לסמן כבשים בלי לפסול אותם

העניין עדיין בתהליך ועוד לא יצא אל הפועל, ולכן אני פונה אליכם בבקשת עזרה למציאת פתרונות לנושא.

אנו נמצאים בימי בין המצרים שבהם אנו אבלים במיוחד על החורבן. כבר ציינו בעבר שחז”ל תיקנו לנו שלושה סוגי תקנות בקשר למקדש לאחר חורבנו: הסוג הראשון הוא תקנות שמטרתן להזכיר לנו את בית המקדש ולהשאיר אותנו קשורים אליו, והן הנקראות “זכר למקדש”. הסוג השני הן תקנות שמטרתן שנתאבל על החורבן, והן הנקראות “זכר לחורבן”.  הסוג השלישי, ועליו נרחיב הפעם, מכונה “מהרה ייבנה המקדש”. 

בסוג זה נכללות תקנות שתיקנו חז”ל מצפייתנו ומאמונתנו שהמקדש יכול להיבנות בכל שעה, ולכן אם נקל בהלכות מסוימות בזמן החורבן מפני שכעת אינן רלוונטיות, כאשר ייבנה במהרה המקדש יבואו להמשיך להקל בהן ולא יזכרו שהקלנו רק משום שהמקדש היה חרב. 

לדוגמה, משחרב המקדש תיקן רבי יוחנן בן זכאי שיהא יום הנפת העומר (ט"ז בניסן) כולו אסור לאכול בו תבואה חדשה. מצד הדין, בזמן המקדש אסור לאכול 'חדש' עד שעת הקרבת העומר, אך בזמן הזה, שאין עומר, ברגע שעלה השחר והאיר המזרח ביום ט"ז בניסן מותר לאכול מהתבואה החדשה. ולמה אסרו כל היום? משום "מהרה ייבנה המקדש", מפני שכשייבנה בית המקדש יאמרו 'אשתקד אכלנו מייד כשהאיר המזרח, אף עכשיו נאכל', ולא ידעו שאשתקד לא היה קורבן העומר, ולכן היה מותר לאכול כבר בבוקר, אך כעת שיש בית מקדש, רק כאשר יקרב העומר יהיה מותר לאכול מהתבואה החדשה.

יש גם תקנות שתוקנו משום "מהרה ייבנה המקדש", אך לא מפני חשש תקלה מחמת ההרגל של אשתקד אלא פשוט משום שעלינו לוודא שהכול יהיה מוכן מראש לעבודת המקדש: בגמרא (בכורות נג ע"ב) נאמר שאין לאדם להטיל מום בבהמות (כדי לפתור בעיה שקשורה למעשר בהמה) מכיוון ש"מהרה ייבנה המקדש", ונצטרך בהמות כשרות להקרבה. 

זו בדיוק הסיבה שאני מבקש את עזרתכם להחליף את שיטת סימון הכבשים בשיטה שלא תגרום למומים. 

עוד דוגמאות לתקנות חז"ל כעין אלו נביא בע"ה בעתיד.

ריבונו של עולם, ראה נא במאמצינו ובציפייתנו וגאלנו מהרה! 