה של מדינת ישראל צפה ועולה בעשורים האחרונים, ואל מאבק הזהות הזה נכנסים כוחות אשר במסווה של דאגה לזכויות המיעוטים מנסים לכפות את עמדתם, עמדת המיעוט, על הרוב היהודי.
כדי לאפשר לרוב היהודי להביע את חיבורו הכן והטבעי למסורת ישראל אין צורך להילחם, צריך פשוט לשחרר ולתת לו לבטא אותה.
מחלוקות בנושאי תרבות, דת ומדינה וחברה צריכות להידון במישור המקומי. אין זה מתפקידו של בית המשפט להכריע בשאלת אופיו של אירוע תרבות של עירייה או מועצה מקומית.
ככל שנדע להעביר את הדיון על מחלוקות אלו ממנגנוני השלטון המרכזי אל הקהילות והרמה המקומית, נאפשר את צמיחתו של שיח מפרה שיעצב את זהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
מדינת ישראל זקוקה היום להרבה יותר יהדות ולהרבה פחות כפייה. בדקו בעצמכם כמה אנשים היו חותמים על המשפט הזה.

יהודה ולד, מנכ"ל האיחוד הלאומי:

יהודה ולד

יהודה ולד

הסוגיה היא איננה אירוע התרבות בעפולה או החלטה כזו או אחרת , אלא נקודה שורשית ומהותית הרבה יותר שנוגעת ללגיטימיות של בית המשפט להתערב בעניינים ערכיים כמו זהותה היהודית של המדינה.
בשנים האחרונות שופטי בית-המשפט העליון אינם יודעים את מקומם ומתערבים בעניינים שבית משפט קלאסי שמכבד את העיקרון הדמוקרטי ויודע את תפקידו לא מתערב בהם.
מעולם שופטי בג"ץ לא קיבלו מנדט מהציבור לעצב את זהות המדינה לאור שרירות ליבם ואמונתם בניגוד לרצונם של רוב אזרחי ישראל .
כשמדובר בענייני דת ומדינה בג"ץ לא רק מתערב, אלא הוא עושה זאת מפוזיציה קיצונית מאד ואנטי דתית. פסקי הדין שניתנו בנושא יהדות בכל השנים האחרונות היו צפויים מראש. לא צריך להיות משפטן כדי להבין שהנימוקים המשפטיים באו לעטר ולהסוות תפיסות עולם שמזוהות כיום עם מפלגה ומחנה קטן אך לא דמוקרטי.
נמשיך לפעול בשטח לתיקון מערכת המשפט ולהתפלל שהקב"ה ישיב שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה.

כתבות נוספות בקטגורית חובת הציבור לדעת

דת ומדינה

לאחר שנים שבהן נטשה הנציגות הפוליטית הדתית-לאומית את העיסוק בסוגיות דת ומדינה והותירה את הזירה

קרא עוד »