התקיעות שינצחו את הקורונה

יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה

הקורונה הביאה עימה מגוון גדול מאוד של שאלות שלא חשבנו עליהן בעבר. נוסף על השאלות בענייני המניינים והתפילות בימים הנוראים עלו באופן טבעי גם הרבה שאלות בנוגע לתקיעת שופר בראש השנה, בעיקר כיוון שבראש השנה הנוכחי יצטרכו יותר אנשים מבדרך כלל לשמש בעלי תקיעה כדי לאפשר למניינים רבים יותר להיפתח וכן כדי לסייע למבודדים לשמוע את קול השופר.
נזכיר כמה מהדברים המרכזיים שיש להקפיד עליהם כדי לקיים את המצווה כראוי.


בעניין ברכת השופר וברכת ‘שהחיינו’, כשבעל התוקע כבר יצא ידי חובה ותוקע בשביל אחרים הראוי ביותר הוא שאחד השומעים יברך ויוציא גם את שאר השומעים, ובפרט אם מדובר בתוקע לנשים (ונשים ספרדיות לא תברכנה בכל אופן).
בתקיעות של תש”ת (תקיעה, שברים, תקיעה) ותר”ת (תקיעה, תרועה, תקיעה) אורך התקיעה הרצוי הוא כשלוש שניות, ובתקיעות של תשר”ת (תקיעה, שברים-תרועה, תקיעה) אורך התקיעה הרצוי הוא כחמש שניות. זאת כדי שה’תקיעה’ תהיה באורך שווה לשברים ולתרועה של אותה סדרה.
יש להשתדל שהתקיעה תהיה יציבה, ללא עליות וירידות, אך הדבר אינו מעכב, “כל הקולות כשרים בשופר” (ר"ה כז ע"ב, שו"ע תקפו, ו).
ב'שברים' יש לתקוע שלושה קולות, כל שבר יימשך כחצי שנייה, ובסך הכול שלושת השברים יחד יימשכו כשתי שניות. ב'תרועה' יש לתקוע תשעה קולות שסך הכול אורכם יחד כשתי שניות.
כדי לצאת ידי חובה די לשמוע שלושים קולות. המנהג לתקוע מאה קולות הוא רק תוך כדי התפילה. לכן המתפלל תפילת יחיד, כגון שהוא בבידוד וכדומה, לא יתקע באמצע תפילת לחש של מוסף אלא יסתפק בשלושים קולות שתוקע לפני מוסף.
שלושים הקולות הם תקיעה, שברים-תרועה, תקיעה, אחר כך תקיעה, שברים, תקיעה, ואחר כך תקיעה, תרועה, תקיעה. על כל סדרה חוזרים שלוש פעמים.
נוהגים לתקוע שברים-תרועה של התקיעות הראשונות, המכונות ‘תקיעות דמיושב’, בנשימה אחת, בהפסקה של כשבריר שנייה בלבד ביניהן, ובתקיעות המכונות ‘תקיעות דמעומד’ בשתי נשימות נפרדות לשברים ולתרועה. וטוב שהמקריא יעשה הפסקה קטנה בין המילים שברים – תרועה בתקיעות שהן בשתי נשימות כדי להזכיר לבעל התוקע לתקוע בשתי נשימות. ויש שנוהגים לתקוע תמיד בשתי נשימות. כשתוקעים ליחיד עושים את השברים-תרועה בנשימה אחת בלבד.
בזכות התקיעה כהלכתה יתקבלו תפילותינו לעצירת המגפה, ונזכה לביאת הגואל ולבניין בית המקדש.
כפי שאמרנו בעבר, עניין הטהרה כבר מסודר, שהרי תשפ”א היא “תהיה שנת פרה אדומה”.
להרחבה אפשר לקבל את חוברתנו בענייני השופר ושאר חוברות ראש השנה בכתובת הדוא”ל

כתבות קודמות