אל תגידו – לי זה לא יקרה

עו"ד איתמר בן גביר

במשרד שלי במרכז ירושלים ישנו מדף שלם, שבו עשרה קלסרים עמוסים טענות ותלונות שהגשתי בשנים האחרונות. פה דוקטור מהשמאל ההזוי והמטורלל שאומרת שצריך לתלות את שופטי בית המשפט העליון, שם איש מר"צ שטוען שצריך לדרוס כל דוס, וכאן אמירה של עיתונאי שמאלני שאומר שצריך לסרס את המתנחלים. למה? כי הם מתנחלים! אסור שיהיו להם ילדים!
האמירות קשות, בוטות ולפעמים נוגעות אלינו באופן אישי. כך מצאתי את עצמי מתלונן שמאן דהוא קרא לרצוח אותי ולהשליך את גופתי ליער. ונחשו מה? את כל התלונות האלה ועוד מאות שכמותן החליטו בפרקליטות המדינה לסגור. למה לסגור? כי שי ניצן אומר שאלו הן "משאלות לב", כי פרקליט המדינה חושב שאין אפשרות ממשית שהאיומים יצאו לפועל וכי מי שמוביל את מדיניות הפרקליטות חוזר ואומר כי חופש הביטוי הוא ערך יסוד, ולכן גם אם נאמרות אמירות קשות, מסיתות ופוגעניות, אפשר להתמודד איתן שלא באמצעות כתב אישום.

בדברים האלה נזכרתי כאשר קיבלתי לידיי את כתב האישום בעניינו של מרשי-חברי, כאח הוא לי, בנצי גופשטיין. אומנם בעקבות הליך השימוע שערכנו לפני יותר משנה הוסרה עבירת שיבוש הליכי המשפט, אולם בנצי נאשם באמירות נגד הציבור הערבי ובפעילות נגד ההתבוללות ברחבי מדינת ישראל. כן, קראתם נכון! פעילות נגד התבוללות הופכת לגזענות! הפעילות של בנצי עם רעייתו ענת, להפוך כל אבן כדי להציל בנות יהודיות, היא לצנינים בעיני אנשי הפרקליטות (או אולי הפרקליטות שבתוך הפרקליטות), ובסופו של דבר רק בגין אמירות בסגנון שכל הערבים הם אויבים ופעילות החסד הגדולה שהוא עושה ישב בנצי על ספסל הנאשמים, וזאת בעקבות לחץ של התנועה הרפורמית, ולתפארת הדמוקרטיה הישראלית.
רבים מהקוראים כאן אומרים לעצמם "טוב, אנחנו לא בנצי גופשטיין וגם לא אנשי להב"ה ולנו זה לא נוגע", אבל אני רוצה להזכיר שבמהלך עשרים השנים האחרונות פניתי לא פעם לנתניהו ולאנשיו בתלונות וטענות נגד מי שעמד אז בראש המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות, שי ניצן. טענתי בזמנו כי ניצן רודף אנשי ימין, הגיש נגדי כתבי אישום שנועדו לסתום את פי, פגע בבנות 14 שכל מבוקשן היה להפגין נגד גירוש יהודים מביתם, ובשל השתתפות בהפגנות (שנחסמו בהן כבישים) הוא הורה באופן תקדימי לבקש את מעצרן של הילדות האלה, והן ישבו בבתי כלא חודשים רבים. על כל אלו שתק ראש הממשלה נתניהו וסבר שדווקא ראוי לקדם את ניצן, וניצן אכן הגיע עד המשרה הרמה של פרקליט המדינה. 
אני כמובן מצר על כתב האישום נגד נתניהו ויוצא להגנתו, אך חשוב שכולנו נלמד את הלקח: היום זה גופשטיין, מחר זה כל אחד מאיתנו. היום זה להב"ה, מחר זה כל ארגון אחר שפועל למען מדינה יהודית וערכים יהודיים.