“כלל הצריך לפרט – ופרט הצריך לכלל”

טור יהודי | הרב שמעון בן ציון

ארבעת המינים אגודים יחד, והם כמו כלל מאוחד. בתוך האגודה הזאת יש ערך לערבה לא פחות מהערך שיש לאתרוג. אי אפשר לברך על שלושה מינים, צריך כל אחד ואחד כדי לברך

אני זוכר לפני 45 שנה ואנחנו יושבים סביב השולחן, וחלק מאיתנו ישובים על הספה הישנה והמרופטת מימינו של רבנו. אנו, חבורה צעירה מתלמידי ישיבת מרכז הרב, שותים בצמא כל הגה היוצא מפיו של הרב, והרב צבי יהודה זצ"ל קורא מתוך ה'אורות' של אביו. בחור צעיר ששמו אלישע (אז עדיין לא קראו לו רבבות תלמידיו "הרב אלישע וישליצקי") שואל את הרב בתמיהה: "האם הכול סובב רק סביב כלל ישראל?! ומה עם כל הפרטים?" והרב משיב לו באהבה רבה ובחיבה יתרה: "הכלל הוא היסוד, וממנו נובע הכול, ומכאן מובן הערך של הפרטים כאשר הם מחוברים אל השורש היסודי, אל כלל ישראל". הרב אלישע זצ"ל מימש בכל יום ובכל שעה את התורה שלמד מרבנו בהיותו מוסר נפשו לזכות את הרבים בכל רחבי הארץ.

ארבעת המינים אגודים יחד, והם כמו כלל מאוחד. בתוך האגודה הזאת יש ערך לערבה לא פחות מהערך שיש לאתרוג. אי אפשר לברך על שלושה מינים, צריך כל אחד ואחד כדי לברך, כמבואר בשולחן ערוך בהלכות סוכה (תרנא, יב).
כך גם בישראל הפרט אינו נשכח ואינו נמחק. כל אחד ואחת יונקים את ערכם וכוחם מכוח היותם חלק מהכלל, וכך החלק נהיה עולם מלא. לדוגמה, נער המגיע לגיל מצוות כוחו מתעצם לעילא ולעילא כי כעת הוא חלק חשוב מהמניין, ולעיתים אי אפשר בלעדיו. עוד דוגמה מהעולם הצבא: בטנקים הרוסיים אין מתחשבים בכלל בנוחות של החייל, ולעומת זאת בשריון הישראלי השריונר מקבל תנאים נוחים ב'מרכבה' שלו, כי "האדם שבטנק ינצח", ו"האדם הוא הפלדה – השריון מתכת בלבד"!
כך אמר התנא רבי ישמעאל: "בשלוש עשרה מידות התורה נדרשת… בכלל הצריך לפרט ובפרט הצריך בכלל". מסביר הרב קוק זצ"ל שהמספר עשר מבטא את הריבוי הכללי המתאחד, ואילו המספר שלוש מבטא את הריבוי המתפרט והמסתעף. התורה שלנו נדרשת בשלוש עשרה מידות כי היא מקבצת במקום אחד את המספר המתאחד והמקושר עם המספר המתפרט. אכן, "פרט הצריך לכלל" הוא עיקרון ידוע, שהרי הפרט תמיד יונק כוחו מהכלל, אבל למדנו מהברייתא של רבי ישמעאל שגם "הכלל צריך לפרט", כי בלעדיו לא יהיו לו ערך ומשמעות. כך גם למדנו בפרקי אבות: "אם אין אני לי מי לי", המדגיש את ערכו של הפרט, "וכשאני לעצמי, מה אני", המדגיש את ההזדקקות והקשר של הפרט לכלל. "כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם"!
כל הצלחתנו בבניין מדינת ישראל האהובה תלויה בכך שעין אחת תתבונן אל מעלת הכלל, ועין שנייה לא תשכח את חשיבות האדם היחיד. אצל אומות העולם מצינו לעיתים שהכלל רומס את זכויות הפרט, אבל תורת ישראל מעלה על נס את שימת הלב והדאגה לגר, לעני, ליתום ולאלמנה ולכל מי שלא שפר עליו גורלו. עם העלייה לרגל לבית המקדש והתפילות ברוב עם תמיד הקפידו קהילות ישראל שלא יישאר אפילו אחד ללא שמחת החג.
ניטול את ארבעת המינים באגודה אחת, ומחיבור הכלל והפרט ייעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם!
חג שמח לכל בית ישראל.

כתבות נוספות מ"טור יהודי"