ארבע ההסכמות

לא מזמן התארחתי עם משפחתי בשבת בת מצווה משפחתית, ובמהלך השבת היו בין השאר דיונים מרתקים, שיחות מעניינות וכמובן ברכות מזל טוב לכלת השמחה.
לקראת סוף השבת, בסעודה השלישית, בירכה את כלת השמחה סבתה (השמות שמורים במערכת), ובשלל דבריה הזכירה את ארבע ההסכמות של הסופר דון מיגל רואיס (מקסיקני שהחל ללמוד רפואה ובשל תאונת דרכים קשה שעבר שינה את מסלול חייו והפך לסופר-שמאן).
הרשיתי לעצמי להרחיב ולפתח את ההסכמות בכיוון הזוגי:
הסכם 1 – לשמור על טוהר המילה: הדו-שיח שבין בני הזוג הוא המפתח ליחסים תקינים, בריאים ומאושרים של כל זוג. המילים שנאמרות, ההנגנה, הקצב, הפיסוק, הטון ושאר דברים יהיו זרז לקירוב או לריחוק. שמירה על טוהר המילה חיונית לבניית מערכת יחסים יציבה, אוהבת ומעצימה.
הסכם 2 – לא לקחת שום דבר באופן אישי: בני זוג חיים יחד ופועלים יחדיו באינטנסיביות מרבית, והחיים מזמנים להם לעיתים חיכוכים ואתגרים. אם ידעו בני הזוג להבחין הבחנה מוחלטת בין ההערה, הביקורת, דברי המוסר שהאחד מרעיף על בן זוגו ולדייק אותה אך ורק לשיפור היחסים ולא להנמכת הצד השני, רק אז ראויה אותה הערה להיאמר. אם ידע גם הצד ששומע שלא לקחת את הדברים באופן אישי ולהבין כי הדברים נאמרו על מנת לשפר ולהשתפר, סופן של המילים גם לפעול ולהצליח בכוונתן המקורית.
הסכם 3 – אל תניחו הנחות: כבני אדם אנו מומחים בהנחת הנחות (שאנו בטוחים שהן 100% נכונות). חברוּת בכלל ויחסים בין בני זוג בפרט חייבים להתעלות מעל ההנחות הבלתי מבוססות. הנחה שגויה יכולה לגרום למחשבה לא נכונה, להרגשה רעה, לריחוק, לניכור, לדחייה ועוד, והכול בגלל הנחה שגויה הנובעת מחוסר תקשורת בסיסי. במקום להניח הנחה פשוט שאלו את בני הזוג. כל כך פשוט, כל כך נכון…
הסכם 4 – עשו תמיד כמיטב יכולתכם: בעשייה המיטבית יש שני צדדים חיוביים – אישי וזוגי. בפן האישי, כשאדם עושה כמיטב יכולתו העשייה מעצימה ומתגמלת בהרגשה נפלאה, נותנת קורת רוח ושלווה, מטעינה במוטיבציה להמשך וכדומה. גם בפן הזוגי, כשאחד מבני הזוג ידע שבן זוגו עשה ככל יכולתו למען שניהם הוא יתמלא הערכה, הוקרה, אהבה כלפי בן הזוג על ההשקעה במשאבי זמן, מאמץ וחשיבה.
לכבוד השנה החדשה מומלץ להשתדל ליישם את ההסכמות האלה בחיינו האישיים והזוגיים.