שופר סיני, מרוקאי או תימני?

הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה | יורה דעה

הרב מנחם בורשטיין, גילוי דעת 413

פעמים רבות אנו נתקלים ברשימות "עשרה דברים שלא ידעתם על…"; אומנם בדרך כלל הדברים או לפחות חלקם היו מוכרים לנו, אך בואו ננסה הפעם. בעבר פורסמו מטעם בד"ץ 'העדה החרדית' "דברים שלא ידעתם על השופר":
1. השימוש בשופר, להבדיל בין ישראל לעמים, מצוי אף אצל הקווקזים והנוצרים לשימוש בכל מיני טקסים. את השופרות שאינם כשרים מפעלים בארץ מוכרים בעיקר לנוצרים.
2. מסיבה זו יש מפעלים לייצור שופרות אפילו בסין, וכעת נבדקת אפשרות לרכוש שופרות לראש השנה גם משם. כשמגיעים שופרות מוכנים מחו”ל הבד”ץ שולח משגיחים לחו”ל כדי שיפקחו על תהליך הייצור בזמן אמת.
3. רוב השופרות הנמכרים בארץ מקורם במדינות צפון אפריקה ובעיקר מרוקו, משום שבמדינות אלו מעדיפים בשר צאן על פני בשר בקר, שלא כבמדינות אירופה.

4. שופרות כמעט שאינם מיוצרים מקרניים של צאן הגדל בארץ, משום שהכבשים בארץ שונות מהכבשים בצפון אפריקה והקרניים שלהם קטנות יותר. הקונים בארץ מעדיפים שופרות גדולים ומרשימים (אף שמבחינת עיקר הדין אין הבדל ביניהם ושניהם כשרים).
5. בדיקת כשרות השופר מורכבת ודורשת מומחיות רבה, משום שלכתחילה עדיף שופר שאין בו שום חור או סדק. כדי שלא להפסיד קורה לפעמים שיש בעלי מפעלים הסותמים את החורים בדבק מיוחד, אך הוא עלול לפסול את השופר וקשה מאוד להבחין בו בעין רגילה.
6. אף שסדק בשופר עלול לפוסלו הדבר מצוי ביותר; גם אם כעת הסדק קטן ואינו פוסל, השופר בעייתי מפני שהסדק עלול להתרחב לאחר השימוש בשופר, ועלול לפוסלו.
7. כדי שהתקיעה תהיה קשה פחות, עדיף לבחור שופר בעל פייה גדולה למדי (כ-7–8 מ”מ), וחשוב שהפייה תתאים לפיו של בעל התקיעה. אחרת במקום להתמקד בתקיעות עצמן הוא ייאלץ להתמקד באי-נוחות ובצמצום הפה לגודל המדויק של השופר בשעת התקיעה.
8. שלא כפי שמקובל לחשוב, מלכתחילה יש צורך בחותמת כשרות המעידה על כשרות השופר, במיוחד למי שאינם יודעים כיצד בודקים את השופר.
9. אפשר להפיק שופר מרוב החיות הטהורות, אולם מעדיפים לקחת את השופר מהקרניים של הזכר של הכבשה – האַיִּל (ולא האייל, כפי שרבים טועים לחשוב).
10. ואני מוסיף: מאז שאני מכיר את עצמי יש לי שופר כדי להתאמן עליו. ברוך ה’ מעולם לא נעדר שופר מביתי.
אני בטוח שחלק מהדברים ידעתם, אבל מניח שקראתם כאן גם חידושים.
השופר של ראש השנה הוא הקרן החלולה הגדלה בראשי בהמות וחיות, שכן 'שופר' הוא מלשון 'שפופרת'. אבל קרני האיילים פסולות מפני שאינן שופר, שאין להן חלל אלא הן עצם אחת, וכדי להכשירה לתקיעה צריך לקדוח בה נקב. ושל פרה פסול, מפני שהוא נקרא 'קרן' ולא 'שופר' (ראש השנה כו ע"ב; שו"ע או"ח תקפו, א).
רמז יש בשופר, שהוא גדל על ראש הבהמה וצידו הרחב שממנו יוצא הקול הוא הצד שמחובר לראש הבהמה. כאשר מריעים בשופר כביכול תוקעים ישר לתוך ה'נפש הבהמית' שבנו, לתוך הצדדים הנמוכים והחומריים שבנפשנו, לעורר אותנו לתשובה עליונה.
מצווה שהשופר של ראש השנה יהיה כפוף, לסימן שצריכים אנחנו לכפוף את לבבנו לפני המקום ברוך הוא (ראש השנה כו ע"ב). מצווה מן המובחר לקחת שופר של איל, כדברי רבי אבהו: "למה תוקעים בשופר של איל? אמר הקדוש ברוך הוא: תקעו לפני בשופר של איל, כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני" (שם טז ע"א). הזכר הבוגר של מין הכבשים נקרא איל והנקבה נקראת רחל. מצווה מן המובחר לתקוע בשופר כפוף של איל, ואף שופר כפוף של רחל כשר, הואיל ואף היא ממין הכבשים וגם השופר שלה מזכיר את עקדת יצחק.
בישראל אין אילים שקרניהם מתאימות לשופרות, ולכן על פי רוב הקרניים מיובאות ממדינות המגרב ומדרום אפריקה.
את השופר ה'תימני' מכינים מקרני קודו גמלוני. קודו גמלוני מכונה גם קודו ענק או רק קודו, והוא מין של אנטילופה גדולה החיה בדרום אפריקה, במזרחה ובמרכזה.
הרבה מהקרניים המיובאות לארץ נפסלות בשל שברים, סדקים וריקבון, ורק כשלושים אחוזים מהן נבחרות לתהליך הכנת השופר. בעיבוד הראשוני הקרן מנוקה ומלוטשת; ציפוי הקרן הקשה מופרד מחומר העצם שבצידו הפנימי בזהירות, שלא לשבור את הקרן.
לאחר ההפרדה שוב נבדקת הקרן. אם יש בה חור או סדק לכל עובייה – היא נפסלת. אם הנקב חיצוני בלבד, הקרן כשרה.
השופר של האיל כפוף באופן טבעי. אומנם אם אירע מקרה חריג שהוא צמח ישר, מותר לכופף אותו על ידי חימומו, ועל ידי כך יהיה מהודר. גם כדי לייפות את השופר מותר לכופפו על ידי חימומו.
בהמשך תהליך הייצור הקרן מעוקרת בתנור ומיושרת באיטיות. בתום היישור מלטשים את הפייה ואת גוף הקרן, ומשיגים את קול השופר הרצוי בתהליך הדורש מיומנות מיוחדת.
אם על ידי החימום הרחיבו את הצד הצר של השופר והצרו את הצד הרחב, וכך הפך את כיוון התקיעה בשופר – השופר פסול. וכן אם הפך את השופר כדרך שהופכים חלוק, שהצד הפנימי נעשה חיצוני והצד החיצוני נעשה פנימי, השופר פסול (שו"ע או"ח תקפו, יב).
אשמח מאוד לשמוע מכם חידושים נוספים. כמו כן אפשר לקבל את חוברתנו 'השופר' בכתובת הדוא"ל hl@puah.org.il. הדוא”ל: hl@puah.org.il