מאמר מערכת גליון 419

מאמר המערכת גליון 419 | איילת שליסל

טור אישי גילוי דעת 419

בשבוע שעבר בזמן שכולנו חגגנו את שבתון יום הבחירות, משפחה של שמונה נפשות נסעה לטיול ונמחקה ברגע אחד. רגע אחד של חוסר תשומת לב הביא להרס וחורבן, ודבר לא יוכל להחזיר את שהיה.

מלבד האבל הפרטי והלאומי על המשפחה היקרה והנפלאה הזו, מה שבוער בכל הנושא הזה הוא דווקא האדישות. בכל יום אנחנו שומעים על הרוגים ופצועים בתאונות, והנתונים בדרך כלל עוברים לנו ליד האוזן כאילו היו סתם דיווחים על מדדי הבורסה שהשתנו ברבע אחוז.

על הרוגים בפיגועים כל מהדורות החדשות מדברות (וטוב שכך), משום שהחברה שלנו היא חברה בריאה שחיי אדם הם ערך עליון בה, ואי אפשר שנתרגל לשום מציאות שבה חיים נלקחים בן רגע. ואולם אף שמספר ההרוגים בתאונות הדרכים עולה על הרוגי הפיגועים, משום מה כלי התקשורת שמים אותם במקום מרכזי פחות.

ועוד מילה על אחריות אישית: בתחום הבטיחות בדרכים שיעור גבוה מהתאונות נגרם בשל הגורם האנושי. הכי קל לומר שהכבישים אינם תקינים, שאין די תאורה ולהאשים את כל מה שמסביב. הכול נכון, כולם צודקים, אבל רבע השנייה שהעין לא הייתה על הכביש היא שמחקה בסופו של דבר שמונה נפשות, שהקטנה שבהן רק בת שלוש.

הנסיעה היום-יומית שלנו בדרכים היא תוצאה של מידות טובות, הכוללות אדיבות, מתן זכות קדימה ועוד, ושל הריכוז שלנו בכביש.

האסון הנורא שהתרחש ביום הבחירות אולי בא לומר לנו משהו: בידינו לא רק בחירות של פעם בחמש שנים; אנחנו בוחרים בכל יום מחדש, והבחירות שלנו תלויות במערכת הערכים שלנו ובהשלכות שאנחנו מייחסים לבחירות.

בפרשת השבוע יש מריבה בין עשיו ליעקב: עשיו בוחר רק בעולם הזה, הכול כאן ועכשיו, "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה". יעקב לעומתו חושב גם על היום שאחרי הבחירה שלו, על ההשלכות שיהיו לה עליו ועל הצאצאים שאחריו, והוא רוצה את הבכורה כי הוא מבין את המשמעות של עבודה בבית המקדש לא היום ולא מחר אלא בעוד דורות, בימי בניו ממשיכי דרכו.

הלוואי שנבחר תמיד בחירות ראויות ונזכור את הציווי "ובחרת בחיים".

כתבות נוספות באותה קטגוריה