האומץ להאמין / דגנית פלח

חוות דעת | הרבנית אהובה צוקרמן, מטפלת זוגית ומשפחה

מְדַמְיֶנֶת אוֹתָךְ
אָדָם גָּדוֹל ,מוֹעִיל וְיָכוֹל בְּחַיָּיו,
כָּךְ,
מַאֲמִינָה
בָּךְ
רוֹצָה שֶׁתִּגְדְּלִי
לִהְיוֹת שׁוֹאֶפֶת. וְאֶת חַיַּיִךְ בְּעַצְמֵךְ עוֹשָׂה.
אָז לֹא מְנַסָּה לַעֲשׂוֹת, שֶׁתִּהְיִי תָּמִיד מְרֻצָּה.
רוֹצָה שֶׁהַהַצְלָחוֹת יִהְיוּ אֲמִתִּיּוֹת.
אָז לֹא סוֹלֶלֶת לָךְ בִּמְקוֹמֵךְ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲלֵיהֶם.
רוֹצָה שֶׁתִּלְמְדִי לְהִסְתַּדֵּר עִם כָּל גְּוָנֵי הָאֲנָשִׁים.
אָז לֹא מְבַקֶּשֶׁת מֵהֶם לְהִשְׁתַּנּוֹת עֲבוּרֵךְ.
רוֹצָה שֶׁתִּפָּגְשִׁי עִם עַצְמֵךְ, עִם
הַחֻלְשׁוֹת וְהַכּוֹחוֹת שֶׁבָּךְ.
אָז לֹא מְיַשֶּׁרֶת לָךְ אֶת הַמַּהֲמוֹרוֹת, שֶׁיּוֹצְרִים לִמּוּדִים, מִבְחָנִים, מִסְגְּרוֹת וּמוֹרוֹת.
רוֹצָה שֶׁתְּפַתְּחִי מִשְׁמַעַת עַצְמִית, אַחְרָיוּת.
אָז לֹא חוֹסֶכֶת מִמֵּךְ לִסְפֹּג אֶת הַתּוֹצָאוֹת .
רוֹצָה שֶׁתִּהְיִי בְּעֲלִיָה, בְּהִתְפַּתְּחוּת.
אָז נִזְהֶרֶת מִלָּתֵת לָךְ הֲקַלּוֹת , הֲנָחוֹת וְלִדְרֹשׁ פָּחוֹת.
רוֹצָה שֶׁתָּמִיד תִּהְיִי חֲזָקָה עַל הַסִּבּוֹת שֶׁלָּךְ, עַל הַתֵּרוּצִים, שֶׁלֹּא תִּכָּנְעִי לָהֶן,
אָז לֹא מְוַתֶּרֶת
וְלֹא מְמַרְקֶרֶת אוֹתָךְ בְּהַגְדָּרוֹת, אוֹ בְּכּוֹתָרוֹת שֶׁפּוֹתְרוֹת.
רוֹצָה עֲבוּרֵךְ וְלֹא עֲבוּרִי .
אָז לֹא נוֹתֶנֶת ,לְמוֹרַת רוּחֵךְ מִמֶּנִּי,
לְנַהֵל אֶת הִתְנַהֲלוּתִי אִתָּךְ.
רוֹצָה שֶׁתֵּדְעִי אַחְרָיוּת עַל חַיַּיִךְ וּתְגַלִּי אֶת כּוֹחוֹתַיִךְ .
אָז לֹא לוֹקַחַת אוֹתָהּ מִמֵּךְ,
גַּם כְּשֶׁאַתְּ מְשַׁכְנַעַת אֶת עַצְמְךָ
וְאֶת הָעוֹלָם סְבִיבֵךְ, שֶׁאַתְּ לֹא יְכוֹלָה , וְחַלָּשָׁה .
רוֹצָה שֶׁתִּהְיִי אָדָם מְצֻיָּן.
אָז לֹא מַכְנִיסָה לַשִּׁקּוּלִים רַק אֶת יַעֲדֵי הַצִּיּוּנִים.
