מאמר מערכת גליון 437

מאמר המערכת גליון 437 | אורית מרק

איש מחזיק מסכה

חודש אדר בעיצומו, וכולנו מחכים לפורים, למשלוחי המנות ולתחפושת שחלקנו מכינים זמן רב מראש. אנחנו מחכים ליום המשעשע הזה, שרואים בו שיכורים ברחובות וכולם לבושים בבגדים משונים.
בחודש אדר אנו מצווים להיות בשמחה, בשמחה אמיתית, בשונה מחיי היום-יום, שגורמים לנשמה שבנו להתחספס מעט, להיות נקייה וטהורה פחות. כי אין מה לעשות, קשה לנו לרקוד משמחה אם עבר עלינו יום מבאס ומתסכל, וזה הכי מובן – אנחנו בני אדם!
כמה פעמים קורה לנו שאנחנו עולים על אוטובוס והנהג כועס וחסר סבלנות, והכעס הזה שלו גורם שרשרת של כעסים? כמובן, גם אנחנו מתעצבנים על הנהג כשהוא כועס, אך אם נעצור לרגע נבין שאם הנהג כועס כל כך כנראה משהו עובר עליו, כנראה היה לו יום לא פשוט.

כמו שאנחנו בעצמנו כועסים על אחרים רק כי מורכב לנו בחיים הפרטיים שלנו, וממש לא כי אנחנו רוצים לפגוע בהם, אלא פשוט הם מולנו כרגע, ולכן הכעס יוצא עליהם, כך גם אותו נהג יקר פשוט עבר יום רע.

אם נעצור את מעגל הכעסים הזה ולא נכעס על הנהג חזרה, אולי ניתן לו אהבה שתחזיר אותו למקור שלו, לנשמה הטהורה שלו!
ברגע שבמקום להחזיר כעס נתעלה על עצמנו, נחייך אל הנהג ונאמר: "סליחה, לא התכוונתי, שיהיה לך יום מעולה, נשמה", ונחייך חיוך גדול, לא רק נעצור את מעגל הכעסים אלא גם ניצור גל חדש של אהבה. והכול רק כי לא שפטנו, כי לרגע אחד נתנו מקום לנשמה האמיתית שבאחר!
אני מאמינה שכולנו בעולם הזה רוצים להיות אנשים טובים. אף אחד לא רוצה ברעתנו. אם נבין את זה, נוכל לגרום ליום שלנו להראות הרבה יותר טוב!
לקראת פורים מובן שצריך להרבות בשמחה, אבל צריך גם לסור מרע, לא לשפוט אף אחד, לתת לכל אחד מקום להיות מי שהוא, בלי מסכות, בלי חספוסים, להיות אנושיים וטובים. להיות מי שאנחנו באמת!

מאמרי מערכת נוספים: