מתחיילת

חושבת בקול | יערית יאיר

זה קורה כמעט לכולם, וזה קרה גם לנו. עם תאריך אחד דחוי לפחות, המון מיונים והלוך ושוב, היכרות קרובה עם מיט"ב, הגיע הרגע: מתגייסים. 

פותחים פרק חדש בחיים, מתרגמים את האווירה, החינוך, המסרים וההשקעה של כל החיים לפרק זמן משמעותי של הזדמנות. הזדמנות להפסיק 'לדבר על' ולהתחיל 'לחיות את'. הזדמנות להיות חלק פעיל בשרשרת הזאת שנקראת ארץ ישראל לעם ישראל (ולוואי שגם) על פי תורת ישראל.

 

 

לחוש גאווה גדולה בעצם לבישת המדים והכניסה בשערים. חייל. יהודי. בארץ היהודים. רבים חלמו על זה, מעטים הדורות שזוכים לזה. מהן 71 שנה בחיים של אומה?

זמן להשתמש בכל הכלים שנאספו במהלך השנים ולבחור בטוב. לתרגל לראות רק את הטוב בכל דבר ובכל אדם. לדעת להיות איש במקום שאין איש. 

לזכור שהטובים לא תמיד מרוויחים, אבל הם תמיד טובים, וזו כבר זכייה גדולה. לנשום לתוך הקושי. על כל קושי וכל טיפת זיעה שניגרת יש שכר גם אם זה לא נראה עין בעין מייד. וודאי שעל כל דמעה של תפילה יש מענה. וגם אותו אנחנו לא תמיד רואים עין בעין.

"וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל". הכול ממנו יתברך והכול למען שמו. והכול באהבה. יש יתרון בלדבר עם ה', הוא כנראה היחיד שיהיה ער וזמין תמיד בכל מוצב. דיבור עם ה' לא שובר שמירה. 

כל ההרהורים האלה בעקבות גיוסו של בננו היקר השבוע הביאו אותי להבנה שאולי אין לי הרבה לתרום מניסיוני הצבאי, אבל יש לי הרבה להוסיף לפק"ל הפקודות מתפילתו של העם היהודי לאורך הדורות. תפילה לשלום המדינה. תפילה לשלום חיילי צבא הגנה לישראל.

מילים יוצאות מהלב. רוצות להיכנס ללב. תפילות בוקעות שערי שמיים. מורידות שפע אלוקי בפתיחת השערים.

בן אהוב ויקר שלנו, השבוע זכיתי ואני מצטרפת לשרשרת חיול מסוג אחר לשנים הקרובות. שרשרת האימהות. שרשרת המתפללות.

אני מתפללת שיהיה לך טוב בכל מקום. בכל בחירה. בכל עת. מאחלת שתהיה חוויה משמעותית וטובה. מתפללת בכל יציאה מהדלת שתחזור הביתה בשלום. 

מתפללת ואוהבת.

כתבות נוספות ב"חושבת בקול"