איך הדליקו נרות חנוכה בארץ גושן?

יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה

בתמונה: הרב יעקב ארזוני (היום משמש כרב של אולפנת קרית ארבע), הרב הצבאי שייסד את 'ישיבת גושן' בפאיד אשר ב'אפריקה',הרב (ד'ר) מרדכי הלפרין. התמונה צולמה כחדשיים לאחר תום מלחמת יום הכיפורים תשל'ד,
בתמונה: הרב יעקב ארזוני (היום משמש כרב של אולפנת קרית ארבע), הרב הצבאי שייסד את 'ישיבת גושן' בפאיד אשר ב'אפריקה',הרב (ד'ר) מרדכי הלפרין. התמונה צולמה כחדשיים לאחר תום מלחמת יום הכיפורים תשל'ד,

למען מי שאינם מכירים את סיפורה המרתק של ישיבת גושן במצרים, נביא מתוך דבריו של מר משה נוסבוים בעניין.

עם שוך הקרבות הקשים של מלחמת יום הכיפורים בשנת תשל"ד כוננה הפסקת אש בין ישראל למצרים. צה"ל חצה את תעלת סואץ והגיע לק"מ ה-101 מקהיר, ובסיס של צה"ל הוקם מעבר לתעלה, במקום שנקרא פאיד. שם התרכזו כוחות רבים כחצי שנה, עד הסכם הפרדת הכוחות.

בלוחמים היו תלמידי ישיבות הסדר שהתגייסו למלחמה וכן תלמידים לשעבר של הרב אריה בינה זצ"ל. הרב בינה ראה בחזונו הזדמנות להקים שם מוסד תורני שישמש את הלוחמים ואת המבקרים הרבים שיבואו לשם מכל קצוות הארץ. לשם כך הוחלט להקים ישיבה במקום, ושמה בישראל, כלומר במצרים, ישיבת גושן.

השם לא נבחר במקרה: בני ישראל התגוררו בארץ גושן שבמצרים, כפי שנקרא בשבת הבאה, פרשת ויגש. על פי המבואר במדרש שלח יעקב את בניו לשם "לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא תורה", כלומר להקים מרכז רוחני במצרים.

הגר''ע יוסף עם ראש ישיבת גושן בפאיד מצרים -- חורף תשל''ד
הגר"ע יוסף עם ראש ישיבת גושן בפאיד מצרים — חורף תשל"ד

במקימי הישיבה אפשר למצוא את ידידנו הרב יהושע בן מאיר שליט"א, שהיה באותו הזמן רב אוגדה, וכן את רב המרחב של מצרים, ידידנו הרב ד"ר מרדכי הלפרין שליט"א. לישיבה הגיעו מדי פעם רבנים שונים כדי למסור שיעורים, ובהם הרב הראשי לצה"ל הרב שלמה גורן, הרב עובדיה יוסף והרב רפאל לוין זכר צדיקים לברכה, וכן יבדל"א הרב אביגדור נבנצל שליט"א ורבנים אחרים.

בפועל החלה הישיבה לתפקד עם כיבוש המקום ופעלה כחצי שנה, עד פסח. היא פורקה עם החתימה על הסכם הפרדת הכוחות שחתמה ישראל עם מצרים לאחר המלחמה.

 

השבוע נתן לנו ידידנו הרב ד"ר מרדכי הלפרין שליט"א אפשרות לפרסם הלכות מיוחדות לחנוכה בעריכת מכובדנו הרב יעקב כ"ץ שליט"א (היום ראש הכולל בישיבת 'נתיב אריה' ברובע היהודי). הלכות אלו נכתבו לבני הישיבה המגויסים, ועל דף ההלכות מוטבעת החותמת "ישיבת גושן – פאיד – מצרים".

בתחילת פסקי ההלכה מובאות ההלכות המעשיות של הדלקת נרות חנוכה:

חיילים החונים על פני השדה ואוכלים וישנים תחת כיפת השמיים, בין שבשטח פתוח ובין שבתעלות מגולות או בשוחות שאינן מקורות מלמעלה, אינם חייבים להדליק נר חנוכה במקום הימצאם. והגרש"ז אויערבאך הורה שידליקו בלי ברכה.

