יפה, טובה ומתוקה

חושבת בקול | יערית יאיר

היי קטנה, יפה שלי, מתוקה, רכה. עוד לא נולדת, ואני כל כך מתרגשת לבואך, מצפה בכיליון עיניים. תקופה ארוכה של ציפייה, והינה את ממש כאן. ואני נרגשת. לא מאמינה לכל הטוב הזה, שזכיתי בך. 
אני מניחה את הידיים על הבטן, יושבת בשקט, מנסה לשמוע אותך. את לבבך הפועם לקראתי. 
מתוך הבפנים העמוק. למצוא בעצמי דופק. לא להסתמך על אחרים. להרגיש אותך.
אני מדמיינת אותך, יפה שלי, מתוקה, עדינה. בטח תגיחי בסערה כמו כל האחרות, אבל אני יודעת שאת מיוחדת. יש לי הרגשה פנימית חזקה שאת כבר ממש בשלה להגיע אלינו. יש לי תפילה על היופי והטוהר, על הבריאות והשלווה. אנחנו כבר יודעים שכל השאר זה בונוס. יש לי תקווה שנגדל ביחד מתוך שמחה, מתוך חוויות נעימות, מתוך עשייה ברוכה.


יש לי רצון שאהיה לך ראויה. רצון גדול שלא לאכזב אותך. שלא להתאכזב מעצמי. שלא להתאכזב ממך, חלילה, יפתי הקטנה.
אני מתרגשת ממש לדבר עלייך בלשון הווה. סוף-סוף זה קורה. אחרי המתנה ארוכה ומורטת עצבים תגיעי אלינו כמו מתנה משמיים. ואת אכן מתנה משמיים. לא בחרנו אותך ולא בחרנו בך, ובכל זאת את מגיעה, את בחרת בנו. כנראה ככה זה צריך להיות. חיבור אמיתי שכזה, עמוק.
ואני מבטיחה לך, אעשה הכול כדי שתהיי שמחה, כדי שנהיה שמחים. כדי שנישאר יחד. הניסיון מוכיח שלא יהיה פשוט ולא יהיה קל. ובכל זאת אני כל כך רוצה כבר להביט בך ולחייך ולומר: טובה שלי, כמה טוב שבאת! תרגישי את הלב שלי פועם אלייך!
כמה טוב הבאת איתך משם, מהאוצרות הגנוזים. מהעולמות הטובים הנסתרים לנו. כמה ברכה את מפזרת עלינו בטובך.
עכשיו שאת כאן נוכל למשש את תווי פנייך, להרגיש ממש את כל מה שחיכינו לו מתממש, מתגבש ומתאסף בין אצבעותינו. נוכל לשאוף אותך עמוק-עמוק ללב. להסניף את ריחך הטוב ולראות בעיניים את תפילותינו מתגשמות. ונרגיש את הטוב והמתיקות לא רק בתפילות. נרגיש גם בגוף. בחיבוק חם, ארוך, צמוד, מגונן ועוטף.
רציתי שתדעי, יפתי, קטנתי. התארגנו פה לבואך המון זמן. עברה עלינו תקופת קינון רצינית. ניקינו את כל הדרוש ניקוי, קנינו הכול חדש. כיבסנו הכול. גם את מה שכבר היה נקי. הכנו לך את כל הדרוש לך לגדול. הכנו לנו את כל הדרוש לנו לגדול איתך. אין אחד בעולם שלא יודע שאנחנו מחכים לך, יפה שלי, מתוקה, טהורה ואהובה.
שנה שלי חדשה. הינה את כאן. ואני איתך. מחבקת, מתפללת. מודה ומבקשת. עלייך, עלינו.
כמו השנה החולפת גם אני לקראת סיום, סוגרת את השער מעל הבמה הזאת ופותחת שערים חדשים, גדולים יותר בעז"ה.
תודה על שקראתם, הגבתם, אהבתם ושיתפתם.

כתבות נוספות באותה קטגוריה

אלול בא

חושבת בקול | יערית יאיר אני מנסה להיזכר בתקופה הזאת אשתקד: כמה ציפיות, כמה חלומות,

קרא עוד »

שקופים

חושבת בקול | יערית יאיר אני יושבת על שפת הנחל הצלול, מביטה במים השקופים. מצליחה

קרא עוד »

מגילת רות

חושבת בקול | יערית יאיר  אחד מנפלאותיה של התקופה האחרונה הייתה ההזדמנות לקבוע זמן ללימוד

קרא עוד »

זום

חושבת בקול | יערית יאיר עברו שבעה שבועות מאז הגיעה הקורונה לחיינו, ונדמה שאנחנו צריכים

קרא עוד »

געגוע

חושבת בקול | יערית יאיר געגוע לאדמה, לריח הרטוב, לצמח הצעיר, לעלים הירוקים, להשקיה ולדישון

קרא עוד »
זריחה

זריחה

חושבת בקול | יערית יאיר אומרים שהשקיעות הכי יפות בסוף העולם (עומר אדם, שם), ואף

קרא עוד »
כסא נדנדה

שגרה

חושבת בקול | יערית יאיר בימים של שגרה הזמן הכי מנוצל שלי הוא שעות הבוקר

קרא עוד »

מלך

חושבת בקול | יערית יאיר חלמתי על מלך. אחד כזה שכולם עושים דברו ורצונו. כזה

קרא עוד »