יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה

מעשה שהיה בעיר אחת בחוץ לארץ שהייתה עצירת גשמים, ובאו הגויים אל היהודים והוציאום מחוץ לעיר וסגרו השערים ואמרו: "אם תעשו שירדו גשמים, ניתן לכם רשות לחזור לעיר, ואם לאו, נשאירכם מחוץ לעיר ולא ניתן לכם להיכנס".
פנו היהודים אל רבי חסדאי קרשקש, שהיה שם באותו זמן, ומייד עמד וערך תפילה ודרש דרשה שבה קרא לשוב בתשובה. ואכן, תפילתם התקבלה וירדו גשמים, ואז קיבלו הגויים את היהודים בכבוד גדול, והיו מהללים אותם לאמור: "אין אומה חביבה כל כך כמו האומה הישראלית" (על פי ילקוט מעם לועז, ויקרא שלח).
כבר כתבנו בעבר בענייני הגשמים הן בפן הרעיוני הן בפן ההלכתי, ונרחיב גם הפעם בעניין זה.
חז"ל התבטאו ביטויים מפליגים באשר לחשיבות הגשמים. הבאנו בעבר שבמשנה (תענית ב ע"א) מכונה ירידת הגשמים "גבורה", ושבירושלמי מושווית ירידת הגשמים לתחיית המתים: "כשם שתחיית המתים חיים לעולם, כך ירידת גשמים חיים לעולם" (ברכות ה, ב). נוסף על כך מצאנו שהגמרא מהללת את הגשם: "גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה" (תענית ז ע"א), ו"גדול יום הגשמים כיום שנבראו בו שמיים וארץ" (שם ע"ב).
במובן הגשמי מובנת מאוד חשיבותה של ירידת הגשמים, שהרי הגשמים גורמים לגידול התבואה, הירקות והפירות, וכן מספקים לעולם מים לשתייה.
ואכן, אנו רגילים ביום-יום להתייחס לבעייה שבעצירת גשמים בעיקר במובן של פגיעה במערכת המים והחקלאות וכיו"ב, אך מהביטויים בחז"ל נראה שיש בגשמים יותר מתועלת לפן הגשמי. ההשוואה ליום מתן תורה מראה שיש כאן עניין רוחני, וצריך להבין מהו.
אפשר להסביר שהגשמים מחנכים את האדם לשלושה דברים: לימוד על ההשגחה האלוקית, חיזוק לשיפור מעשיו וחיזוק בתפילה.
ספר העיקרים מרחיב על שהגשם מלמד ומורה על ההשגחה האלוקית. בעל העיקרים כותב שאנו רואים שהגשם "בא בזמנים מתחלפים ובפנים שונים ובדרך פלא שאינו נוהג תמיד מנהג אחד ולא בדרך טבעי" (ספר העיקרים, מאמר ד, פרק ח), כגון שלאחר תקופה יבשה פתאום יש לחות ועננות ומגיע גשם, דבר שלא תמיד מוסבר באופן טבעי על פי הסדר הרגיל של חוקי הטבע. מזה רואים את ההשגחה המיוחדת של הקב"ה על הורדת הגשמים.
כמו כן בעל העיקרים מציין שהנביאים הזכירו את עניין הגשמים כאות להשגחה, כגון הנאמר בירמיהו: "ולעם הזה היה לב סורר ומורה סרו וילכו, ולא אמרו בלבבם נירא נא את ה' הנותן גשם יורה ומלקוש בעתו" (ירמיהו ה, כג–כד). כך הוא מפרש גם את מאמר חז"ל על ההשוואה בין הגשמים לתחיית המתים, שכמו שתחיית המתים אינה טבעית, גם ירידת הגשמים אינה טבעית.
