חמודי, למה לא שומעים אותך אומר בקול?

הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה | יורה דעה

בפסח האחרון טיילנו עם משפחתנו בחורבת סעדים שעל יד ירושלים. בעוד אנו נהנים מהמסלול היפה הצעתי לכולם לומר יחד בנעימה תשעים פעם את המילים: 'ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן ברכה על פני האדמה'.
מנהג זה אנו נוהגים לאור הדיון ההלכתי לגבי אדם שאינו זוכר אם אמר 'ותן טל ומטר' או 'ותן ברכה' בחילופי הזמנים של הקיץ והחורף.
כאשר אדם אינו זוכר אם ביקש גשמים או לא, ההלכה מתייחסת להסתברות שלאחר זמן מסוים האדם כבר רגיל לומר את הנוסח הנכון. לכן לאחר שעברו שלושים יום מאז השתנה נוסח הברכה יש חזקה שאמר כראוי, ואינו צריך לחזור. מתוך כך הציעו הפוסקים לומר תשעים פעמים את הנוסח הנכון וכך להתרגל אליו, ואז אין צורך לחזור במקרה של ספק.
כך גם אנו נוהגים, ובכל פעם שמחליפים את הנוסח בין העונות, אנו עם ילדינו אומרים את הנוסח החדש תשעים פעמים בנסיעה משותפת או בכל אירוע מתאים אחר.

כאמור, הפעם בחרנו לומר זאת במהלך הטיול, וקיבלנו תגובות מעניינות מהאנשים שבאו מולנו. אספר לכם מה היו התגובות, ואשמח לשמוע כיצד אתם הייתם מגיבים…
– "אוי, רעיון נהדר, אבל זה לא מתאים לספרדים, המשנים את נוסח הברכה מתחילתה".

