מצבה כשרה לפסח » גילוי דעת

יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה

המחזה היה משונה ביותר. באמצע בית קברות נוכרי ברפובליקת נמיביה, בדרום-מערב אפריקה, פסע רב מעוטר בזקן ובפאות, ולצידו אישה שחומת עור מקומית. "הינה, עוד רגע ונגיע", הפצירה ברב, והוא פסע אחריה משתומם.
היא נעצרה ליד אחת המצבות. "זו המצבה של בעלי", אמרה בדמעות. "הוא היה שמח מאוד לדעת שרב יבקר בקבר שלו".

הרב סקר את המצבה. בראש המצבה, באותיות הפוכות, נכתב: "כשר לפסח". מה גרם למשפחה לחקוק צמד מילים משונה זה?

האישה הסבירה כי שנים רבות חייתה עם בעלה, שהיגר מלונדון, אך הוא מעולם לא סיפר לה על מוצאו. רק כאשר היה על ערש דווי חשף כי הוא יהודי וביקש ממנה להזכיר זאת במצבה שתקים על קברו. הפריט היהודי היחיד שהיה ברשותו היה חפיסת מצות ששמר עליה כל השנים. הוא הצביע על צמד המילים "כשר לפסח". "אנא חקקי זאת על מצבתי", אמר. זה היה המשפט האחרון שלו.

בשבוע שעבר עסקנו בשאלה אם המצה היא זכר לחירות או זכר לעוני ולשעבוד, והבאנו את דברי הרמב"ן שהמצה היא זכר לשני הדברים, ולעומת זאת את דברי המהר"ל שהמצה היא זכר לחירות, ונקראת לחם עוני רק משום שאין בה תוספות חוץ מקמח ומים.

האברבנאל (בהגדת 'זבח פסח') הולך בדרכו של הרמב"ן ומסביר שזו בעצם שאלתו של רבן גמליאל הנאמרת בהגדה: "מצה זו שאנו אוכלים, על שום מה?" רבן גמליאל ביקש לברר מהו הטעם לאכילת המצה בזמן הזה, אם זכר לעוני ולשעבוד או על שם הגאולה והחיפזון.

תשובתו – שבזמן הזה אנו אוכלים מצה על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ, דהיינו זכר לגאולה. אומנם המצה שבה נצטוו ישראל בפרשת החודש עוד לפני היציאה הייתה לשעתה, זכר לעוני ולעבדות.

בעל 'מעשה ה" (רבי אליעזר אשכנזי, מתלמידי רבי יוסף קארו), מיישב באופן אחר: שני טעמי אכילת המצה, מצד העוני ומצד הגאולה, שניהם מכוונים הן לאכילת המצה במצרים הן לאכילת המצה לדורות. אלא שבלילה הראשון חובת אכילת המצה היא זכר לגאולה, ובשאר ימי הפסח, שבהם אין חובה לאכול מצה אלא רק איסור לאכול חמץ ואפשרות לאכול מצה, המצה היא זכר לשעבוד ולעוני. זאת מכיוון שבכל שבעת הימים שלאחר היציאה עדיין לא נגמרה תשועתם של ישראל עד שהגיעו לים סוף והמצרים טבעו בים, לכן לא ראוי לאכול בהם לחם עשירים – חמץ – אלא רק לחם עוני.

לפי זה שאלתו של רבן גמליאל היא: מהו הטעם לחובת אכילת המצה בלילה הראשון, ליל הסדר? והוא משיב שזהו זכר לגאולה.

המעוניינים להרחיב בנושא זה ובשאר ענייני הפסח יוכלו לקבל את חוברותינו בענייני חג הפסח בכתובת הדוא"ל

hl@puah.org.il.