מאמר מערכת גליון 418

מאמר המערכת גליון 418 | אילת שליסל

טור אישי גילוי דעת 418

אפתח דווקא מהסוף: ביום שלישי הקרוב נצא כולנו להצביע, נממש את זכותנו – או נכון יותר את חובתנו – הדמוקרטית להכריע מי יעמוד בראש העירייה או המועצה שבה אנו מתגוררים, מי יהיה אחראי לכבישים, לאיכות הסביבה, לתרבות וגם לאופי העיר.
מערכת הבחירות האחרונה תיזכר בהיסטוריה כזו שיצאה לעיתים בקמפיינים גדולים ואפילו אנטישמיים כנגד הציבור הדתי. איש אינו יודע אם ארגון כלשהו עומד מאחורי התסיסה האחרונה או שמסע ההסתה של התקשורת נגד ה'הדתה' נמצא אטרקטיבי בעיני חלק מהמועמדים.
ראינו את הסרטון המזעזע של המועמד באשדוד, שבו החרדי משתלט על הבית של החילוני ומסביר לו שכל עוד הוא לא יחזור בתשובה הוא יחיה בביתו. ראינו את הסרטון המתאר הפסקת חשמל אצל מי שלא מנשק את המזוזה, וכל זאת כי אושר חוק עזר עירוני: לא הלכת להצביע והשארת את הכוח הזה רק לציבור הדתי והחרדי. ראינו את הסרטון של מועמד 'יש עתיד' בחולון, שבו הוא מתאר שהציבור שלו ילך לעשות פיקניק ויטייל בזמן ש'הם', והוא מצביע על תמונת החרדים לובשי השחורים, יקבעו מה יהיה עתיד העיר.

כשמישהו הכין במחאה סרטון דומה, רק שבמקום חרדים שם תמונה של אתיופים, הרשת געשה למראה הגזענות. חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה מ'יש עתיד' הגדילה לעשות, ובמקום לגנות את הסרטון המגעיל פרי המפלגה שלה, הרגיעה את הציבור שהסרטון מזויף, ולא מדובר בסרטון שפוגע בעדה האתיופית אלא בציבור החרדי, ובניגוד לראשון, בזה היא דווקא תומכת.
בעיר פתח תקווה הוסיף המועמד לראשות העירייה כיתוב על המודעות שלו: "שימו לב, דתיים מסתתרים ברשימות החילוניות".
בעיר אריאל חצה רף ההסתה קו אדום כאשר תמונתו של ראש העיר הנוכחי הופצה בדמות חזיר ועליו כיפה ופאות. הכיתוב ברוסית שהוצמד לתמונה, 'אריאל מקום בטוח לדתיים', זעזע את מרבית תושבי העיר.
במשך תקופת הבחירות היו מי שניצלו את הבורות של חלק מהתושבים, וניסו, כמו בשאר המקומות שצוינו לעיל, להלביש על הציבור הדתי את כל התסכול שלהם, כמו סגירת עסקים בשבת וצמיחה דמוגרפית מואצת, אבל מה שבאמת חצה כל גבול הוא מה שקרה בשבת האחרונה, כאשר ילד בן 11 (בן למשפחה שקטה, עולה מארצות הברית, שמתרחקת מאור הזרקורים) הלך לתומו בעיר, הותקף בידי נערים והוצמד לקיר אגב קריעת חולצתו וצעקות 'דתי מסריח'. אביו העלה לרשת פוסט ובו נראית החלוצה הקרועה של בנו, והביע דאגה אמיתית.
אין ספק שלו קרה האירוע באחת מערי אירופה, והמילה 'דתי' הייתה מתחלפת ב'יהודי', כל המדינה הייתה זועקת. ברור שמדובר בקומץ, וברור שמי שעשה את הדבר הנורא הזה הוא איש רע. העיר אריאל שלפני תקופת הבחירות היא עיר שבה דתיים וחילונים גרים בהרמוניה מקסימה, עיר שבה עולים לצד צברים לומדים ומתגוררים יחדיו באהבה. בכל ארבע עשרה השנים שאני מתגוררת בעיר מעולם לא נתקלתי בכל התבטאות כלפיי משום שאני שומרת תורה ומצוות, אבל צריך להבין שכאשר התקשורת מפעילה קמפיינים שלמים נגד 'הדתה' היא בעצם נותנת את הלגיטימציה לפגוע בציבור הדתי. כשמועמד אומר: שימו לב לדתיים שמסתתרים ברשימות החילוניות, מבינים שכנראה מדובר בחייזרים מסוכנים. 
הגיע הזמן שהציבור הדתי יפסיק לטמון את ראשו בחול. אנחנו לא מתביישים בזה שאנחנו שומרים תורה ומצוות, אנחנו גאים בחיינו על פי תורת ישראל.

בתחילת הפרשה מגיעים לאברהם שלושה מלאכים ולהם שלוש שליחויות. כל אחד מצהיר למה הוא נשלח. המפחיד מכולם הוא גבריאל, שאינו מבשר טוב אלא נשלח להחריב את סדום ועמורה המלאות שווקים וחיים תוססים. כל המלאכים נשלחו קודם להביא את שליחותם לידיעת אברהם, וראה זה פלא, דווקא שם, בשליחות הקשה מכולם, התגלו גודל מסירות הנפש של אברהם לאנשי סדום החטאים ותפילתו העיקשת להצלתם, והתברר שהצדיקים האמיתיים רוצים בתיקון העולם אפילו של מי שעוברים על רצונו (עיינו בהקדמת הנציב לספר בראשית).
הבחירות הן זמן חשוב שבו יש לנו אפשרות השפעה. אנחנו צריכים לחשוב: האם מי שאנו בוחרים בהם באמת יעשו הכול למען השליחות שנקראו למלא? האם הם יהיו כדוגמת המנהיג הישראלי הראשון, אברהם אבינו, שכל אנשי סדום היו חשובים לו ורצה לעשות הכול כדי להצילם, משום שתיקון העולם כולו וגילוי מלכות ה' השלמה היו משאת נפשו?

כתבות נוספות באותה קטגוריה