ערבות הדדית

טור יהודי | הרב שמעון בן ציון

חכמינו לימדו אותנו מהו היסוד הגדול לבניין האומה: "כל ישראל ערבים זה בזה". הביטוי הנצחי הזה מלווה את עם ישראל לאורך כל הדורות. ישראל קיבלו עליהם את הערבות הזאת בברית שנכרתה בערבות מואב, ערב כניסתם לארץ, ובארץ ישראל מגיעה הערבות הזאת לשלמותה הלאומית. 
כאשר ירדנו למצרים נפגשנו עם האמת הזאת אצל אבותינו. יעקב אבינו שלח את יהודה בנו להקים ישיבה בגושן. שואל האדמו"ר רבי שלמה מרדומסק, בעל 'תפארת שלמה': למה שלח יעקב את יהודה? מדוע לא נשלח לוי, הרי הוא יתמנה לראש הישיבה! והשיב הרבי: יהודה קיבל עליו להיות ערב בעד בנימין אחיו הקטן. יהודה חפץ להחליף את בנימין, להישאר עבד במצרים, "וְהַנַּעַר יַעַל עִם אֶחָיו". 

יעקב אבינו רצה שהישיבה שתוקם במצרים תהיה מקום שהרוח השלטת בו היא ערבות הדדית. 

בשחר נעוריי, כאשר למדתי במרכז הרב, ביקש ממני מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל שאהיה חבר לבחור ישיבה שברח עם משפחתו מסוריה. הרב אמר: "ואהבתם את הגר", כי כל מי שמרגיש זר ונוכרי במקום חדש הרי שיש כלפיו לא רק אהבת ישראל אלא גם אהבת הגר.
בתי חב"ד שבכל פינה על הגלובוס מקיימים את מצוות הערבות בהידור בגופם ובנפשם. די לנו, אם נקרא את הסיפורים המופלאים על חילוץ והצלה מהרי ההימלאיה של בתי חב"ד בנפאל ובמזרח הרחוק, להבין עד כמה חדורה בעם ישראל מצווה זו.
בשנת תש"ז יצאה מצפון אפריקה אוניית מעפילים, יהודה הלוי שמה, לעבר חיפה. על סיפונה שהו מאות עולים ובהם צעירים רבים שחלמו להגיע לארץ ישראל. חמש משחתות בריטיות אכזריות התנפלו על הספינה, וחייליהן היכו ברשעות אנגלית אופיינית את המעפילים. סיפר לי עולה ממרוקו, חבר יקר כבן 90 שהיה על הספינה, כי צעירה ששמה שושנה ניסתה בכל כוחה להיאבק בחיילים הבריטים ובידה כלי נשק פרימיטיבי: קרש שנתלש מארגז אוכל. שושנה הושלכה למים, ובחסדי ה' ניצלה והובהלה לבית חולים בחיפה. התוכנית הייתה לגרש את שושנה למחנה המעצר בקפריסין, אך לוחמי המחתרת הנועזים חילצו אותה והביאוה למקום מבטחים. זה סיפור מופלא על גבורה יהודית ועל ערבות הדדית.
בקרוב יהיו בחירות בישראל. כל מי שנאמן לתורת ישראל צריך להעלות לראש סדר היום את הדרישה האולטימטיבית מממשלת ישראל שתעשה כל אשר בידה, ויש לה הרבה מנופי לחץ, להשיב לקבר ישראל את הדר גולדין ואורון שאול. אין הדבר תלוי אלא בנו, וממשלת ישראל יכולה לגרום לאויב לשלם מחיר על כל יום שהוא מחזיק בקדושים האלה.
זוהי הערבות האמיתית, ואם נמסור נפשנו על מימושה, בוודאי נזכה לברכה משמיים.
הבה נאמר כולנו איש אל רעהו את הברכה שנכריז בקול רם מחר, בשבת קודש: "חזק, חזק ונתחזק!"

כתבות נוספות מ"טור יהודי"