כך ננציח את היקרים לנו ונייצר מורשת משפחתית שתישמר לדורות הבאים

מאז ומתמיד הקפידו בני האדם להשאיר מחייהם מזכרת לדורות הבאים על ידי כתיבה או על ידי ציור (שברבות השנים הפך תצלום), על ידי הקמת גלעד או נתינת שם.

כשמנציחים מדברים איתי על תיעוד זיכרונות הראש שלהם מהנהן בהתלהבות, ועם זאת הם שואפים שאיפה עמוקה שמשמעותה "למי יש זמן וכוח להיכנס לזה?"

נכון, כל נגיעה בתמונה מהעבר מציפה רגשות, כל מזכרת מעוררת סיפור, לכל זיכרון מתלווה געגוע שמנתק אותנו ממרוצת החיים,

אבל אם לא נתעד את כל אלו, מה נגיד בעתיד לנכד שיבקש עזרה בעבודת שורשים? שהתעצלנו? שיכול היה להיות לנו נכס משפחתי ופשוט פספסנו?

נעמוד מול העיזבון שיותירו לנו הורינו ולא נדע מה לעשות איתו. במו ידינו נזרוק לפח פיסות היסטוריה יקרות רק כי לא טרחנו לבקש שיסבירו לנו את פירושן כשעוד היה ממי לבקש.

החדשות הטובות הם שיש לי שיטה לתעד זיכרונות בקלות ואפילו בזול.

השבוע, במוצאי עשרה בטבת, יום הקדיש הכללי, אקיים הדרכה אינטרנטית מיוחדת ללא תשלום שבה אגלה איך כל אחד יכול להפוך את זיכרונותיו לפיסת היסטוריה בלתי נשכחת!

איך תופסים מקום? נכנסים לאתר של 'אולפני אתרוג' ונרשמים.

http://bit.ly/2DZv8v9

עוד באתר: גישה חינם לספר המבוקש 'להוציא את הסבתא מהבוידעם' (עותק דיגיטלי של כל 144 עמודי הספר).