רוֹצָה שֶׁלֹּא תִּחְיִי כְּקָרְבָּן שֶׁל מְצִיאוּת .
אָז לֹא מְשַׁתֶּפֶת פְּעֻלָּה, בַּנִּסְיוֹנוֹת לְחַפֵּשׂ אֲשֵׁמִים לְחֹסֶר הַצְלָחָה אוֹ לִסְתָם הַרְגָּשָׁה רָעָה.
קַל וְנָעִים לַעֲטֹף אוֹתָךְ בְּחֹם וְלַחֲסֹךְ מִמֵּךְ חֲוָיַת חֹסֶר הַצְלָחָה אוֹ כָּל תְּחוּשָׁה קָשָׁה,
וְכָּל כָּךְ כֵּיף לִהְיוֹת זוֹ שֶׁעוֹשָׂה אוֹתָךְ מְרֻצָּה וּשְׂמֵחָה ,
אֲבָל יודעת, שֶׁזֶּה עָלוּל לְהַשְׁאִיר אוֹתָךְ חַלָּשָׁה, נֻקְשָׁה,
פְּגִיעָה
וּרְגִישָׁה
לוֹקַחַת בִּרְצִינוּת אֶת מָה שֶׁלִּפְעָמִים נוֹתַר כְּסִיסְמָה,
כָּל אָדָם צָרִיךְ מְבֻגָּר אֶחָד שֶׁיַּאֲמִין בּוֹ,
בֶּאֱמֶת !!
רוֹצָה שֶׁתַּגִּיעִי גָּבוֹהַּ.
אָז מִסְתַּכֶּלֶת אֵלַיִךְ בָּעֵינַיִם
וּמְדַבֶּרֶת אִתָּךְ בְּגֹבַהּ הַנְּשָׁמָה ,
בְּגֹבַהּ שֶׁאֲנִי מַאֲמִינָה וְיוֹדַעַת שֶׁאֵלָיו אַתְּ שַׁיֶּכֶת.
אַךְ
לֹא תַּסְפֵּקְנָה מִלִּים לִבְנוֹת בָּךְ אֵמוּן בְּעַצְמֵךְ,
אֵמוּן בַּחַיִּים
וּבְתוֹכֵךְ גִּישָׁה.
אֶלָּא
עֲבוּרֵךְ תִּהְיֶה לָךְ הַמְּצִיאוּת,
עִם כָּל מָה שֶׁהִיא מַפְגִּישָׁה
וַאֲנִי מְתַוֶּכֶת,
מְכַוֶּנֶת, מְיַעֶצֶת
מְאִירָה , מְעִירָה
וְ…סוֹמֶכֶת.
מַאֲמִינָה, כָּל כָּךְ מַאֲמִינָה בָּךְ,
בַּ "סִּסְמָאוֹת" ,
מוּכָנָה לְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה,
לִזְרֹעַ לְדוֹרוֹת .
וְלֹא לְבַקֵּשׁ עַכְשָׁו תּוֹצָאוֹת,
לֹא שֶׁל הַצְלָחָה עַכְשָׁוִית
וְלֹא שֶׁל מַחְמָאוֹת…
וַאֲנִי מוֹדָה
אֲנִי לֹא תָּמִיד מַצְלִיחָה,
זֶה קְצָת קָשֶׁה
כְּשֶׁרוּחוֹת אֲחֵרוֹת שׁוֹאֲבוֹת נוֹשְׁבוֹת בַּדּוֹר הַזֶּה..
אֲבָל מַדְהִים לְגַלּוֹת,
כַּמָּה כָּךְ יוֹתֵר בְּקַלּוּת,
אַתְּ יְכוֹלָה, מוֹעִילָה , וּשְׂמֵחָה .
אַחֲרֵי יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי לֹא טוֹעָה .
רוֹאָה אוֹתָךְ,
אַתְּ שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי לָךְ הַנָּחָה ,
יוֹתֵר בְּטוּחָה ,יוֹתֵר נִנּוֹחָה וּ…מַעֲרִיכָה .. וְגַם אֲנִי אִתָּךְ ,
שְׂמֵחָה וְמַאֲמִינָה !