תלות ומרחב

תשובה
את מתארת שתי תקופות בחייך שלהן מכנה משותף. התקופה שהיית גרושה ובודדה מאוד אף שיש לך שלושה ילדים, והתקופה שבה את נשואה ויש לך ציפיות גבוהות מהנישואין האלה, שאמורים לתת מענה לבדידות שהיית בה ואף לרפא את פצעי העבר. הציפייה שלך מבעלך טכנית מאוד, שום מילה על ציפיות רגשיות. התחושה שלי היא שיצרת תלות מאוד גבוהה בבעלך עד כדי כך שאין בעינייך שום ערך ומשמעות לדברים שאת עושה בלעדיו. קשה מאוד לחיות כך. גם לך, גם לבעלך.
ברור שמתחתנים כדי להיות ביחד, אבל ב'יחד' הזה חשוב שתהיה נפרדות. עם כל כמה שזה יישמע לך מוזר, זה אפילו יגביר את הקשר ביניכם ולא יחליש אותו. התלות היא שמחבלת בקשר הזוגי. כשאת יוצרת תלות כזאת בבעלך את מוותרת על עצמך. תראי איך אין ערך לדברים שאת עושה כשאת לבד, איך את לא מסוגלת ליהנות מדברים בלי קשר אליו. לא חבל? נוסף על כך התלות הזאת היא משא כבד על הכתפיים שלו, היא כובלת אותו, ואז הוא עושה את הדבר הטבעי – בורח.
בעלך לא רוצה לאבד אותך. הוא שינה גישה ומשתדל הרבה יותר, ובכל זאת כשהוא לא איתך את נתקפת חרדה. תראי מה קורה לך, איך איבדת שליטה על החיים שלך והעברת אותה לבעלך, איך את מוותרת על עצמך. איבוד השליטה על חייך הוא הגורם להתקפי חרדה.
פרדה לא תפתור את הבעיה; ההימנעות רק תחזק את הבעיה. אומנם לא יהיו לך ציפיות מבעלך, אבל תיתני לבדידות לשלוט בחייך.
אני מציעה לך לפנות לגורם מקצועי שבעזרתו תוכלי לחזק את הערך שלך בעיני עצמך ולגלות את הכוחות הטמונים בך, וכך להפוך את הקשר התלותי שלך בבעלך לקשר בריא ונעים יותר שנותן מרחב לשניכם.