מאמר מערכת גליון 410

מאמר המערכת גליון 410 | אילת שליסל

מאמר המערכת 410 גילוי דעת

לפני שבוע ראינו כולנו את ההפגנה בתל אביב נגד חוק הלאום, הפגנה שהגיעו אליה אנשי שמאל וערבים והביעו את חששם שמדינת ישראל תוגדר חוקית מדינת העם היהודי. בחלק מההפגנה הם אף הביעו הזדהות עם האויב והניפו את דגלי אש"ף.
בעבר הדגל הזה היה לא חוקי במדינת ישראל. דגל נוסף שלא היה חוקי, ובמפתיע עדיין אינו חוקי, הוא דגל כך. הניסיון הראשון לפסול את תנועת כך מלהתמודד בבחירות נעשה כבר בשנת תשמ"ד (פרשת ניימן הראשונה). לא להאמין, אבל בית המשפט דחה את הפסילה.
בעקבות ההערות של בית המשפט נחקק סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, ולפיו רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת אם יש במטרותיה או במעשיה, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:
(1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי;
(2) שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה;
(3) הסתה לגזענות.

הניסיון השני לפסילת כך צלח בשנת תשמ"ח (פרשת ניימן השנייה). ביום א' בניסן תשנ"ד הכריזה ממשלת ישראל על החלטה מס' 2757 להוצאת התנועה אל מחוץ לחוק, הכוללת גם איסור על שימוש בסמלי התנועה, כגון הנפת דגלה, לבישת חולצת התנועה וכו'.
בשנת תשכ"ז, מייד לאחר מלחמת ששת הימים, אסרה מדינת ישראל את הנפת דגל אש"ף, שהוגדר ארגון טרור, בכל רחבי הארץ, כולל ביש"ע. בשנת תשנ"ג, בהסכמי אוסלו, ביטל ראש הממשלה יצחק רבין את האיסור. בל' באב תשע"ח הונפו דגלי 'פלסטין' בכיכר רבין בלב תל אביב, והנפתם לוותה בצעקות: "ברוח ובדם נפדה את פלסטין".
דגל כך בלתי חוקי. דגל אש"ף חוקי. תנועת כך בלתי חוקית. לעומתו ארגון אש"ף, שאחראי לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, לטבח במעלות, לטבח במלון סבוי, לטבח בכביש החוף ועוד, חוקי.
תנועת כך הוגדרה גזענית משום שלחמה בנישואים מעורבים ובהתבוללות. לעומתה הרשימה המשותפת חוקית אף שהיא עוברת על שלושת הסעיפים בחוק יסוד: הכנסת, שנכתבו לשם הוצאת כך אל מחוץ לחוק.
נגד כך נטען שד"ר ברוך גולדשטיין היה פעיל בה. לא להאמין, אבל בית המשפט דחה את הטענה. הרשימה המשותפת מורכבת מהמפלגות בל"ד, חד"ש, רע"ם ותע"ל. ד"ר עזמי בשארה יסד את בל"ד, ובמהלך מלחמת לבנון השנייה ריגל וסייע לארגון חיזבאללה. הוא נמלט מהארץ בתשס"ז אך המשיך לקבל פנסיה במשך ארבע שנים. המפלגה שהקים חוקית.
אפשר שלא להסכים עם המצע של כך ועם הרעיונות שלה, אבל כשהיא עומדת מול ארגון טרור שהיה שותף לרצח יהודים… חוק הלאום חשוב מאין כמוהו.

בפרשת השבוע, שופטים, נכתב (דברים יז, יד–טו): "כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ בּוֹ". בפרשה שלנו מתעסקים במצוות מינוי מלך בארץ ישראל כאשר עם ישראל יגיע לארצו.
בהתחלה עם ישראל מבקש מלך 'ככל הגויים', והמפרשים מסבירים כי ה' כעס על בקשה זו משום שבאה מרצון להידמות לאומות העולם. בהמשך כתוב 'שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלוקיך', ומובהר עד כמה חשובה מלכות ישראל שמגיעה מבחירתו של ה'.
השבוע ציינו את יום השנה לפטירתו של הראי"ה קוק, שהיה גדול הדור והראשון שהכיר במלכות ישראל הייחודית בארץ ישראל ובאתחלתא דגאולה עוד הרבה לפני חוק הלאום.
כבר כתב הראי"ה באורות ישראל ו:
"אין המדינה האושר העליון של האדם. זה ניתן להאמר במדינה רגילה, שאינה עולה לערך יותר גדול מחברת אחריות גדולה, שנשארו המוני האידיאות, שהן עטרת החיים של האנושיות, מרחפים ממעל לה, ואינם נוגעים בה. מה שאין כן מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהויתה תוכן האידיאלי היותר עליון שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד. מדינה זו היא באמת היותר עליונה בסולם האושר, ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ד' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד, שזהו באמת האושר היותר עליון. אמת, שאושר נשגב זה צריך הוא לביאור ארוך כדי להעלות אורו בימי חושך, אבל לא מפני זה יחדל מלהיות האושר היותר גדול".