אור של תורה וקדושה

חוות דעת | הרבנית אהובה צוקרמן, מטפלת זוגית ומשפחה

שאלה: “אולי לבן שלי לא מתאים להיות דתי?”
תשובה: הילדים שלנו שייכים לקדושה, שאיפתם העמוקה היא שאיפת קודש, למרות כל המחשכים והתנהלותם המעשית. האמון שלנו בילדינו ובעובדה הזו מתחזק אצלנו בחנוכה.
בחנוכה נפגשים עם מלכות יון שהחשיכה את עיניהם של ישראל כשולי הקדרה. מה כל כך חשוך ביון? הרי ענינם הוא חכמה ועם ישראל מעריך חכמה ומדמה אותה לאור? גם חכמות החול נחשבות כך, כפי שמוסבר על המנורה שששת הקנים היוצאים מהציר המרכזי הן שש חכמות מרכזיות באנושות. ובאמת היונים מאד התפעלו מחכמת התורה ואפילו בקשו לתרגם אותה ליונית. אנחנו בתגובה קבענו יום אבלות. למה? מפני שהיונים היו מוכנים לקבל את התורה כחוכמה אנושית מכובדת בתנאי שמנתקים אותה מהצד האלוקי.
כל גזרותיהם היו מכוונות נגד הברית בינינו לבין ריבונו של עולם: השבת – אות בינינו שאנו מאמינים במציאות ה’ ובהשגחתו. החודש – עדות שלנו על היכולת לחדש ולקדש את הזמן ולהביא אותו לעילוי ותיקון. ברית המילה – אומרת שהאדם לא נולד מושלם ויש לחתום בבשרו אות ברית קודש ולומר שגם היצרים היותר חזקים באדם יכולים להיות מעודנים נשלטים ומופיעים שכינה. אבל גולת הכותרת של הגזרות היתה “כיתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל”. גזרה מוזרה זו מה פשרה?
לגזרה זו פירושים רבים: אחד מהם שהקרן הייתה משמשת לתזונת התינוקות, ומגיל אפס צריך שיחרט על ליבם שאין להם חלק באלוקי ישראל. למה גזרה זו כל כך מרשימה את עם ישראל עד שנחשכו עיניהם? השור מזכיר את חטא העגל “עשו להם תבנית שור אוכל עשב”. לפי תפיסתנו במעמד הר סיני הצד האלוקי נפגש עם הצד האנושי. במעמד קדוש זה כל העולם חש והושפע ממנו ועם ישראל הביע רצון עמוק לקרבת אלוקים ואמר נעשה ונשמע. בעצם הגזרה, רצו היונים להגיד: כשמשהו מתערער לישראל מיד הם חוטאים בעגל. וזה בעיניהם, סימן שהקשר בין עם ישראל לקב”ה הוא לא אפשרי באמת, לא מחזיק, אלא הוא קשר חיצוני, חולף ולא מהותי לנו. האמירה: “בנים אתם לה’ אלקיכם” בעיניהם ריקה מתוכן. אין קשר כזה בין אדם לאל. הוא נבדל ולא מופיע במציאות אלא הוא לעצמו והאדם הוא טיבעי, אנושי, מיוחד אבל אין לו קשר מהותי ויכולת ושייכות לרצון האלוקי. הנה אחרי המעמד הנשגב ביותר “חזרו לעצמם” מיד. כיתבו על הקרן-העצם היוצאת מהשור מה העצמיות האמתית שלכם, אין לכם חלק באלקי ישראל.
ומה אנו משיבים להם בחנוכה? בהעלותך את הנרות? “שלך גדולה משלהם”. הנר מעיד על כך שנר ה’ – נשמת האדם. בתוך כל אחד מאיתנו חבוי בקודש הקדשים פך שמן זית זך כתית למאור שיד אדם לא יכולה לטמא אותו, אפילו לא מעשיו של האדם עצמו. פך חתום וטהור ושמאותו שמן ניתן להדליק אור של תורה וקדושה מעל חוקי הטבע משך שמונה ימים!
בתאור הנס יכתב “ואחר כן באו בניך לדביר ביתך”. התואר של “בנים אתם לה’ אלוקיכם” אומר שאין בעצמותו של הבן אלא מה שבאב. מתוך כך יש גם אמון שיש אפשרות לעילוי ותיקון העולם כולו בעזרת ישראל שמדליק בבית פנימה אך בא לפרסם את הנס לעולם– שהאלוקי חל בטבע ומרומם אותו. אותו תואר מהותי לנו שב ומתברר ומוסיף והולך.