רובד נוסף בפן של החינוך הרוחני של האדם נוגע לקשר שבין מעשיו לירידת הגשמים, כפי שאנו אומרים בכל יום בקריאת שמע בפרשת "והיה אם שמוע": "וחרה אף ה' בכם ועצר את השמיים ולא יהיה מטר", וכן מופיע גם בפרשת בחוקותי: "אם בחוקותיי תלכו… ונתתי גשמיכם בעיתם… ואם לא תשמעו לי… ונתתי שמיכם כברזל" (ויקרא כו). גם בחז”ל מוזכרים עוונות מסוימים כגורמים עיקריים לעצירת גשמים.
אם כן, עצירת הגשמים מזכירה לאדם שעליו לשפר את מעשיו, ובכך גם יושפע העולם מטוב ה’ על ידי שפע הגשמים.
עניין רוחני נוסף הוא כוח התפילה. בהמשך הסיפור שפתחנו בו את המאמר, מילקוט מעם לועז, מאריך שם המחבר בעניין כוחם של ישראל להתפלל על הגשמים בזמן שעושים רצונו של הקב"ה. על פי זה הסביר שהגשמים נקראים "גשמיכם", מפני שהם כביכול של עם ישראל ונתונים בידינו להורידם כאשר נרצה, דהיינו על ידי כוח התפילה.
דוגמאות רבות מובאות בחז"ל לכוחה של התפילה בהקשר זה של ירידת גשמים, כגון הסיפור הידוע על חוני המעגל; אנו למדים מכך על העניין הגדול של כוח התפילה שאליו אנו מתעוררים בזמן עצירת גשמים.
מובן שהתפילה איננה משמשת כלי טכני להורדת גשמים אלא מרוממת ומקרבת אותנו אל הקב"ה, ומתוך כך אנו נעשים ראויים לקבלת השפע וירידת הגשמים. אך מעבר לרווח של ירידת הגשמים זכינו והרווחנו קרבה אל הקב"ה, שזוהי תכלית עליונה העומדת בפני עצמה.
רבי צדוק הכהן מלובלין למד מהתפילה על הגשמים יסוד גדול בהנהגת הקב"ה: "תפילה צריך לכל דבר, אף על פי שנגזר מהשם יתברך" (צדקת הצדיק אות סו). דהיינו שאפילו לאחר שהקב"ה גזר שיקרה דבר מסוים, עדיין יש צורך בתפילה כדי להוציא את הדבר אל הפועל.
ראייתו היא מאליהו הנביא, שאמר לו ה': "לך הראה אל אחאב ואתנה מטר" (מלכים א יח, א), דהיינו שהקב"ה גזר להוריד גשם, ואף על פי כן נאמר אחר כך (שם, מב) שאליהו עלה לראש הר הכרמל והרבה בתפילה עד שבא גשם אף על פי שכבר הובטח לו שכך יקרה.
נתפלל לקב"ה שיוריד לנו גשמי ברכה מהרה, כפי שנאמר בפיוט של עדות המזרח: "אנא הוֹרִידֵם לְאוֹרָה. לִבְרָכָה. לְגִילָה. לְדִיצָה. לְהוֹד. לְוַעַד טוֹב. לְזִמְרָה. לְחַיִּים טֹובִים. לְטוֹבָה. לִישוּעָה. לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה. כְּמוֹ שֶאַתָּה הוּא ה´ אלוקינוּ רַב לְהוֹשִיעַ. מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם לִבְרָכָה”.
כתבות נוספות באותה קטגוריה

