פרשת פרה למבודדי הקורונה

יורה דעה | הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה

  בשבועות אלו פונים אלינו בשאלות רבות בענייני טהרה ובעניינים שונים בעקבות התפרצות נגיף הקורונה. השאלות מרתקות ומאתגרות ומחייבות אותנו למצוא פתרונות הלכתיים ולהגדיר את האיזון המתאים כדי שגם הנמצאים בבידוד יוכלו לנהל חיים נורמליים וסבירים.
אחת השאלות שנשאלנו הייתה על יציאה מהבידוד לצורך קריאת פרשת פרה, הנקראת השבת. קודם יש להקדים בבירור שאין לחרוג מהוראות משרד הבריאות ומתוך כך הוראות הרבנות הראשית לישראל. כידוע, ארבע הפרשיות המיוחדות הנקראות בסביבות חודש אדר הן שקלים, זכור, פרה והחודש (כמופיע במשנה מגילה כט ע”א), והסביר רש”י (שם, ד”ה ‘פרה אדומה’) שטעם קריאת פרשת פרה הוא כדי “להזהיר את ישראל ליטהר, שיעשו פסחיהן בטהרה”.

 דהיינו, יש צורך להקדים ולהתכונן לקראת הקרבת קורבן הפסח על מנת להספיק להיטהר כראוי באפר פרה אדומה.
חובת קריאת פרשת זכור, שקראנו בשבוע שעבר, היא ככל הנראה מן התורה, על פי הנאמר בגוף פרשה זו: “זכור את אשר עשה לך עמלק”.
באשר לפרשת פרה ראוי לדון בשאלה אם גם היא חובה מן התורה, או שחכמים הם שקבעו את חובת קריאתה. שאלה זו משמעותית מאוד לנידוננו: האם ועד כמה חובה על מי שמבודד לנסות למצוא פתרון ולשמוע את קריאת פרשה זו?
לכאורה איננו מוצאים שכתוב בתורה לקרוא את פרשת פרה. בפרשה עצמה נאמר רק כיצד להיטהר על ידי הפרה האדומה, מהו סדר התהליך הנדרש וכיו”ב, ולא כתוב שם שאנו מחויבים לזכור פרשה זו. אם כן, נראה שחכמים הם שקבעו קריאה זו. וכך כותב ה’מגן אברהם’ (או”ח תרפה), שאין לומר שהיא מדאורייתא ולא ידוע מקור לכך.
אלא שיש פוסקים הסבורים שקריאת פרשת פרה גם היא חובה מדאורייתא, ומצאו לכך כמה מקורות: יש שהביאו מקור לקריאת פרשת פרה מהציווי “זכור אל תשכח את אשר הקצפת את ה' אלוקיך במדבר" (דברים ט, ז), ופירשו שהכוונה למעשה העגל, ולמדנו במדרש שפרה אדומה באה לכפר על חטא העגל: "תבוא האם ותקנח צואת בנה" (ר' משה הדרשן הובא ברש"י פרשת חוקת), ואם כן, בקריאתנו את פרשת פרה אנו זוכרים את מעשה העגל ועוסקים בכפרתו.
הרב יעקב קמינצקי זצ"ל (מגדולי רבני ארצות הברית בדור האחרון) בספרו ‘אמת ליעקב’ פירש שהפסוק הנ”ל מצווה על זכירת מעשה מרה (שמות טו, כב–כו), ששם התלוננו העם שאין להם מה לשתות, ומשה המתיק להם את המים. הוא מסביר שאפשר לומר שזהו המקור לקריאת פרשת פרה, שכן במרה נצטוו על פרה אדומה, כדברי רש"י: "במרה ניתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם: שבת, פרה אדומה ודינין".
ר"י קמינצקי מוסיף ומסביר שעיקר הלימוד שלנו מהמעשה שהיה במרה הוא ההבנה שרצון הקב"ה הוא הממתיק, שהרי אף שהיו המים מרים ומשה השליך עץ מר לתוכם, אף על פי כן הומתקו המים, כי הכול נגזר על ידי חוכמתו יתברך.
על פי זה מובן מדוע ניתנה להם פרשת פרה אדומה במרה: "משום שעל ידי זה יושרש בלבבות בני ישראל שקיום מצוות התורה אינו משום שהעניין מובן בשכלנו ומקובל לפי דעתנו, אלא אך ורק משום שגזירת המלך היא – וכמו שאנו מקיימים מצות פרה אדומה רק מטעם זה".
הלכה למעשה כותב השולחן ערוך (או”ח תרפה, ז): "יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקוראם מדאורייתא", ולכן "בני הישובים שאין להם מניין צריכים לבוא למקום שיש מניין בשבתות הללו כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא". המשנה ברורה (ס"ק טו) מעיר: "הרבה אחרונים כתבו שפרשה זו (פרה) אינה מדאורייתא".
באשר למבודדי הקורונה, עליהם להישמע להוראות משרד הבריאות ולשמור על בידוד גם אם מחמת זה לא יתאפשר להם להגיע למניין ולשמוע קריאת פרשת פרה, אלא יקראו מהחומש, וכדאי שיכוונו בקריאת התורה של שבת פרשת חוקת לצאת ידי חובת קריאת פרשת פרה.
המעוניינים להרחיב בענייני פרה אדומה יוכלו לקבל את חוברתנו 'פרה אדומה – טעמים, הלכות וגידולה בימינו', בכתובת הדוא”ל
hl@puah.org.il.

כתבות נוספות באותה קטגוריה