תמונות ילדים על בקבוקי החלב

הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה | יורה דעה

יורה דעה הרב בורשטיין גילוי דעת 416

כאשר זכיתי לשמש שלוחם של הרבנים הראשיים לישראל בכנס 'בני נח' שהתקיים בטקסס בשנת תש"ן, חיפשנו מקום שנוכל להתארח בו ולסמוך על כשרות המאכלים. לאחר הפעלת מערכת בירורים הגענו למשפחה יהודית נפלאה והיא אירחה אותנו באהבה רבה: משפחת ויינר, הגרה היום ביישוב עלי.
במפגש הראשון, על כוס קפה, הם הגישו חלב, והינה ראיתי על בקבוקי החלב תמונות של ילדים. מייד שאלתי: "מה זה?" ובעל הבית הסמיק ואמר: "ככה זה בטקסס. יש כאן הרבה חטיפות לצורכי מיקוח וסחיטת כסף. המשפחות המחפשות את ילדם הנעלם מפרסמות את תמונתו על בקבוקי החלב…" קפאתי על מקומי; התקשיתי להאמין שבמאה העשרים למניינם יש דברים כאלה. הבעתי את תמיהתי באוזני בעל הבית ושאלתי מדוע אפוא היהודים אינם עולים לארץ, ובעל הבית הסביר לי באריכות את הקושי בדבר; שאלתי אותו: "אם אסייע לכם, אתם מוכנים לעלות לארץ?" "ודאי, כבוד הרב", נעניתי. לפני כמה חודשים קיבלתי הזמנה לחתונת בתו ה'צברית', שכבר זכתה להיוולד בארץ ישראל…

כבר כתבנו לכם בעבר שברוך ה', בהמשך למה שפעלנו בזמנו בעניין זה, בשנים האחרונות הולכת ומתחדשת ההתעוררות של גויים רבים לקיום שבע מצוות בני נח ושל רבנים וארגונים יהודיים לסייע להם, כגון ארגון 'ברית עולם' של ידידנו הרב אורי שרקי שליט"א ועוד.
הזכרנו גם את הסימן המסייע לזכור מהן שבע מצוות בני נח. ראשית, שלוש העבירות החמורות: גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה, ואחר כך א-ב-ג-ד: אבר מן החי; ברכת ה' (לשון סגי נהור); גזל; דינים.
הסברנו בעבר שאלו המצוות היסודיות, אבל באופן מעשי פירטו הראשונים שלושים מצוות או יותר שהגויים חייבים בהן, המבוססות על עקרונות אלו.
עסקנו בעבר באיסורי אבר מן החי, ברכת ה’, גזל ודינים, והפעם נרחיב באיסור עבודה זרה לבני נח.
על איזו סוג של עבודה זרה בן נח חייב מיתה?
נחלקו אמוראים מאימתי חייב בן נח על עבודה זרה: אם משעה שעשאה או רק משעה שעבד לה. לסובר שהלימוד לחייבו באיסור זה הוא מהכתוב: "סרו מהר… עשו להם עגל מסכה", הרי הוא חייב משעת עשייתה אף על פי שלא עבד לה, שלא כישראל, שאינו חייב מיתה עד שיעבדנה. ואילו לסובר שהלימוד הוא מהכתוב: "כי הואיל הלך אחרי צו", אינו חייב עד שיעבדנה. להלכה נפסק שאינו חייב עד שיעבדנה בפועל.
הרמב"ם פסק שבן נח שעבד עבודה זרה כדרכה הרי זה חייב, ולמעשה כל עבודה זרה שבית דין של ישראל ממיתין עליה, גם בן נח נהרג עליה. עבודה זרה שאין בית דין של ישראל ממיתין עליה, אין בן נח נהרג עליה, אך אף על פי שאינו נהרג, אסור בכול.
דוגמאות לאיסורי עבודה זרה: אסור לבן נח להקים מצבה לעבודה זרה ולא ליטע אשרה וכדומה. יש לשים לב שאין לבן נח מצווה חיובית של אמונה במציאות ה' אלא מצווה על דרך השלילה. בכלל איסור עבודה זרה לגוי נכללים: תפילה, זביחה, הקטרה, ניסוך, השתחוויה וכל מעשה פולחן שהוא דרך עבודתה של אותה אלילות.
האם בן נח מחויב למסור את נפשו ולא לעבוד עבודה זרה כאשר מאיימים עליו בהריגה, כפי שיהודי חייב למסור את הנפש ולא לעבוד עבודה זרה? הגמרא מסתפקת בעניין זה. יש אומרים שהספק נפשט, ובן נח אינו חייב להיהרג על כך ואינו מצווה על קידוש השם בעניין זה.
הכפירה בעבודה זרה נחשבת למעלה גבוהה עד שקבעו חכמים: "כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי".
במסגרת הדיון ההלכתי על הגדרת עבודה זרה אצל גויים נשאלת השאלה אם עבודה זרה בשיתוף, כדוגמת הנצרות, נחשבת לעבודה זרה ונאסרה על בני נח.
לדעת הרמב"ם הנצרות היא עבודה זרה; כך מפורש ברמב"ם בספרים שלא נגעה בהם יד הצנזורה ובכתבי יד עתיקים. בדפוסים הנפוצים כתוב: "כנענים עובדי כוכבים ומזלות הם, ויום ראשון הוא יום אידם". ה'כנענים' הם הנוצרים.
אומנם המאירי מזכיר בכמה מקומות שהנוצרים של ימיו אינם בגדר עובדי עובדה זרה, ולא עוד אלא שלעניין הלכות מסוימות אף אינם דומים לגויים כלל. בגמרא נזכר שאבדת הגוי מותרת, אולם, טוען המאירי: "כל שהוא מעממין הגדורים בדרכי הדת ועובדי האלהות על אי זה צד, אע"פ שאמונתם רחוקה מאמונתנו, אינם בכלל זה, אלא הרי הם כישראל גמור לדברים אלו".
במסכת יומא (ד) כתב המאירי שעובדי האלילים שאין מחללים עליהם את השבת להצלתם הם "עכו"ם הקדמונים, שאין להם שום דת כלל וגם אינם חוששים לחובת חברת האדם", ובפעם אחרת נשתדל להרחיב עוד בדיון זה.
כתב הרמב”ם שהמקבל עליו שבע מצוות בני נח ונזהר לעשותן “הרי זה מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא. והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שציווה בהן הקדוש ברוך הוא בתורה, והודיענו על ידי משה רבנו שבני נח מקודם נצטוו בהן, אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אינו מחסידי אומות העולם אלא מחכמיהם”.
המעוניינים להרחיב בעניין יוכלו לקבל את חוברותינו בעניין בני נח בכתובת הדוא"ל: hl@puah.org.il