הילדה נרגעה אך ה’חפץ חיים’ בכה

יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה

בתו של ה'חפץ חיים' שיחקה פעם במשחק מחבואים. כשהגיע התור שלה להתחבא, מצאה לה מחבוא טוב כל כך, עד שהילדים ששיחקו עימה התקשו למצוא אותה. הם חיפשו שעה ארוכה, אך לא מצאוה. נואשו הילדים והחליטו לשחק משחק אחר בפינת החצר. משראתה הילדה שעבר זמן רב והילדים אינם מוצאים אותה, יצאה מהמחבוא וחיפשה אותם. והינה היא מבחינה שהילדים משחקים במקום אחר ובמשחק אחר, ואותה שכחו. היא נפגעה מאוד ורצה אל אביה, ה'חפץ חיים', וסיפרה לו בבכי קורע לב על הילדים שנטשו אותה והלכו לשחק משחק אחר.

ה'חפץ חיים' הקשיב לה והרגיע אותה, והיא שבה ופנתה לעיסוקיה. ואומנם הילדה התעודדה, אך ה'חפץ חיים' נותר במקומו ופרץ בבכי. לשאלת הרבנית על בכיו השיב לה ה'חפץ חיים' באנחה כבדה: "אוי, רעייתי היקרה, הלא תביני. ראי כמה שנים חלפו מאז חרב בית המקדש. מאז ועד היום הקב"ה ממתין, מתחבא ומחכה שנחפש אותו, ואילו אנו מחפשים קצת ומתייאשים, עוזבים אותו והולכים למקום אחר, לאיזה משחק אחר, ולמעשה מחפשים לברוח מהאמת. כל כך קשה לחשוב על הצער שנגרם למעלה וגם למטה".

השנה חל תשעה באב בשבת, והצום נדחה ליום ראשון (בתקווה שייהפך לששון ולשמחה). במצב זה יש כמה הלכות מיוחדות, ונעסוק בחלקן.

ראשית יש לדעת שאף שהתאריך בשבת הוא ט’ באב, אין מראים בשבת זו סימני אבלות, ואוכלים ושותים כבכל שבת, ואף בסעודה שלישית אוכלים "אפילו כסעודת שלמה בשעתו" (שו"ע או"ח תקנב, י). אומנם שלא כבשאר שבתות, יש להפסיק לאכול סעודה שלישית כמה דקות לפני השקיעה עקב כניסת הצום. מכל מקום עדיין לא יושבים על הארץ ולא מחליפים לבגדי חול עד לצאת הכוכבים כדי שלא להראות אבלות בזמן שהוא עדיין שבת.

להלכה נפסק בשולחן ערוך (או"ח תקנד, ה) שמעוברות ומיניקות חייבות להתענות בתשעה באב. אלא שכאשר הצום נדחה ליום ראשון דינן קל יותר. אך מכיוון שלמעשה נחלקו הדעות בעניינן, מן הראוי לשאול רב על כל מקרה לגופו (ועיינו ספר פוע"ה, חלק ג, עמ' 70 ועמ' 334).

באשר לבעלי ברית, כלומר אבי הבן ואימו, המוהל והסנדק, פסק השולחן ערוך (או"ח תקנט, ט) שהם אינם משלימים את התענית בצום נדחה, אלא לאחר מנחה גדולה יכולים לאכול. המשנה ברורה הוסיף שבכלל זה גם הפודה את בנו והכוהן כאשר הפדיון נעשה בזמנו. אומנם למעשה במקומות רבים נוהגים לצום, ועורכים את הברית או הפדיון סמוך לערב, ואת הסעודה – לאחר סיום הצום (בערוך השולחן כתב על כך: "ומכל מקום לא ראינו ולא שמענו מי שיעשה כן… ולא לבד תשעה באב אלא אפילו כל תענית, ואפילו תענית הנדחה, אין עושים שום סעודה בין של מילה בין של פדיון הבן עד הלילה, וכן המנהג הפשוט, ואין לשנות").

במוצאי תשעה באב נדחה אין ממשיכים לנהוג מנהגי האבלות כמו במוצאי תשעה באב בשנים אחרות, ומייד לאחר צאת הכוכבים מותר להסתפר, לכבס ולרחוץ במים חמים, אך לדעת רבים יש להימנע מאכילת בשר ושתיית יין, שהואיל והיו באותו היום בצום, אין ראוי שמייד אחריו ישמחו בבשר ויין (רמ"א תקנח, א; מ"ב ד–ה). ויש מקילים לאכול בשר ולשתות יין מייד אחר צאת הצום (פר"ח, תורת המועדים יא, ח).

להרחבה אפשר לקבל את חוברותינו בענייני תשעה באב נדחה ותשעה באב שחל ביום א' בכתובת הדוא"ל hl@puah.org.il.