אפיגנטיקה היא לא גנטיקה שמחה
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה השבוע פגשתי חבר נעורים, והוא אמר

רבנים לא טועים
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה כשכיהן מו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל

התינוק לא יפסיד כלל וכלל
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה מעשה היה בברית מילה שאבי הבן

להקרין את הסרט בבית המדרש
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה מדובר בתנועה דתית יפנית שייסד איקורו

זה לא הגשם שלנו
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה אחד מהמנהיגים הציונים סיפר שבשנות ילדותו,

פירות לא אכילים
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה לפני שפוסקים הלכה, כולם מבינים שחשוב



האם יש להוסיף ביצה ל'חריין'?
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה שכשמעיינים בטיבם של אירועים אלו רואים

מה עושים כשיש מיליון תירוצים?
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה שכשמעיינים בטיבם של אירועים אלו רואים

ואתחנן – ט"ו באב
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה שכשמעיינים בטיבם של אירועים אלו רואים

הילדה נרגעה אך ה’חפץ חיים’ בכה
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה בתו של ה'חפץ חיים' שיחקה פעם

לסמן כבשים בלי לפסול אותם
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה כאשר אני חושב או מתכונן להעביר



הפגישה השנייה היא החלטה או התחלה?
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה פעם שאלתי את מו”ר הרב מרדכי

הפגישה השנייה היא החלטה או התחלה?
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה לפני כחודשיים קיבלתי טלפון מאחד מתלמידיי

האם השערות ייהפכו לאדומות?
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה לפני כחודשיים קיבלתי טלפון מאחד מתלמידיי

בפעם הבאה נלד בבית חולים
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה לפני שנים מספר בישר לי שכני,

ללדת בבית – כן או לא?
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה זיכני הקב”ה במהלך השנים לשאול שאלות

ממה התרגש האדמו"ר?
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה מסופר על האדמו"ר מנדבורנה, רבי יעקב

אקדמות קווים לדמותן
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה בכ"ח באייר תרס"ד הגיע מרן הראי"ה

הצ'ופר עוזר או מפריע?
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה מתוך שזיכנו הקב"ה לשוחח מאות רבות

מה יגרום לעכברים לא לאכול?
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה פעם בחול המועד פסח בא אדם

נשמה משוחררת באמת
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה "זה היה ערב רגיל ככל הערבים",

מצבה כשרה לפסח
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה המחזה היה משונה ביותר. באמצע בית

הפתרון שהובטח – מצות סקוטיות
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה הנערה שעמדה להגיע לגיל מצוות הייתה

להתענג בברבורים?
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה פעם שאלו את הרבנית פיינשטיין, אשתו


האם ‘מתמידים’ חייבים להשתכר?
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה מסופר על הרבי מסאטמר זצ”ל שאמר

משפחה של סמים
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה במהלך החיפושים שערכתי אחר סממני הקטורת

גם אם יפה – לא מומלץ להתקרב אליו
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה במסגרת החיפושים אחר סממני הקטורת של

מתי לתת את הסוכריה?
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה חשבתם שהסיפור משבוע שעבר הסתיים? גם

איך הדליקו נרות חנוכה בארץ גושן?
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה למען מי שאינם מכירים את סיפורה

עידן גלאי העשן
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה דיון סוער התרחש בתחילת כסלו תשד"מ

מתי הרגשתם שאתם מתכסים במסכה (ולא בפורים)?
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה לפני שנים רבות שהה הגרי"ש אלישיב

מתי כדאי להחליף את השם?
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה פעם הגיע אברך לאדמו"ר מאוז'ורוב, רבי

להוד, לוועד טוב ולזמרה
יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה מעשה שהיה בעיר אחת בחוץ לארץ

חמודי, למה לא שומעים אותך אומר בקול?
הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה | יורה דעה בפסח האחרון טיילנו עם משפחתנו בחורבת

היכן להחביא את הזקן
הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה | יורה דעה "את הברית בטורקייה בעיצומו של מבצע

תמונות ילדים על בקבוקי החלב
הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה | יורה דעה כאשר זכיתי לשמש שלוחם של הרבנים

הניסוי של האחים הקדושים
הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה | יורה דעה מסופר על האחים הקדושים רבי זושא

שופר סיני, מרוקאי או תימני?
הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה | יורה דעה פעמים רבות אנו נתקלים ברשימות "עשרה

מה מברך טאילנדי על עשיית מעקה
הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה | יורה דעה מורי ורבי הרב אברהם שפירא זצ"ל

האם צדיקים אוהבים כסף
פעם פגשתי ידיד שאינו דתי, והוא שאלני על מה שהבין מתוך איזו הרצאה ביהדות, שצדיקים

משקים במי סבון, והחלב כשר
השבוע קיבלתי טלפון מפתיע: “שלום, מדבר משה. הרב לא מכיר אותי, אבל אני מכיר את

חלונות משקשקים במסילותיהם
לפני כ-90 שנה אירעה בארץ וסביבותיה רעידת אדמה שגבתה קורבנות רבים. עדות מעניינת על רעידת

מתחרה שמרגיז את מנוחתי
כאשר התמנה הרב יוסף דב סולובייצ'יק לרבנות העיר סלוצק, התאספו בבית הכנסת של ראש הקהל