מתי הרגשתם שאתם מתכסים במסכה (ולא בפורים)?

יש שהעירו והוסיפו שבמצב זה אפשר לנהוג כעצתו של המהרש"ל, כפי שהעיד בעל ה'מטה משה', שרצונו של המהרש"ל היה לברך 'שהחיינו' פעם נוספת, ולכן קנה ללילה השני חנוכייה חדשה עם קישוטים מכסף, ועליה בירך 'שהחיינו' ביום השני.
חנוכה מתקרב, ואנו רוצים להביא לפניכם פנינים מעניינות שזכינו לשמוע במשך השנים בשם הרב אלישיב זצ"ל ובשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, ואף מהם עצמם.
מעשה בחיילים שנשלחו לשטח לפעילות צבאית, ולנו בחנוכה באוהל קטן שאין בשטחו אפילו ארבע אמות על ארבע אמות (=כ-2 מטר על 2 מטר), והתלבטו אם להדליק בפתחו נרות חנוכה. השיב הרב אלישיב: "אם זה ביתם מדליקים בו, ואין צריך שיהיה בו ארבע אמות על ארבע אמות", אך מייד סייג את דבריו ואמר: "כדי שהאוהל ייקרא ביתם עליו להישאר בנוי כל שמונת ימי החנוכה, אך אם מפרקים אותו לאחר יום אינו נחשב בית".
כידוע, להלכה אין להדליק נר חנוכה יותר מ-20 אמה (כ-10 מטר) מעל גובה הרחוב. הרב אלישיב נשאל מה דין נר חנוכה שהודלק עמוק מרשות הרבים יותר מ-20 אמה: האם גם כאן לא יצאו ידי חובה?
השיב הרב שהגמרא אומרת שאנשים אינם מסתכלים למעלה, ולשם כך צריך שיהיה הנר נמוך מ-20 אמה. אבל למטה קל יותר לראות, ולכן לא אסרו חז"ל להדליק למטה מ-20 אמה.
לפי דברי הרב אלישיב, אם רואים מהרחוב את מקום ההדלקה הנמוך – מותר להדליק שם. אך מסתבר שאם המקום מוסתר ולא נראה כל כך מהרחוב, אין להדליק שם.
כאשר מדליקים בחוץ, על פתח הבית או החצר, יש להניח את החנוכייה בטפח הסמוך לפתח כדי שיהיה ניכר שהחנוכייה הודלקה בידי בעל הבית של בית זה.
נשאל הרב: אם אחד מבני הבית הדליק בטפח הסמוך לפתח, האם בן בית אחר יכול להדליק בטפח הסמוך לראשון, ואינו צריך להקפיד להדליק גם בטפח הסמוך לפתח?
השיב הרב שאף על השני להדליק בטפח הסמוך לפתח. אומנם דעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל, (יעוין 'הליכות שלמה' יד, א) שגם השני המדליק סמוך לראשון ולא לפתח יוצא ידי חובה הואיל וניכר הדבר שכולם שייכים לפתח זה, וכך נהגו על פיו בישיבתו 'קול תורה'.
כמה וכמה פעמים נשאל הרב אלישיב על סוגי שמנים מסוימים לנר חנוכה, והיה רגיל להשיב שההידור להדליק נר חנוכה בשמן זית הוא בעיקר כשמן זית שבו הדליקו את נרות המנורה בבית המקדש. לכן היה מקפיד להדליק בשמן זית הראוי לאכילה ועשוי בכבישה קרה. אומנם הדגיש הרב שכל הדיון בזה הוא רק להידור ולא לעיכוב.
להלכה, מי שאין לו די כסף לרכוש תפילין, לדוגמה, אינו חייב לחזר על הפתחים כדי לאסוף כסף לקנותם, אך באשר להדלקת נרות חנוכה ההלכה היא שחובה לחזר על הפתחים כדי להשיג כסף לקנות נרות או שמן להדלקה.
אמר הרב אלישיב, וזה דין מעניין, שמצוות נר חנוכה, שחיובה מדרבנן, עדיפה מכל שאר המצוות. ועוד אמר שכשם שמי שאין לו שמן צריך לחזר ולאסוף כסף לשמן, כך גם מי שאין לו בית צריך להשתדל ולוודא שיוכל לגור במקום כלשהו לפחות בימי החנוכה כדי שיוכל להדליק נרות.
לשיטתו, אדם חייב למכור אפילו את כסותו כדי לשכור בית ולקיים בו מצוות נר חנוכה, מכיוון שמצוות ההדלקה מוטלת על כל אדם באשר הוא. ואומנם מי שאין לו בית אינו מדליק נרות חנוכה, אך לא מפני שהוא פטור מההדלקה אלא מפני שמקום ההדלקה הוא בבית, ולו אין בית, לכן אין לו היכן להדליק, אך ודאי שעליו לוודא שיוכל לקיים את מצוותו.
אומנם לדעת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל והגרש"ז אויערבך זצ"ל, מי שאין לו בית פטור ממצוות נר חנוכה, מכיוון שהחובה היא על הבית. וכן סבור גם הגר"נ קרליץ שליט"א (שישלח לו הקב"ה רפואה שלמה במהרה), אך הוסיף שאין ראוי להיפטר ממצווה זו, ולכן יש לאדם לסדר את ענייניו באופן שיתחייב במצווה.
ובעניין הטסים בימי החנוכה מתעוררת שאלה אם המטוס נחשב כבית לעניין ההדלקה. לדעת הרב אלישיב, אף הטס כל הלילה אינו נחשב כדר בבית כלל, ואין להדליק בו. אומנם לדעת הגרש"ז אויערבך ידליק ללא ברכה.
למעשה, מכיוון שאין אפשרות להדליק אש במטוס מפני הסכנה, הרוצה להדר כדעת הרב אויערבאך ולהדליק יוכל לעשות זאת בעזרת נרות חשמליים או פנס. נאריך בכך בהזדמנות אחרת.
המעוניינים להרחיב בנושא יוכלו לבקש את חוברתנו – 'להדר או להחמיר' – בענייני החנוכה, ולקבלה בכתובת:
hl@puah.org.il. כמו כן אפשר לבקש אף חוברות נוספות בענייני חנוכה ומנהגיו בהלכה ובאגדה.