מה לעשות עם הכוס החמישית

יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה

פעם היה לנו דיון מעניין על הסיפור המופיע בגמרא (נדרים מט ע"ב) על אודות רבי יהודה שהיה מקיים ארבע כוסות בשתיית יין, ולאחר מכן נאלץ לחבוש את ראשו בשל כאבים "מפסח ועד עצרת". שאלו הנוכחים מדוע לא השתמש במיץ ענבים, וכך לא היה 'הורס לעצמו' כל כך הרבה ימים.
אחד הנוכחים הזכיר מייד את הדיונים שדיברנו עליהם בשבועות האחרונים, שלשיטות מסוימות אין להשתמש במיץ ענבים אלא דווקא ביין. פתאום קם חקלאי שנכח שם ושאל: "מהיכן יהיה לו מיץ ענבים?" שאלו כולם: "מה הבעיה?" והתשובה הייתה ברורה: מיץ ענבים אינו נשמר, כידוע, ללא אמצעי קירור וחומרים משמרים – שלא היו קיימים בתקופתו של רבי יהודה – וענבים טריים אין בפסח, כי אם בעונה שלהם, בקיץ.

לכבוד חג הפסח נמשיך לעסוק בענייני ארבע כוסות, והפעם דווקא בכוס החמישית.
הגמרא בפסחים (קיח ע"א) מביאה ברייתא האומרת שעל כוס רביעי אומרים את ההלל ועוד, אך יש מהראשונים שגרסתם היא שמדובר בכוס חמישית שיש להוסיף על ארבע הכוסות, ויש מהם שכותבים שלא מדובר בחיוב אלא בעצה טובה או במצווה מן המובחר להוסיף כוס זו.
הראב"ד (אורחות חיים, ליל פסח דף עט ע"א, תמים דעים ס' ל) כותב שהכוס החמישית היא המשך של ארבע הכוסות שהן כנגד ארבע לשונות הגאולה, והיא כנגד "והבאתי", ונקראת 'כוסו של אליהו', המבשר את הגאולה העתידה.
למעשה כתב המשנה ברורה (סימן תפ, ס"ק י): "נוהגין באלו מדינות למזוג כוס אחד יותר מהמסובין וקורין אותו כוס של אליהו הנביא, לרמז שאנו מאמינים שכשם שגאלנו השי"ת ממצרים, הוא יגאלנו עוד וישלח לנו את אליהו לבשרנו". נוהגים למזוג כוס זו בין ברכת המזון להלל, סמוך לאמירת 'שפוך חמתך'.
נשאלת השאלה: מה עושים בכוס זו לאחר מכן? האם שותים ממנה?
השו"ע (או"ח תפא, א) כתב שאין לשתות יין לאחר ארבע הכוסות אלא רק מים. דהיינו, השו"ע לא הזכיר כלל את הכוס החמישית ולמעשה יוצא לפיו שאין לשתותה, אלא לאחר כוס רביעית לא ישתה שום משקה שיעביר את טעם המצה מפיו.
הרמ"א השיג על כך וכתב שאדם שהוא איסטניס או תאב לשתות רשאי לשתות כוס חמישית ולומר עליה "הלל הגדול" ("הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" וכו'), דהיינו שעשו חכמים תקנה לרוצים לשתות עוד יין, שיאמרו את ההלל על כוס רביעית ואת ה"הלל הגדול" על כוס חמישית.
בעל 'שו"ע הרב' (או"ח תפא, סא) כתב שאם הוא צמא מאוד, ישתה לכתחילה שאר משקין, ואם אין לו אלא יין, יש להתיר לו לשתות כוס חמישית ולומר עליה "הלל הגדול" ו"נשמת" ו"ישתבח" עד החתימה (ולא יאמרם על הכוס הרביעית).
בזמנו זכיתי לדבר על כך עם הרב מנחם כשר זצ"ל, שהשקיע מאוד בפרסום מנהג זה ולא היה שלם עם הפשרה שאמרתי לו שאנו עושים: להשאיר את הכוס של אליהו מכוסה עד למוחרת.
ואכן, למעשה המנהג הנפוץ הוא שאין שותים מהכוס החמישית אלא מצרפים את היין לכוס הרביעית או שומרים אותה למוחרת לקידוש.
עקב הספק בעניין שתיית הכוס החמישית הסביר הגר"א שקוראים לכוס זו 'כוסו של אליהו', שכן כאשר יבוא אליהו הוא יפשוט את הספק ונדע אם יש לשתותה.
המעוניינים להרחיב בנושא יוכלו לקבל את חוברתנו ‘ארבע כוסות’ וכן חוברות רבות נוספות בענייני החג בכתובת הדוא”ל
hl@puah.org.il.■■

כתבות נוספות באותה קטגוריה