מאמר מערכת גליון 414

מאמר המערכת גליון 414 | אילת שליסל

גילוי דעת טור אישי גליון 414

מסופר על רבי פישל מסטריקוב שהיה יושב בסוכה אפילו בשעה שירדו בה גשמים. באו אליו תלמידיו ושאלו אותו: הרי נאמר בשולחן ערוך "ירדו גשמים, הרי זה ייכנס לתוך הבית", ועל זה מוסיף הרמ"א בהגהותיו: "וכל הפטור מן הסוכה ואינו יוצא משם, אינו מקבל עליו שכר ואינו אלא הדיוט". אמר להם רבי פישל מסטריקוב: "מוטב שאהיה הדיוט ובלבד שאשב בסוכה".
בחג הסוכות, בשונה ממצוות תפילין, המתקשרת ליד או לראש, או ממצוות שופר, המתקשרת לחוש השמיעה, אנחנו מצווים להיכנס לסוכה, וחכמים מדגישים כי זו כמעט המצווה היחידה שאנו מצווים לעשות בכל הגוף ממש.
עוד מצווה שאנו מצווים לעשות בכל הגוף היא מצוות יישוב ארץ ישראל, אך בשונה ממצוות הסוכה לא ראינו שיש דין 'מצטער' הפוטר מלשבת בארץ ישראל.
מאוד ייתכן כי החיים בארץ אינם דומים לחיים שהיו יכולים להיות לנו מעבר לים.
עם זאת ידועה לנו המעלה הגדולה של מצווה זו, ודווקא בימים אלו, שיש מי שמוסרים את נפשם על קדושת ארץ ישראל, אנחנו צריכים להבין את מעלתה הגדולה של מצוות יישוב הארץ.

 

כבר קראנו לפני כמה פרשות בדברים יא, לא: "כִּי יַכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לָרֶשֶׁת אוֹתָם מִפָּנֶיךָ וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם", ולומדים מפסוק זה שמצוות יישוב הארץ שקולה כנגד כל מצוות התורה.
ולוואי שנזכה לקיים מצוות אלו בשמחה בכל גופנו: לישב בסוכה, ליישב את ארץ ישראל בשמחה ולעלות לרגל למקום המקדש.