– "הרב, מה הדין אם אינך זוכר כמה פעמים אמרת?"
– "זה של שוואקי או של מרדכי בן-דוד?"
– "הרב, תיזהר, עוד מעט יתחיל גשם".
– "חמודי, למה לא שומעים אותך אומר בקול?"
– "אתם צריכים השלמה למניין?"
נו, ומה אתם הייתם אומרים?
בשעה טובה הגענו לזמן שאנו מצפים ומתפללים לגשמי ברכה. נוסף על הזכרת גבורות הגשמים, 'משיב הרוח ומוריד הגשם', התחלנו גם לבקש 'ותן טל ומטר לברכה' בברכת השנים.
עסקנו בעבר בעניינם של הגשמים בעיקר מבחינה רעיונית, סביב הקשר שבין מעשי האדם לבין הזכות להתברך בירידת גשמים, וכמו כן הרחבנו בעניין מעלתה של ארץ ישראל בהקשר של ירידת הגשמים. הפעם נוסיף ונרחיב בנושא שאילת הגשמים מהבחינה ההלכתית.
בעבר סיכמתי את פסקי מורנו הרב מרדכי אליהו זצ"ל בענייני שאילת גשמים, והינה הסיכום לפניכם, לפי מנהגי האשכנזים והספרדים.
כידוע, בארץ ישראל מתחילים החל מליל ז' במרחשוון לומר 'ותן טל ומטר לברכה' בברכת השנים אצל האשכנזים, ואצל הספרדים מתחילים לומר 'ברך עלינו' וממשיכים כל החורף עד ערב פסח במנחה.
בחו"ל מתחילים לשאול גשמים שישים יום לאחר התחלת תקופת תשרי, שהיא המקבילה של הסתיו על פי הלוח היהודי. התקופות, שהן עונות השנה על פי היהדות, מחושבות על פי מהלך השמש, ולכן אפשר להיעזר בלוח הלועזי כדי לחשב אותן. היום השישים מתחילת תקופת תשרי חל ב-5 בדצמבר למניינם (אם חודש פברואר שאחריו נמשך 28 יום) או 6 בדצמבר למניינם (אם חודש פברואר שלאחריו נמשך 29 יום).
אם בימות הגשמים אמר 'ותן ברכה' או 'ברכנו' ולא ביקש גשם אין תפילתו שלמה, וצריך לחזור ולבקש גשם, אך אם נזכר קודם שסיים תפילתו, יכול לבקש גשם גם במקומות אחרים.
• אם נזכר כשהוא עדיין בברכת השנים (אפילו כבר אמר 'ברוך אתה' של החתימה, אך טרם הזכיר שם ה'), יתחיל שוב מתחילת הברכה וישאל גשמים כראוי. לספרדים, אם נזכר כשהוא בתוך ברכת 'ברכנו', יתחיל שוב 'ברך עלינו'. וטוב שישהה מעט לפני שחוזר לתחילת הברכה כדי הילוך דל"ת אמות.
• נזכר לאחר שאמר את שם ה' של חתימת הברכה, יאמר את המילים 'למדני חוקיך' ויחזור לתחילת הברכה ויאמרה כראוי.
• נזכר לאחר שאמר את מילת 'מברך' בחתימה, ימשיך 'השנים' ויאמר מייד 'ותן טל ומטר ולברכה' (מובן שגם אם סיים לגמרי את הברכה ונזכר מייד, יאמר כך).
• נזכר לאחר שכבר התחיל את הברכה הבאה, 'תקע בשופר', ואפילו אמר רק את המילה 'תקע', ימשיך בתפילתו עד ברכת 'שומע תפילה', ושם יאמר לפני 'כי אתה שומע': 'ותן טל ומטר לברכה', וימשיך 'כי אתה שומע…'.
• נזכר רק לאחר שאמר 'ברוך אתה ה" של ברכת 'שומע תפילה', יסיים 'למדני חוקיך' ויחזור ויאמר 'ותן טל ומטר לברכה', וימשיך 'כי אתה שומע…".
• נזכר לאחר ברכת 'שומע תפילה', קודם שהתחיל 'רצה', יאמר מייד 'ותן טל ומטר לברכה' ואז ימשיך 'רצה'.
• נזכר לאחר שהתחיל 'רצה', חוזר ל'ברכת השנים' ושואל גשם כראוי וממשיך את תפילתו משם והלאה.
• נזכר רק לאחר שאמר 'יהיו לרצון אמרי פי' וכו' השני, שבסוף התפילה, חוזר לראש התפילה.
אדם שהתבלבל ושאל גשם או אמר 'ברך עלינו' כבר משמחת תורה, בדיעבד אינו צריך לחזור על תפילתו.
כאשר אדם מסופק אם שאל גשם או לא, עד שלושים יום מיום התחלת שאלת הגשמים חזקה שאמר כפי שהורגל מקודם, דהיינו שלא שאל גשם, וצריך לחזור ולשאול כפי שפירטנו לעיל.
לאחר שלושים יום חזקתו שהתפלל כראוי ושאל גשמים, ואינו צריך לחזור.
כפי שכתבנו לעיל, עצה טובה שנתנו הפוסקים להתרגל לשאול גשמים כראוי היא לומר תשעים פעם במרוכז 'את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה', ואז אם מסתפק אם שאל גשמים, חזקה ששאל ואינו צריך לחזור אף בתוך שלושים יום מתחילת זמן שאלת הגשמים.
כאמור, למנהג הספרדים לא משנים רק מילים יחידות, אלא כל נוסח הברכה שונה בין הקיץ לחורף. כדי להתרגל אפשר לומר תשעים פעמים 'רופא חולי עמו ישראל, ברך עלינו' בחורף, או 'רופא חולי עמו ישראל, ברכנו' בקיץ.
להרחבות אפשר לעיין בחוברותינו בענייני הגשמים, שתוכלו לקבלן בדוא"ל: כלו לקבלן בדוא"ל: hl@puah.org.il. hl@puah.org.il.