ארבע מצות וחמישים חוברות

יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה

הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל היה רגיל לדרוש בשם הרב כהנמן פסוק מההלל שאנו אומרים בכל ימי הפסח. בפרקי ההלל אנחנו אומרים: "קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים". שאל הרב כהנמן: למה קודם רינה ואחר כך ישועה? לפי הסדר ההגיוני צריך לומר רינה רק אחרי שכבר הגיעה הישועה. וענה: "אם מדובר באוהלי צדיקים, באנשים גדולים, הרי שהאמונה והביטחון בישועה שתגיע כל כך בתוקף עד שהלב כבר מתרונן ומשמיע קול רינה גם בטרם תבוא הישועה בפועל" (מתוך הספר 'סולם יעקב' על הרב אידלשטיין זצ"ל).
אנו קרבים לימי הפסח, אך מצויים עדיין תחת מגפת הקורונה, ומכל מקום בטוחים אנו שהקב”ה ישמור עלינו ויושיענו ומתפללים כי נראה את הישועה בקרוב.

בליל הסדר נשתה בע”ה ארבע כוסות יין כתקנת חז”ל המחייבת את כל בני המשפחה בשתייתן: “הכל חייבין בארבעה כוסות הללו, אחד אנשים ואחד נשים ואחד תינוקות” (פסחים קח ע"ב).
אומנם המצווה היא מדרבנן, אך חז"ל הקפידו ביותר על יישומה עד כדי כך שאפילו עניים המתפרנסים מצדקה מחויבים בארבע כוסות גם אם ייאלצו למכור חלק מבגדיהם לשם כך. וכן מסופר בגמרא (נדרים מט ע"ב) על רבי יהודה שהיה שותה ארבע כוסות ולאחר מכן נאלץ לחבוש את ראשו בשל כאבים "מפסח ועד עצרת", כלומר במשך שבעה שבועות. וכן נפסק בשו"ע (או"ח תעב, י) שגם אדם שמצטער קצת בשתיית היין צריך להתאמץ ולשתות. המשנה ברורה (שם, ס"ק לה) הסביר שהדברים אמורים אם השתייה תגרום רק לכאבי ראש וכדומה, שאז צריך להתאמץ ולשתות, אך אם כתוצאה מהשתייה ייחלה ממש עד שייפול למשכב, אינו מחויב.
סיבת ההקפדה היתרה במצוות חכמים זו היא כיוון ששתיית ארבע הכוסות מזכירה ומפרסמת את נס יציאת מצרים וחירות ישראל: “ארבעה כסי תקינו רבנן דרך חירות” (פסחים קיז ע"ב).
זהו גם ההסבר לכך שגם נשים חויבו במצווה אף שזו מצווה שהזמן גרמא. הואיל וגם הן היו באותו הנס, ואף נאמר כי הגאולה התרחשה בזכות נשות ישראל במצרים.
ידוע הטעם למניין ארבעת הכוסות כנגד ארבע לשונות הגאולה. ויש לשאול: מדוע תיקנו חז”ל דווקא ארבע כוסות יין זכר לכך, ולא ארבע מצות, לדוגמה?
יש שביארו שכנגד לשונות הגאולה עלינו לשבח ולשיר לקב”ה, וכידוע “אין אומרים שירה אלא על היין” (‘חתם סופר’, פסחים צט ע”ב).
הגרש”ז אויערבאך זצ”ל (שלמי מועד, עמ’ שעא) הסביר שלשונות הגאולה מבטאות את ההדרגה שהייתה בגאולה, וכל אחת מהן מצביעה על מדרגה גבוהה יותר של גאולה: הוצאה, הצלה, גאולה, לקיחה; בהתאם לזה שותים כוסות של יין, שכל כוס משפיעה על השותה ומשמחת אותו יותר ויותר.
בדרך נוספת אפשר לבאר על פי המסופר בגמרא (סנהדרין לח ע”א), שבני רבי חייא ישבו בסעודה ושתקו, ואמר רבי לתת להם לשתות יין כדי שיתחילו לדבר, ולאחר ששתו אמרו דברים נשגבים על הגאולה, ונאמר שם בגמרא על כך "נכנס יין יצא סוד". כך גם אנו שותים יין בליל הסדר כדי להעמיק בסיפור ענייני יציאת מצרים והגאולה.
המעוניינים להרחיב בנושא יוכלו לקבל את חוברתנו ‘ארבע כוסות’ בכתובת הדוא”ל
hl@puah.org.il. לאחרונה הכנו 50 סוגי חוברות חדשות בענייני פסח בנושאים מגוונים, ואפשר לקבל גם אותן בכתובת הנ”ל.

כתבות נוספות באותה קטגוריה