ואתחנן – ט"ו באב

יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה

שכשמעיינים בטיבם של אירועים אלו רואים שהם משמשים ביטוי לאחדות עם ישראל, ובכך ט"ו באב מתקן את תשעה באב, שבו נחרב בית המקדש השני בגלל שנאת חינם.

בזמן המפגש שלי עם הרבי מלובביץ' בענייני פוע"ה ובענייני המקדש יצא לי לשוחח עם כמה תלמידים מובהקים של הרבי, ושמעתי מהם דברים שנחרטו בי עד היום. הם סיפרו שהרבי היה מתחיל להתכונן לימים הנוראים כבר מחודש אב, והביא רמז לדבר בשם השל"ה, שמזלו של חודש אב, אריה, הוא ראשי תיבות של אלול, ראש השנה, יום הכיפורים, הושענא רבה, והיינו שכבר בחודש אב מתחילה ההכנה לחודש אלול ולימים הנוראים.
כמו כן שמעתי שהיו שדרשו שיש רמז לימי התשובה בזה שאמר משה לישראל: "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם… מחוטב עציך עד שואב מימך". 'חוטב עציך' – זה יום ט"ו באב, שהוא יום אחרון לכריתת עצים למערכה; 'עד שואב מימיך' – זה יום הושענא רבה, שהוא סוף זמן ניסוך המים בחג.
בערב שבת זו חל ט"ו באב. על יום זה נאמר במשנה (תענית ד, ח): "אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן… ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים". דהיינו שהיו יוצאות לחולל בכרמים ומתוך כך משתדכות.

פירטנו לכם בעבר את המובא במקורותינו בהרחבה באשר למאורעות יום זה, על פי דברי הגמרא (עיינו תענית ל ע"ב – לא ע"א וכן בבא בתרא קכא ע"א – קכא ע"ב): כלו מתי מדבר, הותרו שבטים לבוא זה בזה, הותר שבט בנימין לבוא בקהל, פסקו לכרות עצים למערכה, ביטל הושע בן אלה את שומרי גבול שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים לירושלים, וכן ביום זה ניתנו הרוגי ביתר לקבורה.
יש האומרים שכשמעיינים בטיבם של אירועים אלו רואים שהם משמשים ביטוי לאחדות עם ישראל, ובכך ט"ו באב מתקן את תשעה באב, שבו נחרב בית המקדש השני בגלל שנאת חינם.
למעשה, כדי לבטא את השמחה באירועים אלו הדגשנו בעבר שלא כולם ימי שמחה ממש, אלא הדגש בימים אלו הוא סיום הצער, וגם זה גורם שמחה והודיה.
ואם תשאלו מה הקשר בין אחדות עם ישראל לבין גמר כריתת העצים למערכה, נראה שיש להסביר כך: מאותו היום ואילך יורד כוחה של החמה באופן שכבר ניכרת לחות בעצים המקשה על הבערתם וכן גורמת חשש שיהיו בהם תולעים הפוסלות אותם למזבח, לכן כבר לא כורתים עוד. השמחה על כך היא על השלמת המצווה, כפי ששמחים בסיום מסכת, לדוגמה (רשב"ם בבא בתרא), או על שאין צורך לעבוד בכריתת עצים ואפשר להקדיש יותר זמן ללימוד תורה (רבנו גרשום). הגמרא מציינת גם את ט"ו באב כיום שממנו והלאה הלילות מתארכים ויש אפשרות להגביר בהם לימוד תורה, ועל כך השמחה. אם כן, עם ישראל זכה לסיום מצווה ולהגברת לימוד תורה יחדיו, ואין לנו כוח המאחד אותנו יותר מעבודת המקדש ותלמוד התורה.
נוסף על כך בט"ו באב הירח במילואו, וכידוע עם ישראל נמשל ללבנה. יש כאן מהלך של מילוי ועלייה לאחר הירידה הגדולה של החורבן בתשעה באב, ויש בכך נחמה לעם ישראל שהם עתידים להתחדש כמו שהירח מתחדש מדי חודש בחודשו. 

כתבות נוספות באותה קטגוריה