הפגישה השנייה היא החלטה או התחלה?

יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה

לפני כחודשיים קיבלתי טלפון מאחד מתלמידיי בעבר המתגורר כעת ברמת הגולן ועוסק בגידול בקר. הוא בישר לי שנולדה בעדרו פרה אדומה ואמר שישמח מאוד אם אבוא לראותה. אמרתי לו שאני מקווה שמצויה בפניו רשימת ההוראות המפורטות כיצד לגדל את הפרה נכון על מנת שתהיה כשרה לשימוש כמצוותה. הזכרתי לו שהעיקר הוא לוודא שלא יעלה עליה עול וכן שלא להשתמש בה שימושים דומים. התלמיד אישר שלמד את העניין, וסיימנו בברכת להתראות בקרוב.

באותם ימים סיפר לי ידידנו היקר והמומחה הגדול בנושא, הרב עזריה אריאל שליט"א, על פרה אדומה אחרת שנולדה בגולן, במקום אחר. החלטנו שנערוך נסיעה משותפת כדי לבדוק בשטח את אדמימותן של הפרות ולדעת אם הן עומדות בדרישות ההלכתיות של מצוות הפרה האדומה.

כפי שסיפרתי לכם פעם, בעבר נולדה פרה אדומה בכפר חסידים, אלא שכעבור כשבוע פורסמה 'מודעת אבל' ובה נכתב שצמחו לפרה כמה שערות שחורות.

במהלך הדרך הארוכה לגולן התפתח דיון הלכתי נרחב בעקבות מחקריו וכתביו של הרב עזריה בעניין.

בתום הדיון הארוך הגענו לגולן. בתחילה בדקנו עגלה שהייתה בת שבוע, ולאחר מכן בדקנו עגלה בת חודש וכן כמה עגלות אדומות בעלות שערות יחידות שגונן חום בהיר. על פי ניסיון העבר אנו יודעים ששערות חומות עשויות להפוך לאדומות. משם נסענו לחוותו של תלמידי, שמענו ממנו סקירה על דרך הגידול הזהיר של הפרות ובדקנו את הפרות האדומות שנולדו בחוותו השנה.

כדי לעבור בדקדוק על כל פרה החלטנו שבסיום הבדיקה נעשה בדיקה חוזרת בציוד מיוחד של הגדלה שדרכו אפשר לראות מראה הקרוב למראה הנראה בעין. גם דנו בשאלה למה בדיוק אנו קוראים אדום, ואם גם חום-אדום נחשב אדום לעניין זה או לא.

למעשה, פרה אדומה שכולה תמימה עדיין אין לנו, אך חלק מהמקומות שנראו בהירים בהחלט ייתכן שיאדימו עם הזמן. הכול תלוי בתפילות שלכם.

בדרך חזרה דנתי עם הרב עזריה כיצד נוכל להשיג ילדים שנולדו בטהרה ומעולם לא נטמאו, כפי שדרשו חז"ל, כדי שיוכלו להתעסק בשרפת הפרה ובטהרת הטמאים, אם אכן תוגדרנה פרות אלו אדומות תמימות.

חשבנו אולי לפנות לבית החולים ביקור חולים בירושלים, שבו נפרדת מחלקת היולדות משאר בית החולים, ולערוך עימו שיתוף פעולה לאפשרות לידת כוהנים בטהרה. מה דעתכם?

במהלך הביקור גם חזרנו על הצעתנו ליצור קשר עם ארגון מגדלי הפרות האדומות בסקנדינביה, המציינים שבשרן של הפרות האדומות נחשב איכותי יותר, ולייבא מהם עוברים מוקפאים (בדומה לתהליך הנעשה בבני אדם דרך מכון פוע"ה). כך נוכל להרגיל את הפרות הללו להתאים את עצמן לגידול במזג האוויר החם של ישראל.

בסיום הביקור התפללתי ואמרתי לקב"ה: "אנחנו השתדלנו מצידנו, בבקשה כעת עזור לנו להיטהר בעזרת פרה אדומה".

כשעושים חשבון פשוט מגלים שבעוד שנתיים (הזמן שבו פרות אלו יגדלו ויהיו ראויות לשימוש) תהיה שנת תשפ"א, שראשי התיבות שלה הן 'תהיה שנת פרה אדומה'.

המעוניינים להרחיב בנושא יוכלו לבקש את חוברתנו 'פרה אדומה – טעמים, הלכות וגידולה בימינו' בכתובת הדוא"ל

hl@puah.org.il. 