מחנה שיש בו אוהלים הנחשבים לדירה ויש בו חדר אוכל שהחיילים אוכלים בו בקביעות אפשר להדליק בו בברכה, בין שבפתח האוהל שישנים בו ובין שבחדר האוכל המשותף. ולכתחילה רצוי יותר להדליק בפתח האוהל שישנים בו.

מכאן ההוראות עוברות ל"הלכות טנק":

בימי כוננות גבוהה, כשצוותי הטנקים יושבים בהם בקביעות ואינם נמצאים במבנים או באוהלים כלשהם, הם חייבים להדליק בטנק בברכה, כי זוהי דירתם.

גם אם הם אוכלים מחוץ לטנק, על פני השדה, הדין אינו משתנה, והטנק נחשב לדירתם אם הם דרים בו וישנים בו בקביעות.

כשמדליקים בטנק, אם יש אפשרות להדליק בטפח הסמוך לכניסה אליו, ידליקו שם. אם לאו, ידליקו בתוך הטנק (אם החוק הצבאי מאפשר זאת) ולא על הטנק מבחוץ.

במה מדליקים? מובן שמצווה מן המובחר להדליק בשמן זית, שבו נעשה הנס במקדש. אך בשעת הדחק אפשר להדליק פנס כיס שיש לו סוללה היכולה לספק חשמל לפנס כדי שידלוק במשך הזמן הנצרך, ואף מותר לברך עליו. פסק זה מובא שם בשם הגרי"ש אלישיב והגרש"ז אויערבאך זצ"ל.

מהי שעת ההדלקה במצבי חירום אלו? בדיעבד יכול להדליק עד עלות השחר אם ערים בסביבתו. ואם כולם ישנים, ידליק בלי ברכה.

חידוש גדול מצאנו בקובץ ההלכות:

אם יש האפלה ואסור להדליק אור, ואין אפשרות להדליק אפילו בתוך מקום דירתו, ידליק בלי ברכה החל מפלג המנחה, ויכבה את הנר לאחר חצי שעה (אף שזמן זה הוא קודם השקיעה). אך אם אפשר, מוטב שיכבנו רק לאחר שתשקע החמה.

בהלכות שם כתובים גם דיני הרואה נר חנוכה; הלכות אלו בדרך כלל אינן מצויות, אך לעיתים דוקא בצבא הן הופכות רלוונטיות: חייל שאין לו אפשרות להדליק כלל ואף לא מדליקים עליו בביתו, כשרואה נר חנוכה יברך ברכת שעשה ניסים לאבותינו, ובלילה הראשון יוסיף גם את ברכת שהחיינו.

עוד הלכות ייחודיות נכתבו שם לחיילים נשואים: חיילים נשואים שנשותיהם מדליקות בביתם הקבוע יוצאים ידי חובה בהדלקת נשותיהם, ואף לכתחילה. אך אם רוצים להחמיר על עצמם ולהדליק, לדעת הרמ"א יכולים להדליק בברכה, ויש חולקים.

נשואים שביתם הקבוע סגור ואיש מבני ביתם אינו מדליק שם, אינם יוצאים בהדלקת נשותיהם במקום הימצאן, וחובה עליהם להדליק במקום דירתם הנוכחי.

הלכות אלו לחיילים נשואים כתב גם ידידנו הרב הראשי לצה"ל הרב אייל קרים שליט"א בספרו 'קשרי מלחמה' (חלק ג סימן נ).

הלכות אלו והלכות נוספות הייחודיות לחיילים מופיעות בספרי הלכות צבא למיניהם, ובהם בספר 'הלכה כסדרה בצה"ל' (כרך א, עמ' 83–102), שכתב ידידינו הרב שמואל דב רוזנברג זצ"ל, שבימים אלו מלאו שלוש שנים להסתלקותו.

הבאנו כאן לצורכי לימוד את הדיונים ההלכתיים בעניין הדלקת נרות חנוכה בצבא בכלל ובטנק בפרט. ברצוננו לציין שהלכה למעשה צריכים לנהוג כפי שפוסקת הרבנות הצבאית הראשית בעניין.

המעוניינים להרחיב בנושא יוכלו לקבל את חוברתנו, 'להדר או להחמיר' בענייני החנוכה, בכתובת hl@puah.org.il. כמו כן אפשר לבקש חוברות נוספות בענייני חנוכה ומנהגיו בהלכה ובאגדה.

כתבות נוספות באותה קטגוריה